עופר גרוסקופף
![]() | |||||
לידה |
12 באוקטובר 1969 (בן 53) ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה |
![]() | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
![]() ![]() |
עופר גרוסקופף (נולד ב-12 באוקטובר 1969) הוא שופט בית המשפט העליון. בעל תואר דוקטור במשפטים ולשעבר פרופסור חבר וסגן הדקאן בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרוסקופף נולד בישראל, בן לאילה ויוסי גרוסקופף. גדל בהרצליה. ב-1988 הצטרף לתוכנית העתודה האקדמית, וסיים תואר ראשון בכלכלה ב-1990, ותואר ראשון במשפטים ב-1991, שניהם באוניברסיטת תל אביב. במקביל לשירותו הצבאי כקצין בענף ייעוץ וחקיקה של הפרקליטות הצבאית, השלים תואר שני בכלכלה, גם הוא באוניברסיטת תל אביב. ב-1997, בתום תפקידו כיועץ משפטי לפרויקטי הדיור בצה"ל, השתחרר מצה"ל ופנה לאקדמיה. הוא מוסמך במשפטים מטעם אוניברסיטת הרווארד (1999). באותה שנה קיבל, בציון מעולה, תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, על עבודה שכותרתה "הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט", שנעשתה בהנחייתו של פרופ' דניאל פרידמן. לאחר מכן היה גרוסקופף עוזר המחקר של פרידמן,[1] וב-2008 ערך יחד עם פרופ' נילי כהן ספר יובל לכבודו של פרידמן.
ב-1996 הצטרף כמרצה לסגל בית הספר למשפטים שבמסלול האקדמי המכללה למנהל, וב-2001 מונה למרצה בכיר. ב-2002 עבר לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. כיהן כמרצה בכיר, פרופסור חבר וכסגן דיקן הפקולטה.
בשנת 2006 מונה לנציג ארגוני צרכנים בבית הדין לחוזים אחידים,[2] ובשנת 2009 הוארך מינויו זה.[3]
קריירה שיפוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 2009 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי מרכז.[4] ב-2016 וב-2018 נכלל שמו ברשימת המועמדים לכהונה בבית המשפט העליון, ב-22 בפברואר 2018 נבחר לכהונה בבית המשפט העליון. נכנס לתפקידו בסוף מרץ 2018, עם פרישתו של השופט יורם דנציגר.
כשופט בבית המשפט המחוזי, התמחה פרופ' גרוסקופף במשפט כלכלי ובתביעות ייצוגיות.[5] בין השאר פסק בתביעות ייצוגיות נגד בזק,[6] בנק לאומי,[7] חברת יקב הגליל יוסף גולד ובניו[8] ולאומי קארד.[9] באוגוסט 2015 אישר הגשת תביעה נגזרת נגד דירקטורים בחברת "דיסקונט השקעות", בגין רכישת העיתון "מעריב".[10] התביעה הסתיימה בפשרה לפיה הדירקטורים ישלמו לחברה 100 מיליון ש"ח.[11] פסקי דין אחדים שלו עסקו בזכויות יוצרים[12] וזכויות קניין רוחני.[13]
ב-27 במרץ 2018 מונה גרוסקופף לבית המשפט העליון בישראל. לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה בבית משפט זה, הוא צפוי להתמנות לנשיאו בשנת 2035.
פסקי דין[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה כלכלית תואר גרוסקופף כבעל עמדות פרוגרסיביות.[14]
משפט אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסק דין על חברה שהתנהלה במעין שותפות בעת שהשותפים הסתכסכו ובעלי מניות הרוב השתלטו על החברה והזרימו לה 2 מיליון שקלים כדי לסלק את בעלי מניות המיעוט, הוא דחה את קביעת בית המשפט המחוזי שהחברה הייתה חסרת ערך בעת ההשתלטות וקבע שמכיוון שההתנהלות הגרעונית של החברה הייתה מכוונת על ידי בעלי מניות הרוב, יש להעריך את שווי החברה על פי ההשקעה של בעלי מניות הרוב. בהתאם, הוא פסק לבעלי מניות המיעוט פיצוי של קרוב למיליון שקלים. עמדתו זאת נתקבלה בהסכמה על ידי עמיתיו להרכב.[15]
נזיקין[עריכת קוד מקור | עריכה]
באחד מפסקי דינו ביקש בדעת מיעוט להעניק פיצוי בשל הכאב והסבל שנגרם בעקבות אבחון מאוחר, אף על פי שלא הוכח שהאבחון המאוחר גרם לנזק פיזי. עמיתיו להרכב דחו את עמדתו בין השאר מחשש להצפה בתביעות ואינפלציה בסכומי הפיצוי.[16]
במקרה אחר קבע השופט גרוסקופף שחברת ביטוח צריכה להעניק פיצוי חלקי על נזק שנגרם לרכב בעת שנהג הרכב היה מתחת לגיל שנקבע בפוליסה.[17] עמדתו זאת נדחתה לבסוף ברוב דעות בדיון נוסף.[18]
זכויות אדם ואפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2017 דחה גרוסקופף טענה של אפליה שהופנתה כלפי הקאנטרי קלאב של כוכב יאיר, בנימוק שרשות מקומית רשאית להגביל מתן שירותיה לתושביה בלבד, וזאת במידה הנדרשת לביצוע תפקידיה. פסק הדין הורה לקיים גם מסלול רישום למנויי חוץ, בהיקף שלא יפחת מ-10% ממספר המנויים הכולל, ובכלל זה לאפשר רישום של העותרים, ערבים תושבי העיר הסמוכה טירה.[19]

גרוסקופף ביקש בדעת מיעוט לקבוע שאין למשרד הבריאות סמכות לאסור על קיום מרכזים ללידת בית. בפסיקתו כתב: "אין להקל ראש גם בטענותיהן המהותיות של העותרות כי האפשרויות ... שמשרד הבריאות מציע כיום לנשים יולדות מצר את צעדיהן ופוגע בזכויותיהן. בחירתה של יולדת כיצד ללדת קשורה בקשר הדוק לאוטונומיה של כל אישה על גופה, ועלינו לאפשר לה מרחב בחירה אופטימלי לעניין הליך הלידה, בכפוף כמובן למגבלות רפואיות מובַנות".[20] בדיון נוסף שהתקיים בנושא הפכה עמדתו לעמדת הרוב.[21]
לעומת זאת, במרץ 2021 הצטרף גרוסקופף לביקורת של השופט יצחק עמית על השימוש המוגזם, לשיטתם, בשיח זכויות במשפט הפלילי, וכתב:
- "אין לכפור בכך שלשיח הזכויות יש מקום חשוב במסגרת המשפט הפלילי. ההליך הפלילי, על כל שלביו – חקירה, משפט וענישה, מבטא את השימוש הקיצוני ביותר שעושה המדינה בכוח הכופה העומד לרשותה. לפיכך, הגנה ראויה על זכויות האדם של נחקרים, נאשמים ועבריינים מחייבת שיח זכויות דווקני ומחמיר, ומצדיק במקרים מתאימים הכרה בקיומה של "הגנה מן הצדק". ועדיין, קשה להשתחרר מהרושם שבמסגרת ההליכים הפליליים במדינת ישראל נעשה בשנים האחרונות שימוש מופרז בטיעונים אלה. לא כל חסר בחקירה פלילית מקים טענה לרשלנות המשטרה; לא כל החלטה המבחינה בין מעורבים במעשי עבירה מגלה חשש לאכיפה סלקטיבית; לא בכל הליך ניתן לטעון כי קופחו זכויות הנאשם. הניסיון מלמד כי רק במקרים מעטים וחריגים השימוש בשיח הזכויות הוא מוצדק, וכי במרבית ההליכים הפליליים בהם נעשה בו שימוש הוא כסות להיעדר טענות של ממש לגופם של דברים. הישענות בלתי מוצדקת על שיח של זכויות במסגרת הליכים פליליים, ובמיוחד שימוש חסר בסיס בטענה של "הגנה מן הצדק", אינם פועלים לטובת התכלית לשמה נוצרו – הגנת זכויות האדם במסגרת ההליך הפלילי. ראוי לנאשמים וסנגורים כי יעשו שימוש מושכל בכלים אלה, תוך ייחודם למצבים החריגים להם נועדו."[22]
ענישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדעת מיעוט, סבר גרוסקופף שיש להקל בעונשו של אדם שהשתתף בתקיפה של אדם שהותקף על ידי אחיו הצעיר וחבר של אחיו, בעת שסבר שאחיו הוא המותקף על ידי אדם המבוגר ממנו.[23]
כתיבה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרוסקופף הוא מומחה בתחום המשפט הפרטי, בפרט דיני תאגידים ודיני עשיית עושר ולא במשפט. בין היתר, טען כי ריבוי הסטנדרטים השיפוטיים לבחינת פעולותיהם של נושאי משרה בתאגיד הוא רצוי, משום שהוא מבחין כראוי בין מצבים בהם נושאי המשרה הפרו את חובת האמון שלהם, הדורשים תגובה שיפוטית תקיפה, לבין מצבים בהם הפרו את חובת הזהירות שלהם, שבמסגרת דיני התאגידים (המעודדים נטילת סיכונים, בגבולות החוק) אינם מצדיקים תגובה כזו.[24]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עופר גרוסקופף נשוי לבתיה, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית העוסקת בייעוץ בנושאי קריירה, ולהם ארבעה ילדים. מתגורר בכפר סבא.
הוא נכד של ישעיהו גרוסקופף, שהיה אחיו של האדריכל אהרון דורון. אביו, יוסי גרוסקופף, עבד כמנהל פרויקטי מחשוב, ואמו אילה עבדה כלבורנטית במעבדת מחקר בית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל אביב. אחותו הצעירה יעל היא דוקטור לרפואת שיניים.
כעורך דין עבד גרוסקופף בייעוץ משפטי ולא עסק בליטיגציה. באופן חריג ייצג את אביו בתביעה שהגיש נגד המוסד לביטוח לאומי, לתשלום דמי אבטלה לעובד ב"חברת ארנק".[25] בעקבות זכייתו בתביעה תוקן חוק הביטוח הלאומי, ונקבע בו שבעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בענפים אבטלה ופשיטת רגל ופירוק תאגיד.[26]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עופר גרוסקופף, הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, 2002.
- עופר גרוסקופף ונינה זלצמן, מישכון זכויות, הוצאת נבו, 2005.
- נילי כהן ועופר גרוסקופף (עורכים), ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן, הוצאת נבו, 2008.
- עופר גרוסקופף ושי לביא (עורכים), ספר נילי כהן - משפט, תרבות וספר, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2017.
- שרון אפק, עופר גרוסקופף, שחר ליפשיץ ואלעד שפיגלמן (עורכים), ספר מנחם פינקלשטיין - משפט, ביטחון וספר, הוצאת נבו, 2020.
ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עופר גרוסקופף, יחסי קונה מוכר וזכויות הבעלים המקורי, המשפט, כרך ד', עמ' 202–218
- עופר גרוסקופף, "סיווג מסרים המוחלפים במהלך משא־ומתן" עיוני משפט כב 745 (1999)
- עופר גרוסקופף, פטרנליזם, תקנת הציבור והמונופול הממשלתי בשוק ההימורים, המשפט, כרך ז', עמ' 9–44
- עופר גרוסקופף, "הרשות השלטונית כמזכה" משפטים לד 517 (2004)
- עופר גרוסקופף, סלה חלבי, "הפרה של הבטחת נישואין: מדגם ״הפיתוי הגברי״ לדגם ״שברון הלב״" בתוך משפטים על אהבה 107 (ארנה בן נפתלי וחנה נוה עורכות, 2005)
- נינה זלצמן, עופר גרוסקופף, "המחאה על דרך שעבוד ומשכון זכות" עיוני משפט כח 43 (2006)
- עופר גרוסקופף, "הנשר והנסיכוּת – על היחס שבין דיני עשיית עושר ולא במשפט לבין דיני זכויות יוצרים" בתוך יוצרים זכויות - קריאות בחוק זכות יוצרים 202 (מיכאל בירנהק וגיא פסח עורכים, 2009)
- Ofer Grosskopf, Dividing the Surplus upon Termination: The Case of Relational Contracts, 48 American Business Law Journal, 1 (2011)
- Ofer Grosskopf & Barak Medina, Rationalizing Drennan: On Irrevocable Offers, Bid Shopping and Binding Range 3(2) Review of Law & Economics 1127 (2007)
- Ofer Grosskopf, Protection of Competition Rules via the Law of Restitution 79 Texas Law Review 1981 (2001)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עופר גרוסקופף, באתר הרשות השופטת
- משה גורלי, הראש הגדול של גרוסקופף, באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2015
- משה גורלי, פרסום ראשון הסכמה בין שקד ונאור: השופט גרוסקופף צפוי להתמנות לעליון, באתר כלכליסט, 4 ביוני 2017
אפרת נוימן, חיזוק לתחום המשפטי כלכלי: פרופ' עופר גרוסקופף נבחר לשופט עליון, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2018
- רשימת הפרסומים של עופר גרוסקופף, בקטלוג הספרייה הלאומית
עופר גרוסקופף, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ריאיון עם פרידמן ברשת ב', אצל תמר אלמוג, 25 בפברואר 2018
- ^ מינוי חברים לבית הדין לחוזים אחידים, י"פ 5501 מ-28 בפברואר 2006, עמ' 2088–2089
- ^ הארכת מינוי חברים לבית הדין לחוזים אחידים, י"פ 5949 מ-7 במאי 2009, עמ' 3684
- ^ צמרת פרנט, הכירו את שופטי המחוזי החדשים, באתר כלכליסט, 30 באוגוסט 2009
- ^
אפרת נוימן, ייצוגיות ב-2017: 200 מיליון שקל הושבו לציבור בעשרת הסדרי הפשרה הגדולים, באתר TheMarker, 8 בינואר 2018
- ^ חן מענית, בזק תפצה לקוחות ב-16 מיליון שקל בגין הוצאות גבייה שלא כדין, באתר גלובס, 31 ביולי 2011
- ^ חן מענית, בנק לאומי ישיב לעשרות אלפי לקוחות 100 מיליון שקל, באתר גלובס, 24 ביולי 2014
- ^ שמעון כהן, מחיר הבקבוקים ללא ציון הפיקדון: מיליון ורבע, באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014
- ^ ענת רואה, די לעמלה הכפולה: לאומי קארד לא תגבה עמלת המרה על עסקה שבוטלה, באתר כלכליסט, 2 במאי 2015
- ^ גיא רולניק, השופט גרוסקופף מציג: הבובות של נוחי דנקנר, באתר TheMarker, 15 באוגוסט 2015
- ^
אפרת נוימן, גרוסקופף הכריע: כמה יקבלו עורכי הדין בתיק דסק"ש-מעריב?, באתר TheMarker, 12 בפברואר 2018
- ^ ת"א 567-08-09 א.ל.י.ס. אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (1993) בע"מ ואח' נ' רוטר.נט בע"מ ואח', באתר law.co.il, 8 באוגוסט 2011;
יאיר מור, בית המשפט: מיקרוסופט לא הפרה זכויות היוצרים על הגופן נרקיסים, באתר TheMarker, 5 בינואר 2012;
יסמין גואטה, מיקרוסופט תשלם 400 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים, באתר TheMarker, 2 ביולי 2012 - ^ אפרת נוימן, תקדים: עיצוב מוצר שלא שווק יכול לזכות במוניטין - בתנאי שקיים בו מוטיב עיצובי, באתר TheMarker, 12 בפברואר 2015
- ^ השופט החברתי והפרופ' השחמטאי: שני השופטים החדשים בבית המשפט העליון, באתר ynet, 22 בפברואר 2018
- ^ ע"א 2786/18 יוסי בכר נ' מרדכי קופרלי ואח', ניתן ב־30 בדצמבר 2021
- ^ ע"א 1399/20 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, ניתן ב־27 בדצמבר 2021
- ^ רע"א 9849/17 אבי פיקאלי נ' הכשרה חברה לביטוח בעמ, ניתן ב־4 ביוני 2019
- ^ דנ"א 5325/19 הכשרה חברה לביטוח בעמ נ' אבי פיקאלי, ניתן ב־7 ביולי 2021
- ^ הפ (מרכז) 18716-08-14 אחמד מנסור ואחרים נגד המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל ואחרים, ניתן ב-19 ספטמבר 2017
- ^ בג"ץ 5428/17 יעל רום ואח' נ' משרד הבריאות, ניתן ב־18 ביוני 2018
- ^ דנג"ץ 5120/18 נשים קוראות ללדת – למען חופש בחירה בלידה נ' משרד הבריאות, ניתן ב־21 ביולי 2021
- ^ ע"פ 4039/19 דניאל נחמני נ' מדינת ישראל, ניתן ב־17 במרץ 2021
- ^ ע"פ 652/23 עבאס מחאג'נה נ' מדינת ישראל, ניתן ב־24 באפריל 2023
- ^ עופר גרוסקופף ויפעת נפתלי בן ציון, "תפשת מרבה, לא תפשת", האומנם? על נורמות התנהגות, מנגנונים פרוצדורליים וביקורת שיפוטית בדיני התאגידים ספר דנציגר 133 (עידו באום ולימור זר-גוטמן עורכים 2020).
- ^ עב"ל 20182/97, המוסד לביטוח לאומי נגד יוסף צבי גרוסקופף, פ"ד לד (1999) 97
- ^ סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, שנוסף במסגרת סעיף 58 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, ס"ח 1892 מ-1 ביוני 2003