לדלג לתוכן

אורלי נוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורלי נוי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 ביוני 1970 (בת 54)
טהראן, המדינה האימפריאלית של איראן
שם לידה مژگان آبگينه‌ساز עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק שיחה מקומית, בצלם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג חיים נוי עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק orly.noy
טוויטר NoyOrly
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורלי נוי (נולדה ב-10 ביוני 1970) היא עיתונאית, מתרגמת פרוזה ושירה מפרסית לעברית ופעילת שמאל רדיקלי. היא עורכת וכותבת באתר "שיחה מקומית", ויו"ר הנהלת בצלם.

נוי נולדה באיראן בשם מוז'גאן אבגינסז (בפרסית: مژگان آبگينه ساز), וגדלה בטהראן. אביה היה מנהל סניף בנק, ואימה עקרת בית. למדה עם אחיה בבית ספר יהודי. עלתה לישראל עם הוריה בשנת 1979, עם פרוץ המהפכה האיראנית וזאת לאחר שהוצת סניף הבנק שאביה ניהל[1].

פעילות תקשורתית ופוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוי היא עורכת וכותבת באתר "שיחה מקומית", ומהווה חלק מצוותו מאז הקמתו. היא מרבה לכתוב על נושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשסע העדתי בישראל. באתר היא מתארת את עצמה באופן הבא: "עוסקת בקווים שחוצים ומעצבים את זהותי כמזרחיה, אשת שמאל, אישה, מהגרת זמנית שחיה בתוך המהגרת הנצחית, ובדיאלוג המתמיד ביניהם"[2].

הייתה מגישה, עורכת ומפיקה של תוכנית חדשות יומית של שידורי רדיו באינטרנט בתחנת "כל השלום", ומאמריה התפרסמו באתרי חדשות, בהם הארץ, וואלה! NEWS ו-ynet.

נוי היא חברת הנהלת בצלם וב-2022 נבחרה ליושבת ראש הנהלת הארגון. חברה בצוות ג'אסט ויז'ן ופעילה בבל"ד. בבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצבה במקום ה-6 ברשימת בל"ד ובבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצבה במקום ה-7 ברשימת בל"ד וה-23 ברשימה המשותפת.

כיהנה כדוברת הארגון עיר עמים, דוברת הארגון קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, וחברה בקואליציית נשים לשלום ובארגון הקשת הדמוקרטית המזרחית.

ב-2021 הדליקה נוי משואה בטקס המשואות האלטרנטיבי של תנועת יש גבול כעיתונאית ופעילה פוליטית מזרחית[3].

בשנת 2022, בעקבות פיגוע שבו ירו מחבלים פלסטינים על אוטובוס שהסיע חיילים, כתבה "לא, ירי על אוטובוס חיילים בשטח כבוש אינו טרור"[4].

במאי 2023 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה התיעודית של כאן 11, "מדורות השבטים"[5].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררת בירושלים, נשואה לחוקר התקשורת חיים נוי, מרצה באוניברסיטת בר-אילן, ואם לשתיים.

תרגומים מפרסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה הייתה נוי המתרגמת היחידה בישראל של פרוזה מפרסית[6].

היא מרבה לתרגם יצירות ספרותיות ושירה מפרסית לעברית, כחלק מהניסיון להנגיש את תרבות המזרח והספרות הפרסית לקורא העברי. בשנת 2014 החלה לתרגם שיר מפרסית בכל יום שישי, ולפרסם אותם באתר "שיחה מקומית" ובדף הפייסבוק שלה. בין השאר תרגמה מספר שירים של פורוע' פרוח'זאד[7][8]. אוסף תרגומיה לשירה איראנית בת-ימינו ראה אור בשנת 2018 בשם "ימים משונים הם אלה, יפתי".

תרגומי פרוזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביקורת על הספר "דודי נפוליאון" נכתב: "אורלי נוי, שתרגמה את הספר מפרסית ביד אומן, היא אחת המתרגמות הפוריות והחשובות ביותר של ספרות איראנית לשפה העברית. שליטתה המוחלטת ברבדי העומק של שתי השפות וכשרונה הפואטי הופכת כל תרגום שלה לתענוג קריאה שאין כמותו"[10].

תרגומי שירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדברי ההקדמה לספר כתבה נוי: "לא מעט מהמשוררים המופיעים בקובץ זה נרדפו, נעצרו ואף נכלאו בשל כתיבתם. על כן, מעבר לערך הספרותי עבור הציבור הישראלי שנחשף, למרבה הצער, למקורות מוגבלים מאוד של מידע לגבי המתחולל באיראן, הקולות השיריים המובאים בקובץ זה עשויים להוות גם צוהר להיכרות עם איראן שונה מזו שמצטיירת בשיח הציבורי והתקשורתי הרווח בישראל"[11].

תרגומים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 תרגמה אורלי נוי מכתב פתוח שכתבה שירין עבאדי, ובו היא מבקרת את המהפכה האיראנית[12].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד איילת שני, אני הרבה יותר אופטימית ביחס לעתיד של איראן מאשר ביחס לעתיד של ישראל, באתר הארץ, 25 בינואר 2018.
  2. ^ טורים של אורלי נוי, באתר שיחה מקומית
  3. ^ טקס הדלקת המשואות האלטרנטיבי 2021 באתר הטלוויזיה החברתית, מ-36:34 עד 41:55
  4. ^ אורלי נוי, לא, ירי על אוטובוס חיילים בשטח כבוש אינו טרור, באתר שיחה מקומית, ‏5 לספטמבר 2022
  5. ^ סדרה תיעודית חדשה 📽️ מדורות השבטים | פרק 1 - הסדר יחזור על כנו: שנים 1993 עד 2000, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 54:42)
  6. ^ הילה אלפרט, ילדת המהפכה, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2016
  7. ^ פורוע' פרוח'זאד, שיר מפרסית: מישהו שלא דומה לאיש, באתר "שיחה מקומית", 1 באפריל 2016
  8. ^ פורוע' פרוח'זאד, שיר מפרסית: קול, באתר "שיחה מקומית", 9 בספטמבר 2016
  9. ^ על הספר "טהראן, רחוב המהפכה", באתר של תמר עילם גינדין, ‏8 בינואר 2016
  10. ^ דודי נפוליאון: המלצת קריאה חמה לחורף קר, באתר "הינשוף", ‏8 בפברואר 2020
  11. ^ ימים משונים הם אלה, יפתי, באתר "המגדלור"
  12. ^ המכתב הפתוח של שירין עבאדי, ‏14 בפברואר 2020