אנדריי קולמוגורוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדריי קולמוגורוב
Андрей Колмогоров
1903 –‏ 1987
Andrej Nikolajewitsch Kolmogorov.jpg
תרומות עיקריות
קידם רבות את תורת ההסתברות ואת ענף הטופולוגיה.

אנדריי ניקולייביץ' קולמוגורוב (25 באפריל 1903 - 20 באוקטובר 1987) היה מתמטיקאי רוסי שקידם רבות את תורת ההסתברות ואת ענף הטופולוגיה. קולומגרוב הוא מן המתמטיקאים הבולטים של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולמוגורוב נולד בטמבוב. אמו מתה בלידתו ולאחר שאביו נטש אותו, הוא גודל על ידי אחות אימו.

ב-1910 עבר למוסקבה. הוא היה תלמידו של ניקולאי לוזין באוניברסיטת מוסקבה וקיבל תואר דוקטור ב-1929. מלבד מתמטיקה, הוא למד גם היסטוריה של רוסיה ומטלורגיה. בשנת 1930 הוא נסע לצרפת וגרמניה, במהלך הנסיעה הוא נפגש עם מספר מתמטיקאים נודעים באוניברסיטת גטינגן. ב-1931 הוא התמנה לפרופסור באוניברסיטה. ב-1939 התקבל כחבר באקדמיה הרוסית למדעים.

ב-1942 התחתן עם אנה דימטירייבנה יגורובנייה.

בתחילת שנות ה-60 הוא היה שותף לרפורמה של לימודי מתמטיקה בבתי הספר התיכוניים בברית המועצות. פעילות זו שלו זכתה לשבחים אך גם לביקורת רבה.

ב-1964 התקבל לחברה המלכותית הבריטית וב-1968 לאקדמיה הצרפתית.

קולמוגורוב עסק בעבודתו המדעית עד יומו האחרון. הוא מת במוסקבה ב-1987. נוסף על עבודתו המדעית הוא העמיד תלמידים רבים והקים תוכנית מיוחדת לסטודנטים מוכשרים באוניברסיטת מוסקבה.

הישגים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית הקריירה שלו עסק קולמוגורוב בתורת הקבוצות ובטורי פורייה. כמו כן שלח את ידו במכניקה קלאסית ובתורת האינפורמציה. הוא פיתח את המושג סיבוכיות קולמוגורוב הנקרא על שמו, ועוסק באפיון של סיבוכיות של מידע, ואת המושג תנאי קולמוגורוב הנקרא גם כן על שמו. בנוסף, נקרא על שמו גם חוק האפס-אחד של קולמוגורוב

עיקר תהילתו של קולמוגורוב על שהעמיד את תורת ההסתברות על בסיס מוצק ואכסיומטי. הוא טען שאת תורת ההסתברות יש לפתח באופן מדויק, ממש כמו גאומטריה או אלגברה. ב-1933 יצא לאור ספרו על תורת ההסתברות, שהניח במידה רבה את יסודותיה.

עבודתו של קולמוגורוב התפרשה על פני תחומים רבים. נוסף על אקסיומות ההסתברות המוזכרות לעיל, הוא אף היה מי שהכניס לתורת ההסתברות את מושג האנטרופיה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולמוגורוב זכה במספר רב של פרסים וכיבודים ברחבי העולם. בין השאר הוענק לו פרס לנין בשנת 1965 ופרס וולף במתמטיקה, ב-1980, יחד עם אנרי קרטן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]