נינה זלצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נינה זלצמן
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חוקרת משפט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס צלטנר (2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נינה זלצמן היא פרופסור אמריטה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלצמן היא בוגרת ומוסמכת אוניברסיטה במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת המוסמך כתבה בהדרכתו של אהרן ברק. זלצמן בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטורט שלה בנושא "מהותם של יחסי העבודה האישיים בשירות המדינה" כתבה בהנחייתו של דניאל פרידמן. תחומי המחקר וההוראה של זלצמן הם דיני קניין, משפט מסחרי ודיני ראיות.

זלצמן חברה בלשכת עורכי הדין החל משנת 1969. היא שימשה בשנים 1969–1971 כעוזרת בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב. זלצמן החלה את קריירת ההוראה שלה בשנת 1970 כעוזרת הוראה באוניברסיטת תל אביב.

על הישגיה במחקר זכתה בפרס צלטנר לשנת 2000. על מצוינות בהוראה קיבלה את פרס הרקטור למצטייני הפקולטה בהוראה לשנת 2003.

זלצמן כיהנה כנשיאה של מערכת הבירור והשיפוט הפנימי של הסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב, וכחברה בוועדות שונות של סנאט האוניברסיטה ושל הפקולטה למשפטים. כיהנה כחברה בוועדת הביקורת של בנק ישראל.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעשה־בית־דין בהליך אזרחי, תל אביב: הוצאת רמות, מאי 1991
  • עיכבון, תל אביב: הוצאת רמות, 1998
  • מישכון זכויות, שריגים (לי-און): נבו, 2005 (עם עופר גרוסקופף)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.