תמונה של רומפלשטילצכן מופיע לפני בת הטוחן מתוך "ספר הפיות הכחול" של אנדרו לאנג, 1889
עוּץ לי גוּץ לי (מגרמנית: Rumpelstilzchen, רוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְכֶן; תורגם לעברית גם כפליגמד או אלדד ומידד בעור אחד) היא אגדת עםגרמנית שהתפרסמה לראשונה בקובץ המעשיות שנאספו על ידי האחים גרים בשנת 1812. האגדה היא אבטיפוס של סוג מוטיב עלילתי 500 בסיווג ארנה-תומפסון.
באגדות גרמניות, "רומפלשטילץ" (Rumpelstilz, "מנענע המעמדים") הוא גובלין מפלצתי המעורר רעש מטריד באמצעות נדנוד רגלי שולחנות ועצמים דומים; הסיומת "chen" היא סופית המבטאת צורת הקטנה בגרמנית, ועל כן משמעות השם "רומפלשטילצכן" היא "רומפלשטילץ קטן". בשפות אחרות ניתנו לדמות שמות אחרים, שחלקם וריאציות על השם הגרמני, וחלקם שמות שונים לגמרי הלקוחים מן השפה המקומית. את השם העברי "עוץ לי גוץ לי" טבע אברהם שלונסקי בשנת 1965 בעת שעיבד את אגדת העם הגרמנית למחזמר עברי שפירושו "תן לי עצה, גמד שלי". בתרגומים אחרים לעברית ניתן לדמות הראשית השם "פליגמד"(אברהם לוין) וכמו כן ניתן לו השם "שום שם אין לי".[1]
מעשה במלך המחפש אישה אשר תוכל לנהל את משק הבית ולהשיב את האיזון הכלכלי לממלכה, שאבד בעקבות התרוקנות אוצר ממלכתו כתוצאה מהבזבוז הרב. הטוחן המקומי קופץ על המציאה ומודיע למלך כי בתו מסוגלת להפוך קש לזהב. המלך כולא את בת הטוחן בחדר מלא בהררי קש שניצבים בו כישור ופלך, ומצווה עליה לטוות זהב עד הבוקר, ואם לא תצליח – תוצא להורג. לעזרת העלמה בא שדון קטן, "עוץ לי גוץ לי". השדון, מתברר, ניחן ביכולת להפוך קש לזהב; אך הוא מתנה את עזרתו לבת הטוחן בתשלום. פעמיים עולה בידי בת הטוחן להגיע עמו להסכם – אולם בלילה השלישי (והאחרון) אין לה יותר מה לתת לו; אז מבקש השדון "מתנה" אחרת – על בת הטוחן יהיה לתת לו את הילד הראשון שייוולד לה. העלמה מסכימה, נישאת למלך ושוכחת מן העסקה שהתחייבה לה.
אך עוץ לי גוץ לי לא שכח את העסקה. לאחר שנולד ילדהּ הראשון של המלכה, חוזר השדון במטרה לקבל את חלקו. בת הטוחן מציעה לו את כל אוצרות הממלכה, אך עוץ לי גוץ לי דורש את ילדהּ. מתוך רחמים על דמעותיה, נותן לה השדון שלושה ימים לנחש את שמו. אם תדע את שמו בלילה השלישי, תוכל לשמור את הילד.
בלילה הראשון מנסה המלכה את כל השמות שהיא מכירה, אך ללא הצלחה. בלילה השני מנסה המלכה שמות ששמעה מנתיניה, אך גם הם אינם נכונים. ביום שלאחר מכן שומעת המלכה משליח, שבמקום רחוק גר שדון בבית קטן, והוא רוקד סביב מדורה ושר בלילה (או, בגרסה אחרת, בת הטוחן בעצמה הולכת ליער ושומעת את השדון, ואז מעמידה פנים שהיא אינה יודעת):
היום אני אופה, מחר אני מבשל,
מחרתיים אקח למלכה את הילד,
אה, כמה טוב שאיש אינו יודע,
ששמי עוץ לי גוץ לי!
בתחילה שואלת המלכה אם שמו של עוץ לי גוץ לי הוא "קונץ" או "היינץ", ואז בת הטוחן אומרת לשדון את שמו, והוא מתפוגג באוויר (או בגרסה אחרת רוקע ברגלו ברצפה הנפערת ובולעת אותו).
דמותו של עוץ לי גוץ לי הופיעה פעמיים בסדרת סרטי שרק: בפעם הראשונה, הוא הופיע כדמות משנית בשרק השלישי, שם "מקסים" מעודד אותו להצטרף אליו למרד בגלל העוול שנעשה לו כשלא קיבל את מעמד הבן הבכור שהובטח לו. בפעם השנייה הוא מופיע כדמות ראשית ב"שרק לנצח" (לא קשורה לדמות משרק 3), שם הוא מופיע כסוג של קוסם המציע "עסקה של פעם בחיים" שמבטיחה את כל מה שהחותם רוצה, אך לא מומלץ לחתום עליה מפני שהמחיר הוא כבד מאוד (בדומה לאגדה המקורית). אחד מהאנשים שחותמים איתו על עסקה הוא שרק, והוא משלם ביום שבו נולד (כלומר-בסוף אותו היום הוא אמור להיעלם כאילו לא נולד).
_1812_I_253.jpg)
ערך מורחב – המחזמר "עוץ לי גוץ לי" בישראל
