ניקולאי צ'ייקובסקי
ניקולאי וסילייויץ' צ'ייקובסקי (ברוסית: Никола́й Васи́льевич Чайко́вский; נולד ב-7 בינואר 1851 לפי הלוח הגרגוריאני או ב-26 בדצמבר לפי הלוח היוליאני, נפטר ב-30 באפריל 1926) היה מהפכן רוסי מראשוני גישת 'ההליכה אל העם' אשר הובילה ליצירת התנועה הנרודניקית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בוויטקה, כיום קירוב. למד בבית ספר ציבורי בעיר ואחר כך בסנט פטרבורג. ב-1868 החל את לימודיו באוניברסיטת סנט פטרבורג והשלים תואר בכימיה ב-1872.
מעגל צ'ייקובסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך לימודיו התקבצה סביבו קבוצת סטודנטים רדיקליים אשר כונו בהמשך מעגל צ'ייקובסקי על שמו, וכן תחת הכינוי אגודת התעמולה הגדולה. הייתה זו אגודה-ספרותית-תרבותית שדגלה במה שכונה 'ניהליזם' - מחתה על הצביעות והגינונים הנהוגים בקרב האינטליגנציה הרוסית, וביקשה לבסס יחסים ישירים בין בני האדם. בראשיתה עסקה הקבוצה בחינוך-עצמי והתבססה על קריאה משותפת בספרות שנאסרה על ידי הצנזורה הרוסית. עם הזמן שמה לעצמה הקבוצה למטרה להפיץ את תפיסותיה, הן בקרב קבוצות סטודנטים דומות במוסדות נוספים ברחבי האימפריה - ובייחוד בפעילות תעמולה מהפכנית וסוציאליסטית בקרב מעמד הפועלים והאיכרים - במטרה להכין את השטח למהפכה עממית. הקבוצה תבעה מחבריה עמידה ברף מוסרי מחמיר, והתנגדה גם למגמות אלימות שהתפתחו בקרב ציבור הסטודנטים הרדיקליים בהנהגתו של סרגיי ניצ'ייב. יחסם למאבק עבור חירויות פוליטיות היה שלילי, שכן האמינו כי אלו יהוו יתרון בעיקר למעמד הבורגני שהתהווה ברוסיה באותה התקופה, ולא למעמדות הנמוכים. עקרונות הקבוצה גובשו במסגרת מסמך 'התוכנית למעגלי חינוך עצמי ופעולה אקטיבית' (Программа для кружков самообразования и практической деятельности), שנכתבה על ידי צ'ייקובסקי.
בין חברי המעגל המרכזי של צ'ייקובסקי בסנט פטרסבורג נמנו כשישים חברים ביניהם פיוטר קרופוטקין, סרגי סטפנייק-קרבצ'ינסקי(אנ'), דמיטרי קלמנץ, סרגי סיינגוב, ניקולאי צ'רושין, ליאוניד שישנקו ועוד. במעגל המוסקבאי של התנועה היו חברים ניקולאי אלכסנדרוביץ' מורוזוב(אנ'), לב טיחומירוב(אנ'), מיכאיל פרולנקו ואחרים; באודסה: פליקס ולחובסקי(אנ'), אנדרי זלייבוב(אנ'); ובקייב: יעקב סטפנוביץ' ופאבל אקסלרוד. סך הכל היו חברים בתנועה כמאה פעילים מרכזיים.
תחת התנאים הפוליטיים ששררו ברוסיה של שנות ה-70 במאה ה-19 אף גוף או אגודה לא יכולו לפעול באופן חופשי או גלוי שלא תחת אישור הממשל. מאמצים רבים הושקעו בדיכוי תנועת הנרודניקים וצ'ייקובסקי נעצר פעמיים. בתנאים הללו התקשו הנרודניקים לפעול בדרכם החינוכית והחלה לנקוט בטירור אישי ככלי מהפכני. צ'ייקובסקי לא היה מרוצה משינוי עמדות זה, והצטרף לקבוצה דתית-חברתית שכינו עצמם 'אנשי-אלוה' משום שחבריה ביקשו להדמות בדמותם לאל, אך המשיכו לתמוך באורתודוקסיה הרוסית.
בגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1874 עזב צ'ייקובסקי את רוסיה ושנה אחר כך היגר לארצות הברית עם קבוצה קטנה של שותפים ושותפות לעמדותיו החברתיות והדתיות. הם הקימו יישוב שיתופי ליד ויצ'יטה בקנזס ובו ניסו להגשים את רעיונותיהם, אולם ניסיון ההתיישבות כשל לאחר שנתיים, וצ'ייקובסקי וקבוצתו הסיקו מכך כי האנושות עדיין אינה מוכשרת לחיים קומונליים - אותם ראו כחזון העתיד. הם דחו את החיים הקומונליים כחסרי היגיון בלא תחושה מתמדת של הנוכחות האלוהית בקרב כל אחד מחברי הקהילה - ותנאי הכרחי זה לא היה בר השגה. ההתפכחות הייתה קשה במיוחד עבור צ'ייקובסקי, שלא זאת בלבד שחש צורך עז לבנות מחדש את תפיסת עולמו - אלא שהיה עליו גם לפרנס את משפחתו והיה מחוסר אמצעי מחיה. הוא עבד זמן מה כפועל בבית מלאכה לספינות ואחר כך במפעל לסוכר ליד פילדלפיה. בריאותו נתרופפה ולבסוף הוא הצטרף עם משפחתו לקהילה הדתית של השייקרים שבה נשארו כשנה.
ב-1879 שב לאירופה וב-1880 קבע את מקום מושבו באנגליה כשהוא מחדש את חברותו ופעילותו בארגונים המהפכניים הרוסיים הגולים. הוא פגש בלונדון 1881 את פיוטר קרופוטקין, אשר היה בעברו חבר במעגל צ'ייקובסקי, ויחד פעלו לארגונם של פועלים אנגלים. הוא היה חבר בתנועת 'הצלב האדום של הנרודניה ווליה', וארגן אספקה של ספרות ועיתונות מחתרתית שהוברחה אל תוך רוסיה. ב-1905, במהלך המהפכה הרוסית הראשונה ערך ביקור נוסף בארצות הברית ונשא בה הרצאות על התנועה המהפכנית הרוסית, תוך שהוא אוסף תרומות עבור המאבק במשטר הצאר.
סוף ימיו ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1907 שב לרוסיה, שם נעצר בעוון קשירת קשר כנגד הממשלה וריצה 11 חודשי מאסר במבצר פטרופבלובסקיה. הוא שוחרר בעירבון של 5,000 רובל שנאספו על ידי ידידיו - בעיקר באנגליה ובארצות הברית. ב-1910 הובא למשפט אך זוכה בשל היעדר ראיות. הוא נשאר ברוסיה וסייע בהקמתם של ארגונים קואופרטיביים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה היה פעיל ביותר במסגרת הצלב האדום הרוסי בהספקת מזון לאוכלוסייה שבאזורי המלחמה. לאחר מהפכת פברואר 1917 נבחר לחברות בסובייט פטרוגארד שם ניצל את מעמדו על מנת להתנגד לתעמולה הבולשביקית. לאחר מהפכת אוקטובר הבולשביקית נבחר לפרק זמן קצר ביותר לאספה המכוננת ל'ועדה להצלת מולדת המהפכה', ול'ועדת ההגנה של המועצה המכוננת' שם פעל כנגד עמדת הבולשביקים.
ב-1918 היה צ'ייקובסקי ממייסדי 'האיגוד לבנייתה מחדש של רוסיה', איגוד אנטי-בולשביקי של מפלגות השמאל של מוסקבה. הוא נבחר גם למועצת העיר אופה. הוא נשלח לסיביר, אולם בדרכו עבר בעיר הולדתו וויטקה שם הנהיג התקוממות כנגד הבולשביקים ופתח במגעים עם בעלות הברית בארכנגלסק. הוא השתתף בהפיכה שנערכה במקום ב-2 באוגוסט אותה שנה והפך לנשיא המועצה המנהלת של המורדים. לאחר כישלון המהלך שהובל על ידי קציני צבא מלוכנים ניסה להקים 'ממשלה אזורית' בהנהגתו ונשלח בשמה לפריז שם ייצג את האינטרסים של האזור הצפוני בוועידת ורסאי. היה חבר ב'משלחת הפוליטית הרוסית' הגולה בפריז עד התפרקותה בפברואר 1921.
נפטר בלונדון ב-1926.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקולאי צ'ייקובסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
