ניקולאי לוזין
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1883 אירקוטסק, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
25 בפברואר 1950 (בגיל 66) מוסקבה, ברה"מ |
| שם לידה |
Николай Николаевич Лузин |
| ענף מדעי |
תורת הפונקציות, תורת הקבוצות, מתמטיקה |
| מקום קבורה |
בית הקברות ודנסקויה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
דמיטרי יגורוב |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
מיכאיל לברנטייב, Dmitrii Menshov, Alexey Lyapunov, Boris Petrov, פאבל סמואילוביץ' אוריסון, Alexander Kronrod, Lazar Lyusternik, פאבל אלכסנדרוב, אנדריי קולמוגורוב, Nina Bari, Vladimir Fedorov, Valery Glivenko, מיכאיל סוסלין, Vera S. Bogomolova, לב שנירלמן, אלכסנדר חינצ'ין, פיוטר נוביקוב, Lyudmila Keldysh, Ivan Privalov, מארק אייזרמן |
| פרסים והוקרה |
עיטור הדגל האדום של העמל |
  | |
ניקולאי לוזין (ברוסית: Николай Николаевич Лузин; נולד ב-9 בדצמבר 1883, אירקוטסק - 28 בפברואר 1950, מוסקבה) היה מתמטיקאי סובייטי, מייסד אסקולה המתמטית של מוסקבה ממנה יצאו מספר מדענים בולטים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוזין נולד בשנת 1908 באירקוטסק למשפחה בורגרים. הוא למד באירקוטסק ובטומסק. בשנת 1901 אביו מכר את העסק המשפחתי וכל המשפחה עברה למוסקבה.
לוזין החל לימודי מתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה אותה סיים בשנת 1905. תקופה מסוימת לוזין לא היה בטוח שהוא מעוניין להמשיך בלימודי מתמטיקה, אך בשנת 1908 סיים תואר שני וקיבל הסמכה להעברת קורסים באוניברסיטה.
בשנת 1910 לוזין נסע לאוניברסיטת גטינגן בה עבד בהדרכת אדמונד לנדאו. בשנת 1914 הוא חזר למוסקבה.
בשנת 1915 לוזין סיים עבודה שהעניקה לו תואר שלישי ובשנת 1917 מונה לפרופסור באוניברסיטת מוסקבה.
בתקופת פעילותו באוניברסיטת מוסקבה לוזין גידל מספר מדענים בולטים לרבות אנדריי קולמוגורוב, פאבל אלכסנדרוב, מיכאיל לברנטייב ומארק אייזרמן.
בעקבות הפרשה לוזין פוטר מאוניברסיטה. הוא התחיל לעבוד במכון לבקרה של אקדמיה למדעים של ברית המועצות.
לוזין נפאר בשנת 1950 מבעיית לב.
לוזין פעל בתחום תורת הקבוצות והוכיח משפט לוזין.
לאחר פטירתו פורסם קובץ עבודות של לוזין ב-3 כרכים בעריכת מיכאיל לברנטייב.
על שם לוזין נקרא מכתש פגיעה במאדים ואסטרואיד 5096.
בשנת 1945 הוענק לו עיטור הדגל האדום של העמל.
פרשת לוזין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 ביולי 1936 בעיתון "פרבדה" פורסם מאמר בו לוזין הואשם בפעילות נגד המדינה. במוסדות השכלה גבוהה ברחבי ברית המועצות נערכו ישיבות בגנות לוזין. בעקבות המאמר הוקמה וועדה מיוחדת בראשות גלב קרז'יז'אנובסקי בה היו חברים אלכסנדר פרסמן, סרגיי ברנשטיין, אוטו שמידט, איוואן וינוגרדוב, אלכסיי באך ועוד כמה מדענים. פיוטר קאפיצה לא היה חבר בוועדה אך כתב מכתב להגנה של לוזין לויאצ'סלב מולוטוב. פאבל אלכסנדרוב שהיה בין תלמידיו של לוזין תמך בהאשמות נגדו. ב-13 ביולי וועדה פרסמה את מסקנותיה בה התנהגות של לוזין הוצגה כ"אינה ראויה" אך צוין שהא יכול לשנות אותה. ב"פרבדה" פורסם מאמר ביקורתי נוסף, אך מסקנות הוועד הוא השתנו.
אלכסנדרוב נבחר לאקדמיה רק לאחר פטירתו של לוזין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקולאי לוזין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ניקולאי לוזין, באתר MacTutor (באנגלית)
- ביוגרפיה (ברוסית)
- ביוגרפיה