נירה רבינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נירה רבינוביץ'
רבינוביץ', אוגוסט 2011
רבינוביץ', אוגוסט 2011
לידה 17 באוגוסט 1943 (בת 78)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דנה פרנס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נירה רבינוביץ' (נולדה ב-17 באוגוסט 1943) היא שחקנית וזמרת ישראלית, שפעלה בעיקר בשנות השישים והשבעים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוביץ' גדלה בשכונת פלורנטין בתל אביב ולאחר מכן בצפון תל אביב, ולמדה בבית הספר צייטלין בעיר. את שירותה הצבאי עשתה בלהקת פיקוד צפון בתוכניות "טרמפ לצפון" ו"ידיים למעלה". לרבינוביץ' שתי אחיות גדולות.

מאמצע שנות השישים ועד סוף שנות השמונים שיחקה בהצגות תיאטרון למבוגרים ובהצגות ילדים כמו "הרפתקה בקרקס" (1965) ו"עוץ לי גוץ לי" (1966).

בשנת 1969 השתתפה יחד עם אחותה גליה בפסטיבל הזמר החסידי עם השיר "צמאה נפשי", והן זכו במקום הראשון, ובאותה השנה היא הוציאה תקליט לילדים. בתקופה זו גם הוציאה יחד עם השחקן שלמה ניצן שלושה אלבומים עם שירים חסידיים ושירי שבת.

בין השנים 19761981 שיחקה רבינוביץ' בתוכנית הילדים "מה פתאום?" ששודרה בטלוויזיה החינוכית וזכתה לפופולריות רבה בקרב ילדי ישראל של שנות השבעים והשמונים. בתוכנית זו היא זכורה במיוחד לצד הבובה קישקשתא, כמי ששיחקה עמו וסיפרה לו סיפורים. בין השירים הזכורים ששרה בתוכנית (והוצאו גם בתקליט) היו "כולכם שחקו נא איתי", "מי שטוב לו ושמח" ו"החופש הגדול". לדבריה, עד היום מזהים אותה הילדים של פעם במיוחד בשל משחקה בתוכנית: "אני מחזירה אותם למקום ראשוני, נקי, של ילדות... 'לחזור לתחושה שהייתי ילד קטן ועשיתי את עצמי חולה כדי להישאר בבית ולראות קישקשתא'. בגלל זה אני מרגישה כל כך בת מזל להיות משויכת בקרב דור שלם למקום הזה"[1].

ב-1979 השתתפה בתחרות פסטיזמר עם השיר "פפה פופאי" (מילים: לאה לופנפלד, לחן ועיבוד: נורית הירש) שזכה במקום הראשון.

בדצמבר 1980 השתתפה בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "קוקו לקוקיה" (מילים: לאה לופנפלד, לחן ועיבוד: נורית הירש) שזכה במקום האחרון.

בדצמבר 1981 השתתפה בשירוויזיון עם השיר "לישראל באהבה" (מילים: אהוד מנור, לחן ועיבוד: דוד קריבושי) שזכה במקום הרביעי.

בדצמבר 1982 השתתפה בפסטיגל עם השיר "אהבה זה דבר שנותנים במתנה" (מילים ולחן: דפנה אילת) שזכה במקום השישי.

לאחר מספר שנים בהן שיחקה בתיאטרון, הופיעה במופע "זהו בידור" ובמופעים לילדים, פרשה מעולם הבמה.

ב-1988 לקתה רבינוביץ' בסרטן השד (בעקבותיו נכרתו שני שדיה) ממנו החלימה, ובעקבות כך החלה להתקרב לרפואה הסינית ובעיקר לאמנות הלחימה הרכה הסינית, צ'י קונג. לדבריה, "רציתי לחקור עמוק יותר מה היה המקור שאפשר לגידול סרטני להתרחש בגוף שלי, בהנחה שיש קשר מדויק לגוף ולנפש. למעשה כבר 20 שנה אני בתוך החקר הזה, וכשאני חושבת שהגעתי אני הולכת עוד קצת לעומק. ועוד עבודה, וזה לנצח".

רבינוביץ' חָיְתָה חמש שנים בסין ואז שבה להתגורר בישראל. בארץ היא מלמדת ומרצה על רפואה סינית בבתי חולים ובחוגים שונים.

מדי פעם היא מגיחה לתפקידים קטנים אל מול המצלמה כמו בסדרות הטלוויזיה "פלורנטין", "שבתות וחגים", "בשורות טובות", "שנות ה-80", "נבסו", "נעלמים" ובשלוש פרסומות של משרד המשפטים.

ב-2010 גילמה את תמר בגרסה הטלוויזיונית "חסמבה דור 3" של הוט 3.

ב-2013 זכתה בפרס מפעל חיים מטעם אמ"י.

במרץ 2022 לוהקה למחזמר "כנר על הגג"[2].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוביץ' הייתה נשואה ליהושע פרנס עד מותו מדום לב ב-1976, ולהם שתי בנות, שאחת מהן היא השחקנית דנה פרנס.

ב-1987 רבינוביץ' נישאה בשנית לאסף בן נון, אלמן ואב לארבעה ילדים.

רבינוביץ' מתגוררת בשכונת נווה צדק בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמדר שילוני, איך אומרים קישקשתא בסינית?, באתר ynet, 18 באוקטובר 2006
  2. ^ רן בוקר, [https://www.ynet.co.il/entertainment/article/s1gy4wxzc נירה רבינוביץ' לוהקה למחזמר "כנר על הגג" ], באתר ynet, 7 במרץ 2020