אורלי נוי
 | |
| לידה |
10 ביוני 1970 (בת 53) טהראן, המדינה האימפריאלית של איראן |
|---|---|
| שם לידה |
مژگان آبگينه ساز  |
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מעסיק |
שיחה מקומית |
| בן או בת זוג |
חיים נוי |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | orly.noy |
| טוויטר | NoyOrly |
  | |
אורלי נוי (נולדה ב-10 ביוני 1970) היא עיתונאית, מתרגמת פרוזה ושירה מפרסית לעברית ופעילת שמאל רדיקלי. היא עורכת וכותבת באתר "שיחה מקומית", ויו"ר הנהלת בצלם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוי נולדה באיראן בשם מוז'גאן אבגינסז (בפרסית: مژگان آبگينه ساز), וגדלה בטהראן. אביה היה מנהל סניף בנק, ואימה עקרת בית. למדה עם אחיה בבית ספר יהודי. עלתה לישראל עם הוריה בשנת 1979, עם פרוץ המהפכה האיראנית וזאת לאחר שהוצת סניף הבנק שאביה ניהל[1].
פעילות תקשורתית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוי היא עורכת וכותבת באתר "שיחה מקומית", ומהווה חלק מצוותו מאז הקמתו. היא מרבה לכתוב על נושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשסע העדתי בישראל. באתר היא מתארת את עצמה באופן הבא: "עוסקת בקווים שחוצים ומעצבים את זהותי כמזרחיה, אשת שמאל, אישה, מהגרת זמנית שחיה בתוך המהגרת הנצחית, ובדיאלוג המתמיד ביניהם"[2].
הייתה מגישה, עורכת ומפיקה של תוכנית חדשות יומית של שידורי רדיו באינטרנט בתחנת "כל השלום", ומאמריה התפרסמו באתרי חדשות, בהם הארץ, וואלה! NEWS ו-ynet.
נוי היא חברת הנהלת בצלם וב-2022 נבחרה ליושבת ראש הנהלת הארגון. חברה בצוות ג'אסט ויז'ן ופעילה בבל"ד. בבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצבה במקום ה-6 ברשימת בל"ד ובבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצבה במקום ה-7 ברשימת בל"ד וה-23 ברשימה המשותפת.
כיהנה כדוברת הארגון עיר עמים, דוברת הארגון קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, וחברה בקואליציית נשים לשלום ובארגון הקשת הדמוקרטית המזרחית.
ב-2021 הדליקה נוי משואה בטקס המשואות האלטרנטיבי של תנועת יש גבול כעיתונאית ופעילה פוליטית מזרחית[3].
בשנת 2022, בעקבות פיגוע בו ירו מחבלים פלסטיניים על אוטובוס שהסיע חיילים, כתבה "לא, ירי על אוטובוס חיילים בשטח כבוש אינו טרור[4]".
במאי 2023 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה התיעודית של כאן 11, "מדורות השבטים"[5].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתגוררת בירושלים, נשואה לחוקר התקשורת חיים נוי, מרצה באוניברסיטת בר-אילן, ואם לשתיים.
תרגומים מפרסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת דרכה, נוי הייתה המתרגמת היחידה בישראל שמתרגמת פרוזה מפרסית[6].
היא מרבה לתרגם יצירות ספרותיות ושירה מפרסית לעברית, כחלק מהניסיון להנגיש את תרבות המזרח והספרות הפרסית לקורא העברי. בשנת 2014 החלה לתרגם שיר מפרסית בכל יום שישי, ולפרסם אותם באתר "שיחה מקומית" ובדף הפייסבוק שלה. בין השאר תרגמה מספר שירים של פורוע' פרוח'זאד[7][8]. אוסף תרגומיה לשירה איראנית בת-ימינו ראה אור בשנת 2018 בשם "ימים משונים הם אלה, יפתי".
תרגומי פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שקיעת הקולונל, מאת מחמוד דולת-אבאדי, הוצאת עם עובד, 2012.
- טהראן, רחוב המהפכה, מאת אמיר חסן צ'הלתן, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2016. אחרית דבר מאת תמר עילם גינדין[9].
- דודי נפוליאון, מאת איראג' פזשכזאד, חרגול הוצאה לאור (עם עובד), 2020.
- מנהל בית הספר, מאת ג'לאל אל-י אחמד, מכתוב, 2021.
בביקורת על הספר "דודי נפוליאון" נכתב: "אורלי נוי, שתרגמה את הספר מפרסית ביד אומן, היא אחת המתרגמות הפוריות והחשובות ביותר של ספרות איראנית לשפה העברית. שליטתה המוחלטת ברבדי העומק של שתי השפות וכשרונה הפואטי הופכת כל תרגום שלה לתענוג קריאה שאין כמותו"[10].
תרגומי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אני אצמח ואניב פירות תאנים, מאת פיאם פילי, הוצאת רסלינג, 2015.
- ימים משונים הם אלה, יפתי, קובץ מהשירה המודרנית באיראן, כתב הוצאה לאור, 2018.
בדברי ההקדמה לספר כתבה נוי: "לא מעט מהמשוררים המופיעים בקובץ זה נרדפו, נעצרו ואף נכלאו בשל כתיבתם. על כן, מעבר לערך הספרותי עבור הציבור הישראלי שנחשף, למרבה הצער, למקורות מוגבלים מאוד של מידע לגבי המתחולל באיראן, הקולות השיריים המובאים בקובץ זה עשויים להוות גם צוהר להיכרות עם איראן שונה מזו שמצטיירת בשיח הציבורי והתקשורתי הרווח בישראל"[11].
תרגומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2020 תרגמה אורלי נוי מכתב פתוח שכתבה שירין עבאדי, בו היא מבקרת את המהפכה האיראנית[12].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורלי נוי, ברשת החברתית פייסבוק
אורלי נוי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אורלי נוי, באתר ג'אסט ויז'ן
- לנצח את הפוליטיקה: 11 יצירות ויוצרים מאיראן שחייבים להכיר, באתר וואלה!, 8 באוקטובר 2017
5 ספרים שיסייעו לישראלים להתגבר על הבורות ביחס לתרבות הפרסית, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2018
חוצה ישראל עם קובי מידן - אורלי נוי, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב, 12 במרץ 2018- קרן דותן, סופר המהפכה, באתר ישראל היום, 30 בדצמבר 2021
אורלי נוי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איילת שני, אני הרבה יותר אופטימית ביחס לעתיד של איראן מאשר ביחס לעתיד של ישראל, באתר הארץ, 25 בינואר 2018.
- ^ טורים של אורלי נוי, באתר שיחה מקומית
- ^ טקס הדלקת המשואות האלטרנטיבי 2021 באתר הטלוויזיה החברתית, מ-36:34 עד 41:55
- ^ אורלי נוי, לא, ירי על אוטובוס חיילים בשטח כבוש אינו טרור, באתר שיחה מקומית, 5 לספטמבר 2022
- ^ סדרה תיעודית חדשה 📽️ מדורות השבטים | פרק 1 - הסדר יחזור על כנו: שנים 1993 עד 2000, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 54:42)
- ^ הילה אלפרט, ילדת המהפכה, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2016
- ^ פורוע' פרוח'זאד, שיר מפרסית: מישהו שלא דומה לאיש, באתר "שיחה מקומית", 1 באפריל 2016
- ^ פורוע' פרוח'זאד, שיר מפרסית: קול, באתר "שיחה מקומית", 9 בספטמבר 2016
- ^ על הספר "טהראן, רחוב המהפכה", באתר של תמר עילם גינדין, 8 בינואר 2016
- ^ דודי נפוליאון: המלצת קריאה חמה לחורף קר, באתר "הינשוף", 8 בפברואר 2020
- ^ ימים משונים הם אלה, יפתי, באתר "המגדלור"
- ^ המכתב הפתוח של שירין עבאדי, 14 בפברואר 2020
| בקרת זהויות |
|
|---|
- ישראליות ילידות איראן
- ישראלים ילידי איראן
- פעילות בל"ד
- עיתונאיות ישראליות
- עיתונאים ישראלים
- בעלות טור ישראליות
- בעלי טור ישראלים
- מתרגמות ישראליות
- מתרגמים ישראלים
- ירושלים: אישים
- בוגרות בית הספר פלך
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- עולות בשנות ה-1970
- עולים בשנות ה-1970
- עורכות ישראליות
- עורכים ישראלים
- דוברות ישראליות
- דוברים ישראלים
- מגישות חדשות ישראליות
- מגישי חדשות ישראלים
- פעילות שמאל רדיקלי ישראליות
- ישראליות שנולדו ב-1970
- ישראלים שנולדו ב-1970