דפנה אילת
![]() | |
| לידה |
19 ביוני 1938 תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
4 בנובמבר 2002 (בגיל 64) הרצליה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין הישן בהרצליה |
| מדינה |
ישראל |
| מוקד פעילות |
|
| תקופת פעילות | 1963–2002 (כ־39 שנים) |
| עיסוק | מלחינה, פזמונאית, מתרגמת |
| סוגה | זמר עברי |
| שפה מועדפת |
עברית |
| פרופיל ב-IMDb | |
דפנה אילת (19 ביוני 1938 – 4 בנובמבר 2002) הייתה מלחינה, פזמונאית, מחזאית, תסריטאית, משוררת, מתרגמת, שחקנית וזמרת ישראלית, מחלוצות הזמר העברי.[1]
כתבה למבצעים רבים, בראשם חוה אלברשטיין, עימה עבדה במשך שנים רבות. כתבה, הלחינה, ותרגמה את כל שירי אלבום הבכורה של אריק איינשטיין. מלחינת שירה של לאה גולדברג, "משירי ארץ אהבתי", וממקימי להקת גייסות השריון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אילת נולדה בתל אביב לשחקנית שושנה דוידון לבית וייס, ילידת גרודק יגילונסקי וליעקב דוידון, יליד בוברויסק מחזאי, סאטיריקן ובעל בתי הקולנוע התל אביביים גן רינה ובית העם.[2] רבים ראו באילת בצעירותה כילדת פלא.[3]
היא החלה לכתוב ולהלחין שירים בגיל שבע וכחצי עשור מאוחר יותר יצא ספרה הראשון.
היא התגייסה עם הגרעין שלה לנח"ל. כעבור שנה עזבה את הגרעין והייתה לאחת ממייסדי להקת גייסות השריון והשתתפה בתוכנית הראשונה של הלהקה.
למדה בבית הספר למשחק בית צבי והלחנה אצל פאול בן-חיים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אילת תרגמה שירים לשלישיית גשר הירקון, בהם "הכל בגלל האהבה" ו"שיר עולה".[4]
שיתוף הפעולה שלה עם השלישייה הוביל לאלבום הסולו הראשון של אריק איינשטיין, שר בשבילך, שיצא ב-1966.[5] אילת כתבה או תרגמה אחד עשר שירים לאלבום והלחינה שישה מהם. בין השירים הבולטים באלבום שאילת כתבה והלחינה: "אל תבכי ילדה", "ארץ הלוואי", ו"הגשם מתופף".
אילת כתבה למבצעים רבים[6] שהבולטת בהם היא חוה אלברשטיין.

בין השירים הבולטים שאילת כתבה והלחינה לאלברשטיין: "משירי ארץ אהבתי", (מילים: לאה גולדברג), "בגלל הלילה", (מילים: תרצה אתר), "שיר לאוהבים הנבונים", (מילים: נתן זך), "בלדה לבת הטוחן" ו"סולווג". כתבה והלחינה לאלבום הבכורה של שלמה ארצי את השיר "האם עודך יפה". לפסטיבל שירי הילדים הראשון הלחינה אילת לארצי את השיר "ארץ פומפורנל" (מילים: גלעדה לב).
ליהורם גאון הלחינה פסוקים משיר השירים וקראה לשיר במילותיו הראשונות "כי הנה הסתיו עבר". השיר זכה לעשרות ביצועים עם השנים והפך למעין שיר עם. לרבקה מיכאלי הלחינה אילת את "בת עשרים ושש" (מילים: חיים חפר).
לאלבום הבכורה של מירי אלוני כתבה והלחינה את אחד השירים האישיים ביותר שלה, "מונה ליזה של המאה העשרים", שהיה לשיר הנושא של האלבום. לדורית ראובני הלחינה אילת את שירה של רחל המשוררת "כזאת אני".
אילת כתבה והלחינה שירי ילדים רבים. בשנת 1969 הקליטה השחקנית נירה רבינוביץ' את האלבום "הרים של שוקולד" שאת כל שיריו כתבה והלחינה אילת.[7] בנוסף, כתבה והלחינה שירים לפסטיבל שירי הילדים, הבולט שבהם, אותו הלחינה למילותיה של תלמה אליגון, הוא "איזה יום שמח" בביצוע שולה חן שזכה לעשרות ביצועים במהלך השנים והפך גם הוא למעין שיר עם.
בשנים שלאחר מכן, כתבה תסריטים והלחינה שירים לתוכניות טלוויזיה, בהן קלאסיקות ישראליות כמו "רגע עם דודלי", "פרפר נחמד", "קסים קסם", "Seven in Heaven" ו"פלאי קלעים". מאוחר יותר עברה לתרגום מחזות, ותרגמה מחזות רבים,[8] ביניהם: "אומנות המשחק", "אגדת אוהבים", ו"הנערה מן הכפר". אילת גם הלחינה מוזיקה להצגות כמו "נדי בצרה גדולה" שכתבה וביימה חגית רכבי ניקוליבסקי[9] ו"ההרפתקה המופלאה" שכתבה וביימה גורן אגמון.
אילת שיחקה במספר מחזות תיאטרון,[10][11] בין היתר כיכבה בהצגה הראשונה של "תיאטרון הזמן" שנחשב לתיאטרון הכיס הראשון בארץ.[12] במחצית השנייה של שנות השישים פרשה אילת ממשחק על הבמה. כעבור כעשור וחצי, בסוף שנות השבעים חזרה אילת אל הבמה כשחקנית בהצגה "קישקשתא" בה כיכבה לצד אבי יקיר[13].
בנוסף, שיחקה בסרטים, הידוע בהם הוא סרטו של אורי זוהר "חור בלבנה".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אילת הייתה נשואה תקופה קצרה לחבר ילדות שלה. מנישואין אילו השאירה את השם "אילת" שהפך לשם הבמה ושם העט שלה.
התגוררה שנים רבות ברמת השרון, ובשנותיה האחרונות התגוררה בהרצליה.
בשנת 2002 חלתה בסרטן הלבלב. היא פנתה בתלונה למשרד הבריאות על התנהלותה של מערכת השר"פ בבית החולים איכילוב בתל אביב, ובעקבות זאת פתח משרד הבריאות בבדיקה ובסיומה פרסם את מסקנתו לפיה השר"פ בבית חולים איכילוב הפך למנגנון לא חוקי להקדמה ולקיצור תורים לבדיקות ולטיפולים.[14]
אילת נפטרה ממחלתה ב-4 בנובמבר 2002. הייתה נשואה למשה בן-שושן ואם לשלוש בנות.[15]
בסמוך למקום מגוריה בהרצליה הוקמה גינה לזכרה, כשבשלט הניצב בגינה יש ציטוט משירה של אילת, "מונה ליזה של המאה העשרים".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפנה אילת, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דפנה אילת, באתר שירונט
דפנה אילת, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דפנה אילת, באתר Discogs (באנגלית)- דפנה אילת, בארכיון הבימה
- דפנה אילת, באתר "הבימה"
- דפנה אילת, דף "שיר הזמן", באתר פייסבוק
חמסין, משירי דפנה אילת (בהנחיית נתן דטנר), תוכנית טלוויזיה באתר יוטיוב- דפנה אילת באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
- איתי חכמה, למלכה אין כתר: שלוש הבנות של דפנה אילת חוששות שישכחו אותה, באתר Xnet, 18 בספטמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "השירים שבאים פתאום הם היפים ביותר", הַבֹּקֶר, 23 בספטמבר 1965
- ↑ דוד תדהר (עורך), "יעקב ושונה דוידון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5209
- ↑ "צצות גם במטבח", דבר, 7 באוקטובר 1965
- ↑ "שלישית גשר הירקון", למרחב, 29 באוקטובר 1965
- ↑ "בשדה תרבות", על המשמר, 8 במרץ 1966
- ↑ "מסך ומסכה", מעריב, 14 בספטמבר 1965
- ↑ "תקלימ ל*לד", למרחב, 8 בספטמבר 1969
- ↑ "מסך ומסכה", מעריב, 13 בספטמבר 1967
- ↑ "מודעה", מעריב, 6 באוקטובר 1976
- ↑ "בתיאטרון", הארץ, 30 בספטמבר 1965
- ↑ "כל העולם במה", דבר, 13 בספטמבר 1965
- ↑ "מסך ומסכה", מעריב, 8 בספטמבר 1965
- ↑ "קישקשתא יעלה על הבמה", מעריב, 19 באפריל 1979
- ↑ רן רזניק, משרד הבריאות: השר"פ ב"איכילוב" - מנגנון פסול לקיצור תורים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2002
- ↑ מתה המלחינה דפנה אילת, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2002
- פזמונאיות ישראליות
- פזמונאים ישראלים
- פזמונאיות כותבות עברית
- פזמונאים כותבי עברית
- מתרגמות ישראליות
- מתרגמים ישראלים
- מתרגמות לעברית
- מתרגמים לעברית
- שחקניות תיאטרון ישראליות
- שחקני תיאטרון ישראלים
- חברי גרעיני נח"ל
- חברות להקת גייסות השריון
- חברי להקת גייסות השריון
- מלחינות ישראליות
- מלחינים ישראלים
- אישים הקבורים בבית הקברות הישן בהרצליה
- ישראליות שנולדו ב-1938
- ישראלים שנולדו ב-1938
- ישראליות שנפטרו ב-2002
- ישראלים שנפטרו ב-2002
