ניקולאי בונר
 | |
| לידה |
1972 (בן 52 בערך) מולדובה  |
|---|---|
  | |
ניקולאי בונר (ברוסית: Николай Боннер; נולד ב-1972) הוא רוצח סדרתי ישראלי שרצח ארבעה בני אדם בעיר חיפה בשנת 2005. מוכר בכינוי "רוצח ההומלסים", בשל הויקטימולגיה של הקורבנות. נכון ל-2019, הוא הישראלי היחיד שהורשע העונה להגדרה של רוצח סדרתי[1].
ביוגרפיה
ניקולאי בונר נולד בכפר במולדובה, שהייתה אז חלק מברית המועצות, כבן השלישי במשפחה בת ארבעה ילדים. אמו, שעבדה בבית חרושת, מתה בילדותו. אביו היה אלכוהוליסט. לאחר מות האם הוא נשלח ללמוד בפנימייה. כשהיה בן 19 נתפס בגנבה ונידון לעבודות שירות.
אף שאינו יהודי, הוא עלה לישראל בשנת 2000 מכוח חוק השבות, לאחר שנישא ליהודייה. בישראל עבד בעבודות מזדמנות, ולאחר מכן במפעל לצינורות. לאחר העלייה לישראל נפטרה רעייתו משחפת. בעקבות מותה הפך בונר לחסר בית ומכור לאלכוהול. הוא היה מבלה בחברת חסרי בית אחרים בסביבת מגוריו, וישן במבנים נטושים הסמוכים לשוק תלפיות בשכונת הדר שבחיפה.
רציחות
מעשה הרצח הראשון שביצע בונר אירע בפברואר 2005. הוא רצח את ריטה וולמן שהתגוררה בגפה בשכונת חליסה ועמה היו לו קשרי ידידות. במועד הרצח וולמן ביקשה מן הרוצח שיתלווה אליה לביתה מכיוון שהתקשתה בהליכתה. היא הזמינה אותו להיכנס לביתה והם שתו בתוכו משקאות אלכוהוליים. וולמן הציעה לו להשאר לישון על הספה ופרשה לשינה. בונר רצה לקיים עימה יחסי מין, אך זו סרבה. הוא תקף אותה במכות ואנס אותה. לאחר מכן הצית את דירתה, וכתוצאה מכך גופתה נשרפה באופן חלקי.
חודש לאחר מכן ביצע בונר את הרצח השני. הוא נפגש עם אלכסנדר לבנט חסר הבית במקום בו הוא לן, בשכונת הדר. לבנט, שכינויו היה "צ'צין" בעקבות שירותו הצבאי בצ'צ'ניה, שתה עמו אלכוהול. בין השניים פרץ ויכוח לאחר שבונר ביקש לקחת איתו מנעול צילינדר של דלת שהיה מונח במקום. לבנט סירב, ובונר הכה אותו למוות ושרף את המבנה.
הנרצח השלישי היה ולרי סצ'נוב. בסוף חודש אפריל 2005 נמצאה גופתו השרופה במבנה נטוש. במהלך החודש, בונר וסצ'נוב שתו אלכוהול והדליקו מדורה במבנה נטוש. במהלך ויכוח הכה בונר קשות את סצ'נוב וחנק אותו. סצ'נוב הופל על האש הבוערת, בעוד בונר עוזב את המבנה.
בעקבות מעשיו של בונר, שכללו למעט הרצח הראשון רצח של חסרי בית, כונה בונר "רוצח ההומלסים"[2].
רק לאחר הרצח השלישי זיהתה המשטרה כי קיים דפוס פעולה דומה לרציחות, והחלה לחשוד כי הרציחות בוצעו על ידי רוצח סדרתי.
הרצח הרביעי התרחש באחד במאי 2005. בונר פגש את אלכסנדר קרס, ישב איתו ושתה עמו בדירה נטושה. על פי בונר, קרס קילל את אמו, ובתגובה הוא הכה אותו, חנק אותו, ושרף את הדירה.
ב-29 במאי 2005 נעצר בונר. למעצרו הגיעה המשטרה בעקבות עדותו של אדם חסר בית, שהוכה על ידי בונר, אשר חשב אותו למת. במקרה זה בונר לא הצית את המבנה בו שהו. האדם שהוכה נזקק לאשפוז בבית החולים. בונר הודה במעשיו בתוך שעות ספורות מרגע מעצרו. במהלך המשפט הוא חזר בו מן ההודאה בטענה שהודה תחת לחץ ובעת שהיה שיכור.
בנובמבר 2006 הורשע בארבעה מעשי רצח ובמעשה אונס[3]. הוא זוכה מביצוע מעשה סדום בנרצחת. במאי 2007 נידון בונר לארבעה מאסרי עולם מצטברים ועוד 17 שנות מאסר בגין אונס, חבלה, הצתה, השמדת ראיות ובשל שיבוש הליכי משפט. במהלך המשפט דחה בונר הסדר טיעון שהוצע לו לפיו יודה וירצה שני מאסרי עולם מצטברים ועוד שניים חופפים[4].
בונר הוא הישראלי היחיד שעונה על ההגדרה של רוצח סדרתי והורשע.[5].
קישורים חיצוניים
- אסתי אהרונוביץ, שיישרפו, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2005
- ע"פ 5417/07 ניקולאי בונר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־30 במאי 2013
הערות שוליים
- ^ אחיה ראב"ד, הרוצחים הסדרתיים הראשונים בישראל, באתר ynet, 27 באפריל 2016
- ^ תומר לוי, נאשם ברצח חסרי בית טירפד את עסקת הטיעון עמו, באתר וואלה!, 12 ביוני 2006
- ^ אלי לוי, הורשע הרוצח הסדרתי מחיפה, באתר nrg, 7 בנובמבר 2006
- ^ אחיה ראב"ד, רוצח ההומלסים נשלח לארבעה מאסרי עולם, באתר ynet, 6 במאי 2007
- ^ עדואן יחיא פרחאן: דיוקן של רוצח סדרתי, איילה חננאל, ואללה, 2009