ניתוח פונדמנטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בחשבונאות, כספים והשקעות, ניתוח פונדמנטלי של עסק הוא ניתוח דוחותיו הכספיים (בדרך כלל כדי להעריך את מצב הנכסים, ההתחייבויות והרווחים של העסק), בריאותו,[1] מתחריו והשווקים בהם הוא פועל. כמו כן נלקחים בחשבון מצבה הכללי של הכלכלה וגורמים כגון: הריביות במשק, נתוני תעסוקה, תמ"ג, דיור, נתוני ייצור ומידע על ההנהלה. קיימות שתי גישות בסיסיות שניתן להשתמש בהן: ניתוח מלמעלה-למטה וניתוח מלמטה-למעלה.[2] מאפיינים אלה משמשים כדי להבדיל את הניתוח הפונדמנטלי לעומת סוגים אחרים של ניתוחי השקעות, כגון ניתוח כמותי וניתוח טכני.

ניתוח פונדמנטלי מבוצע על נתונים מהעבר ומההווה, במטרה להגיע לתחזיות פיננסיות (עתידיות). לניתוח זה ישנן מספר מטרות:

  • לבצע הערכת שווי למנייה של חברה ולחזות את תוחלת מחירי המנייה העתידיים.
  • לבצע הסקה לביצועי העסק.
  • להעריך את הנהלת העסק ולקבל החלטות תוך-עסקיות או כדי לחשב את סיכון האשראי.
  • להעריך את הערך הפנימי של המניה.[3]

שני המודלים האנליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי מתודולוגיות בסיסיות בהן משקיעים משתמשים כדי לקבוע איזו מניה לקנות ובאיזה מחיר:

  1. על פי גישת הניתוח הפונדמנטלי, בטווח הקצר השווקים עשויים לתמחר נייר ערך באופן שגוי, אבל - בטווח הארוך, השוק יתמחר את נייר הערך במחיר ה"נכון".
    על פי שיטה זו ניתן ליצור רווח על ידי רכישת נייר ערך אשר מתומחר באופן "שגוי" ולחכות שהשוק יזהה את ה"טעות" ויבצע תמחור מחודש לנייר הערך.
  2. על פי גישת הניתוח הטכני מחירו של נייר ערך משקף בתוכו את כל המידע הקיים בשוק. על פי גישה זו, על ידי ניתוח המגמות ההיסטוריות - ניתן לבנות תחזית לתנועת המחירים בעתיד.
    על פי גישה זו, קיימים דפוסי מחירים מוכרים ושינויים ברגשותיהם של המשקיעים (אופטימיות, פסימיות, פחד וכו') מנבאים שינויי מגמה.[4]

המשקיעים יכולים להשתמש באחת או ביותר מהמתודולוגיות הנ"ל כדי לבחור נייר ערך אשר מתאים להם. לדוגמה, משקיעים פונדמנטליסטיים רבים משתמשים בכלים מהניתוח הטכני לצורך קביעת נקודות הכניסה והיציאה (הרכישה והמכירה). באופן דומה, משקיעים טכניים רבים משתמשים בכלים מהניתוח הפונדמנטלי כדי להגביל את רשימת החברות שברצונם לבחון לחברות "טובות" בלבד.

המשקיע יבחר באיזה מודל/שיטה להשתמש לפי אמונתו בתאוריות השונות המנסות להסביר "איך שוק המניות עובד". להסברים אודות תאוריות אלה, נא ראה את הדיונים על תאוריית השוק היעיל, הליכה מקריתמודל לתמחור נכסי הון CAPM, מודל פד, הערכה על בסיס השוק, וכלכלה התנהגותית.

ניתוח פונדמנטלי כולל:

  1. ניתוח הכלכלה
  2. ניתוח הענף
  3. ניתוח העסק

הערך הפנימי של נייר ערך נקבע על בסיס שלושת הניתוחים הנ"ל. ערך זה נחשב לערך האמיתי של נייר הערך. אם הערך הפנימי גבוה ממחיר השוק, מומלץ לקנות את נייר הערך. אם הוא שווה למחיר השוק, מומלץ להחזיק את נייר הערך. ואם הוא נמוך ממחיר השוק, מומלץ למכור את נייר הערך.

השימוש בתיקים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקיעים שונים יכולים להשתמש בניתוח הפונדמנטלי בסוגים שונים של תיקי השקעות:

  • משקיעי קנה-והחזק מאמינים כי היצמדות לעסקים טובים מאפשרת לנכסיהם לצמוח ביחד עם העסקים. שיטת הניתוח הפונדמנטלי מאפשרת להם למצוא עסקים "טובים", ובכך הם מפחיתים את הסיכון שלהם ואת ההסתברות להפסד.
  • משקיעי ערך מגבילים את השקעותיהם לחברות מוערכות-בחסר (חברות שמתומחרות על ידי השוק במחיר אשר נמוך מערכן ה"אמיתי"), מתוך אמונה ש"קשה ליפול החוצה מתעלה". כדי לחשב את ערכן ה"אמיתי", המשקיעים משתמשים בניתוח פונדמנטלי.
  • מנהלים עשויים להשתמש בניתוח פונדמנטלי כדי להעריך אם חברה היא "טובה" או "גרועה". ולאחר מכן להתחשב במצב הכלכלי במשק כדי לקבוע אם הקרקע בשלה לרכישת אותן חברות "טובות". 
  • משקיעי המיעוט (משקיעים אשר משקיעים בשיטה הגורסת כי צריך לקנות כאשר כולם מוכרים ולהפך) סבורים כי "בטווח הקצר השוק הוא מכונת הצבעות, לא מכונת שקילה".[5] הניתוח הפונדמנטלי מאפשר למשקיעים אלה להעריך את ערכו של נייר הערך, בלי להתחשב בדעות השוק.
  • מנהלים יכולים להשתמש בניתוח הפונדמנטלי כדי להעריך את שיעורי הצמיחה העתידיים, ולאחר מכן להחליט אם לקנות מניות צמיחה שנסחרות במחיר גבוה.
  • מנהלים עשויים לכלול מרכיבים מתורת הניתוח הפונדמנטלי ביחד עם רכיבים טכניים לצורך בניית מודלים ממוחשבים (ניתוח כמותי).

גישת מלמעלה-למטה וגישת מלמטה-למעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשקיעים בשיטת הניתוח הפונדמנטלי יכולים להשתמש באחת משתי שיטות הניתוח: מלמעלה-למטה או מלמטה-למעלה.

  • המשקיעים בשיטת מלמעלה-למטה מתחילים בניתוח הכלכלה העולמית, כולל אינדיקטורים כלכליים בינלאומיים ולאומיים. אינדיקטורים אלה עשויים לכלול את שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי, האינפלציה, הריבית, שערי החליפין, הפריון ומחירי האנרגיה. לאחר מכן הם מצמצמים את החיפוש שלהם לאזור/ענף מסוים ומנתחים את סך המכירות, רמת המחירים, ההשפעות של מוצרים מתחרים, תחרות של חברות ממדינות זרות וכניסה/יציאה מהענף. רק לאחר מכן הם ממקדים את החיפוש שלהם למציאת העסק הטוב ביותר בתחום הנחקר.
  • המשקיעים מלמטה-למעלה מתחילים את הניתוח בבחירת עסקים ספציפיים, ללא קשר לענף/אזור שלהם, ולאחר מכן ממשיכים את הניתוח בסדר הפוך לסדר בגישת מלמעלה-למטה.

תהליכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח בריאותו של עסק מתחילה בניתוח דוחותיו הכספיים וניתוח היחסים הפיננסיים הנובעים מתוך דוחות אלה. הניתוח בוחן את הדיבידנדים ששולמו, את תזרים המזומנים התפעולי, הנפקות הון חדשות ואת מימון ההון. תחזיות הרווחים וקצב הצמיחה (עליהם כתבו  בהרחבה תומסון רויטרס ואחרים) יכולים להיחשב ל"עיקריים" (הם עובדות) או ל"טכניים" (הם מבוססים על רגשות המשקיעים) - על פי מהימנותם.

במודלים שונים של הערכת שווי משתמשים בשיעורי צמיחה (של הכנסות ושל מזומנים) ורמות סיכון (לקביעת שיעור ההיוון) קבועים. המודל החשוב ביותר בתחום הוא מודל היוון תזרימי המזומנים (DCF), המחשב את הערך הנוכחי של האירועים העתידיים שלהלן:

כמות ההלוואות שהעסק נוטל הוא גם שיקול מרכזי בקביעת בריאותו. ניתן להעריך זאת במהירות באמצעות יחס חוב-להון והיחס השוטף (נכסים שוטפים חלקי התחייבויות שוטפות).

מודל פשוט ונפוץ הוא מודל מכפיל הרווח (מחיר המניה חלקי רווח למניה). הערך ההופכי למכפיל הרווח מייצג את שיעור ההיוון (ערך הזמן של הכסף) המתאים לסיכון שמגלמת ההשקעה בעסק. המכפיל המקובל מותאם על פי הצמיחה הצפויה (שאיננה חלק מהמודל).

אומדן הצמיחה מוזן לתוך מכפיל PEG. מהימנותו תלויה במשך הזמן שהאנליסטים מאמינים שהצמיחה תימשך. ניתן להשתמש במודלי IGAR כדי להכניס שינויים צפויים בצמיחה, המחושבים לפי מכפיל הרווח הנוכחי ושיעורי הצמיחה ההיסטוריים של המניות ביחס למדד ההשוואה.

כיום, מודלים ממוחשבים של מחירי המניות החליפו הרבה מהפרשנות הסובייקטיבית של הנתונים הפונדמנטליים והטכניים. מאז (בערך) שנת 2000, התפקידים המאוישים על ידי בני אדם הוגדרו מחדש כדי שיתאימו למציאות החדשה שבה מחשבים מסוגלים לנתח כמויות עצומות של נתונים. בחלק מהקרנות (קרנות נאמנות כמותיות Quantitative funds) החליפו את החלטות המנהלים במודלים מתמטיים ממוחשבים.

אוטומציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניתוח הפונדמנטלי הוא תהליך אשר - יחסית לצורות ניתוח אחרות - דורש זמן רב. יתר על כן, כיום נהיה יותר ויותר קשה לעקוב אחרי השוק בזמן, וזאת בעקבות סגנון המסחר המהיר של המאה ה -21, שבו השווקים נשלטים על ידי חברות "מסחר בתדירות גבוהה" (HFT - high frequency trading) וסוחרים יומיים. מאז שהמחשבים הפכו למוצר ביתי, פותחו תוכנות שנועדו להפוך את חיי המשקיעים לקלים יותר באופן משמעותי. אחת הדרכים לחסוך בזמן הניתוח, היא להירשם (בחינם או בתשלום) לשירותי תוכנות סריקה ממוחשבת. תוכנות אלה מאפשרות למשקיע לאתר מניות התואמות את המאפיינים הכמותיים שהוא מחפש. כמו כן התוכנות מתוכנתות לתת באופן אוטומטי את התוצאות הנדרשות לחישובים, וכך לצמצם את הזמן המושקע בסינון נתונים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כלכלנים כגון ברטון מלכיאל גורסים כי אף לא אחת מהשיטות, ניתוח פונדמנטלי וניתוח טכני, יעילות בהשגת תשואה עודפת על תיק השוק.[6]
    זה נכון במיוחד עבור ניירות ערך ושווקים בעלי רמת נזילות נמוכה.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Technical Analysis vs. Fundamental Analysis". Market Technicians Association. בדיקה אחרונה ב-6 במרץ 2015. 
  2. ^ "An Introduction to Fundamental Analysis and the US Economy". InformedTrades.com. 14 בפברואר 2008. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2009. 
  3. ^ "Fundamental and Technical analysis | Fundamentals of Accounting" (באנגלית). 7 ביולי 2016. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2016. 
  4. ^ Murphy, John J. (1999). Technical analysis of the financial markets : a comprehensive guide to trading methods and applications (מהדורה שנייה). New York [u.a.]: New York Institute of Finance. ISBN 0735200661. 
  5. ^ Graham, Benjamin; Dodd, David (10 בדצמבר 2004). Security Analysis. McGraw-Hill. ISBN 978-0-07-144820-8. 
  6. ^ "Financial Concepts: Random Walk Theory". Investopedia. 
  7. ^ Dzanic, Enis (10 במאי 2013). "Correlation of Change in Fundamental Indicators and Stock Price Movements on Sarajevo Stock Exchange". Rochester, NY.