ניבין אבו רחמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניבין אבו רחמון
نيفين ابو رحمون
Niven Abu Rahmoun.jpg
ניבין אבו רחמון, 2018
לידה 24 בנובמבר 1981 (בת 37)
ריינה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
עיסוק מורה לאזרחות
מפלגה ברית לאומית דמוקרטית
סיעה הרשימה המשותפת
חברת הכנסת
10 באוגוסט 201830 באפריל 2019
(37 שבועות ו-5 ימים)
כנסות ה־20
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניבין אבו רחמוןערבית: نيفين ابو رحمون; נולדה ב-24 בנובמבר 1981) היא אשת ציבור וחינוך ערבייה-ישראלית. הייתה חברת הכנסת מטעם מפלגת בל"ד (ברית לאומית דמוקרטית) בסיעת הרשימה המשותפת כתשעה חודשים בסוף כהונת הכנסת העשרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו רחמון התמודדה על המקום החמישי במפלגת בל"ד ונבחרה ברוב קולות למקום זה, דבר שהציב אותה במקום ה-19 ברשימה המשותפת לקראת הבחירות לכנסת העשרים. אבו רחמון עמדה במרכזו של סכסוך פוליטי בין בל"ד לחד"ש ברשימה המשותפת בדבר פרשנותם של הסכמי רוטציה בתוך הרשימה המשותפת.[1] על פי עמדת חד"ש ההסכם קוים עם התפטרותם של ח"כ עבדאללה אבו מערוף מחד"ש ואוסאמה סעדי מתע"ל, אף על פי שבמקום אבו מערוף נכנס יוסף עטאונה שגם הוא נציג חד"ש, ולא נציג בל"ד. על פי עמדת בל"ד ורע"ם, מטרת הרוטציה הייתה לקבוע את חלוקת המושבים בין המפלגות ברשימה המשותפת, כך שבמחצית השנייה של הקדנציה יעלה מספר המושבים של בל"ד משלושה לארבעה. עקב ההתפטרות המוקדמת של ח"כ באסל גטאס בשל מעצרו ובהתאם לפרשנות זו, נוצר צורך במשיכת המועמדות של מועמדים נוספים שנמצאים לפני אבו רחמון ברשימה. ב-10 באוגוסט 2018, עם כניסתה לתוקף של התפטרות חבר הכנסת ואאל יונס, נעשתה אבו רחמון לחברת כנסת.[2]

אבו רחמון הייתה נציגת הדור הצעיר בסיעתה. היא הצטרפה למפלגת בל"ד בגיל 17 בהיותה תלמידת תיכון והחל משנת 2007 חברה בוועד המרכזי ובהנהגתה.[3] בבחירות לכנסת התשע עשרה, שהתקיימו ב-2013, התמודדה במקום ה-21 מטעם רשימת בל"ד. המפלגה קיבלה שלושה מנדטים, ואבו רחמון לא התמנתה לחברת כנסת.[4] בבחירות לוועד המרכזי של בל"ד שנערכו בשנת 2016 היא נבחרה במקום הראשון,[5] ולאחר מכן נבחרה לחברת הלשכה הפוליטית של בל"ד.

אבו רחמון מתמקדת בפמיניזם וכן בנושאים הקשורים לצעירים ולמאבק הלאומי הפלסטיני. כחלק מהמאבק הפמיניסטי כמורה לאזרחות היא גם מתמקדת בנושאים הקשורים בחינוך.[3]

בבחירות לכנסת ה-21 לא התמודדה לכנסת.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדלה בריינה ונכון ל-2018, מתגוררת בבועיינה-נוג'ידאת, נשואה לראאד דלאשה ואם לשתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניבין אבו רחמון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורלי נוי ונדב פרנקוביץ' האם חד"ש תטרפד את הרוטציה ברשימה המשותפת?, בשיחה מקומית, יולי 2017
  2. ^ יהונתן ליסאדלשטיין סירב לחתום על מכתב התפטרות בערבית כי אינו דובר את השפה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2018
  3. ^ 3.0 3.1 מתוך פוסט בדף הפייסבוק "במת בל"ד", 13 ביולי 2017
  4. ^ רשימת בל"ד בבחירות לכנסת התשע עשרה, אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע עשרה
  5. ^ אסף גבור, זועבי נדחקה למקום לא ריאלי בבחירות המקדימות של בל"ד, באתר nrg‏, 17 ביוני 2016