קורט בלומנפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קורט בלומנפלד
אין תמונה חופשית
לידה 29 במאי 1884
מאגראבובה, פרוסיה המזרחית, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במאי 1963 (בגיל 78)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי, משפטן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורט יהודה בלומנפלד (Kurt Yehuda Blumenfeld;‏ 29 במאי 1884, מאגראבובה, פרוסיה המזרחית, הקיסרות הגרמנית21 במאי 1963, ירושלים) היה עיתונאי ומנהיג ציוני בגרמניה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלומנפלד נולד בשנת 1884 במאגראבובה (Marggrabowa) שבפרוסיה המזרחית, הקיסרות הגרמנית. בילדותו חונך ברוח ההתבוללות, וכשהיה סטודנט הצטרף לתנועה הציונית. בשנת 1909 נתמנה למזכיר ההסתדרות הציונית בגרמניה. בשנים 1913–1914 ערך את העיתון הציוני "די ולט". בשנת 1924 התמנה לנשיא התאחדות ציוני גרמניה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל, והיה לחבר הנהלת קרן היסוד. היה מראשי האגף הפרוגרסיבי של הציונות הכללית ומתומכיו של ד"ר חיים ויצמן. יוצר "קדמה" של ציוני גרמניה בא"י.

היה נשוי לג'ניה (בתו של מיכאל הורביץ, סוחר עצים נודע וציוני ותיק, ואחותה של אסתר, אשתו של משה זמורה[1]) ואב לנעמי שמר, רפאל (רפי) בלומנפלד (אדריכל) ורחל סלוצקי. בן דודו היה הפרופ' חיים ברלין שניהל את מחלקת העור בהדסה תל אביב משנת 1946.

בלומנפלד נפטר בשנת 1963 לאחר מחלה ממושכת, בן 79 במותו. נקבר בבית העלמין סנהדריה. על שמו נקרא רחוב בקריית היובל בירושלים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Erlebte Judenfrage: ein Vierteljahrhundert deutscher Zionismus (Hrsg. und mit einer Einführung versehen von Hans Tramer),‪ Stuttgart: Deutsche Verlags-Anstalt,‎ 1962.
  • Im Kampf um den Zionismus: Briefe aus fünf Jahrzehnten (Herausgegeben von Miriam Sambursky und Jochanan Ginat), Stuttgart: Deutsche Verlags-Anstalt, 1976. (מכתבים)
  • Hannah Arendt, Kurt Blumenfeld, ...in keinem Besitz verwurzelt: Die Korrespondenz (herausgegeben von Ingeborg Nordmann und Iris Pilling), Hamburg: Rotbuch Verlag, 1995. (התכתובת בין בלומנפלד וארנדט)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yehuda Kurt Blumenfeld; in memoriam,‪ Jerusalem: Keren Hayesod United Israel Appeal, 1964:
  • D. Ben-Gurion The ideological and moral revolutionary',
  • I. Goldstein, "A synthesis of East and West".
  • I. Foerder, "The teacher and the leader".
  • M. Sharett, "The protagonist of an idea".
  • P. Rosen, "The keeper of the golden key".
  • Ingeborg Nordmann, 'Zwischen Paria und Zionist: die Freundschaft zwischen Hannah Arendt und Kurt Blumenfeld,' Babylon 15 (1995), 86-98. (בגרמנית)
  • Jean-Luc Evard, 'Berlin, New York, Jérusalem,' Revue d’Histoire de la Shoah 168 (2000), 175-188. (בצרפתית)
  • Anja Siegemund, 'Trotz allem Liebe: Kurt Blumenfeld in Palästina,' Münchner Beiträge zur jüdischen Geschichte und Kultur 1 (2009), 33-44. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.