New Outlook
| תדירות | ירחון |
|---|---|
| תאריכי הופעה |
1957 – אפריל 1993 (כ־36 שנים)  |
| שפה |
אנגלית |
| מדינה | ישראל |
  | |
New Outlook היה מגזין פוליטי ישראלי באנגלית אשר יצא לאור משנת 1957 עד 1993. מטרת העיתון המוצהרת הייתה "להבהרת הבעיות הקשורות בשלום ובשיתוף פעולה בין עמי המזרח".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגזין נוסד על ידי קבוצה של יזמים כדי לשמש במה לפרסום מאמרי דעה ופובליציסטיקה בנושאים הנמצאים על סדר היום הציבורי, הפוליטי והמדיני בישראל, בשפה האנגלית, כך שהקהל הבינלאומי יוכל להיחשף אליהם. תחילה לא היה למגזין קו פוליטי אחיד והוא לא היה משויך באופן מפורש למפלגה כלשהי. למרות שהיוזמה הראשונית הייתה של חברי מפ"ם, כותבים מכל הקשת הפוליטית הוזמנו לכתוב בעיתון. בין הכותבים והתומכים של העיתון בתחילת דרכו היו: מיכאל אסף, הרצל ברגר (חברי מערכת דבר) משה קול ויזהר הררי (מהמפלגה הפרוגרסיבית), יצחק זיו-אב, קורט בלומנפלד, יוסף ספיר וחיים לבנון (מהציונים הכלליים), אנשי אקדמיה - מרטין בובר, שמואל הוגו ברגמן, שמואל אייזנשטדט (שהיה חבר מק"י), אנשי עסקים ותעשיינים שחלקם תרמו את ההון הראשוני להקמתו ביניהם אריך מולר מיסד אתא וגרשום שוקן עורך הארץ[1][2]. אולם תוך שנים ספורות פרשו רבים מהכותבים והתומכים מאחר שטענו שהקו המערכתי של תומכי מפ"ם השתלט עליו. ב-1959 פרשו אנשי מפא"י והמפלגה הפרוגרסיבית[3], וב-1964 אנשי מפלגת הליברלים העצמאיים[4].
בשנת 1968, החל להוציא מהדורה בערבית תחת השם "נדרה גדידה" (תרגום שמו לערבית)[5]. העיתון פרסם מאמרים של כותבים יהודים וערבים על הסכסוך היהודי-ערבי. הירחון הופץ ב-48 ארצות ברחבי העולם, בכללן גם מדינות ברית המועצות ומדינות ערב.
גיליונו האחרון של כתב העת יצא באפריל 1993[6].
כנסים וימי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגזין יזם ימי עיון וסימפוזיונים בהשתתפותם של הוגי דעות שונים מהארץ והעולם. בין השאר:
- בשנת 1963 ארגן סימפוזיון בינלאומי בתל אביב בנושא 'דרכים חדשות לשלום ישראל-ארצות ערב'[7][8].
- בשנת 1969 ארגן סימפוזיון בינלאומי בקיבוץ גן שמואל[9]
- בשנת 1979, ערך כנס בוושינגטון אליו הוזמנו נציגי אש"ף[10].
- במרץ 1989 ארגן הירחון, במשותף עם חנא סניורה, עורך העיתון המזרח ירושלמי "אל-פג'ר", כנס ישראלי-פלסטיני בהשתתפות עשרות אנשים משני הצדדים, אמריקאים, עיתונאים ורשתות טלוויזיה[11]. זאת בניגוד לחוק (שהתקבל ב-1986 ובוטל ב-1993), שאסר על מפגשים עם נציגים פלסטינים[12][13].
עורכי העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים דרין-דרבקין - יו"ר המערכת[14].
- יהודה שערי 1963 - 1964[15]
- שמחה פלפן
- חיים שור
כותבים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הכותבים במגזין היו: חיים שור, שמואל בארי, רוברט ויסטריך, אמנון קפליוק, יהודה בורלא[16], עבד אל-עזיז א-זועבי, לטיף דורי, ויקטור ציגלמן, דן דרין דוד שחם ודב בר-ניר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- New Outlook באתר WorldCat
- משתתפי סימפוזיון "ניו-אאטלוק" מסכמים דיוניו, הַבֹּקֶר, 9 בינואר 1963
- א. כנרתי, ביקורת במפ"ם על עורך ניו-אאוטלוק, דבר, 6 בדצמבר 1979
- דב אפל, לדבר על אש"ף או עם אש"ף, דבר, 19 באוגוסט 1979
- שיחה עם חיים שור, "ניו אאוטלוק" (1993-1957), קשר 13, מאי 1993
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ב.ג. ויוספטל סרבו להשתתף בירחון הישראלי "ניו אאטלוק", הארץ, 21 בינואר 1959
- ^ גולדה מאיר הוציאה את ה"ניו־אוטלוק" מאלמוניותו, חרות, 18 בספטמבר 1960
- ^ מ. שמריהו, אנשי מפא"י ופרוגרסיבים פרשו מ" ניו אאוטלוק", מעריב, 19 בינואר 1959
- ^ הליברלים יפרשו מ"ניו-אאואלוק", למרחב, 22 באפריל 1964
- ^ "ניו־אאוטלוק" - במהדורה ערבית, על המשמר, 10 בדצמבר 1968
- ^ שיחה עם חיים שור, "ניו אאוטלוק" (1993-1957), קשר 13, מאי 1993, עמ' 77–81 .
- ^ הסימפוזיון של "ניו־אאוטלוק" יפתח בתל אביב, למרחב, 4 בינואר 1963
- ^ בנעילת סימפוזיון "ניו-אאטלוק": קריאה למאמץ עליון להשכנת שלום בין ישראלי לשכנותה, דבר, 8 בינואר 1963
שמואל שגב, הלורד מציע להחזיר פליטים, מעריב, 6 בינואר 1963 - ^ סימפוזיון מטעם " ניו־אאוטלוק", דבר, 31 במרץ 1969.
- ^ "ועידת הוואנה" בוושינגטון, דבר, 2 בנובמבר 1979
- ^ מחר נפתח בארה"ב כינוס "ניו-אאוטלוק", מעריב, 10 במרץ 1989
- ^ כנס ישראלי -פלשתיני ייערך בחודש נובמבר בארצות הברית, מעריב, 1 באוגוסט 1988
- ^ דן דרין, תל אביב, מפגשי שלום עם סניורה, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2005
- ^ חיים דרין-דרבקין
- ^ שינויים ב"ניו אאוטלוק", מעריב, 4 ביוני 1963
י.שערי התפטר מ"ניו אאוטלוק", מעריב, 23 באפריל 1964 - ^ הפסיק השתתפותו ב"ניו אאוטלוק", הארץ, 30 בינואר 1959