נקאלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נקאלה
Nacala
חוף נקאלה
חוף נקאלה
מדינה / טריטוריה מוזמביקמוזמביק  מוזמביק
מחוז נמפולה
שמות קודמים Nacala-o-Porto, Maiaia
שטח 318.7[1] קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 225,034[1] (2017)
 ‑ צפיפות 878.5 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 14°33′00″S 40°41′00″E / 14.55°S 40.683333333333°E / -14.55; 40.683333333333 
אזור זמן UTC +2

נקאלהאנגלית: Nacala) הידועה גם בשם נקאלה או פורטו (נקאלה עם הנמל) היא עיר בחוף הצפוני של מוזמביק, במחוז נמפולה (אנ'). בשפת שבט ה- eMakua המקומי העיר נקאלה-פורטו נקראת "מאיה Maiaia". העיר ממוקמת בצידו הדרומי מזרחי של מפרץ פרנאו ולוסו (אנ'), יש הקוראים למפרץ מפרץ נקאלה. בצידו הדרום מערבי של מפרץ נקלאה נמצאת העיר נאקלה-א-ולחה (אנ') "נקאלה הישנה/העתיקה" ("Old Nacala"), יש הטועים בין שתי הערים. נמל נקאלה הוא הנמל הטבעי העמוק ביותר בחוף המזרחי של אפריקה .[2][3] נקאלה משמשת כמסוף ראשי של מסילת הרכבת נקאלה (אנ'), בקו הרכבת למלאווי הנמצאת בפנים יבשת אפריקה ללא מוצא לים. מדרום לנאקלה נמצא האי מוזמביק, בו שכנה בעבר בירת מוזמביק הפורטוגזית, הוא אתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקאלה נוסדה כעיר נמל קטנה והתפתחה לעיר נמל של מים עמוקים ומרכז תעשייתי, חקלאי ליבוא ויצוא. בתקופה האחרונה של שלטון הפורטוגזי שהסתיים באמצע שנות השבעים, בין התעשיות העיקריות שהתקיימו בעיר היו תעשיית המלט, תעשיית הסיסל ואגוזי הקשיו. מעסיקים חשובים נוספים שהיו, נמל הים, בית החולים המודרני הקטן ושירותי בנקאות, ביטוח ומינהל. [4]

באמצע שנות התשעים של המאה ה-20 סופת ציקלון הרסה את מתקני נמל נקאלה. הנמל שוקם והוצבו בו מתקני נמל מודרניים [5][6].

תעשייה, תשתיות ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפעל המלט בנקאלה הוא אחד משלושת מפעלי המלט במוזמביק.
  • בעיר שדרות רחבות מרוצפות, מסעדות ומלונות, בנקים שונים וסוכנויות סליקה והשילוח. לאורך החוף פועלים חופים חוליים רחבים המושכים תיירות. מדרום לנאקלה נמצא האי, אילהה דה מוזמביק, שמפותח יותר לתיירות מאשר החופים של נקאלה.
  • בנקאלה, הנמצאת בצד המזרחי של מפרץ נקאלה, נמצא נמל נקאלה (אנ'), הוא הנמל הטבעי העמוק ביותר בחוף המזרחי של אפריקה. מסוף הפחם, המופעל על ידי רשויות נמל נקאלה, ממוקם בעיר נאקלה-א-ולחה (אנ') בצד המערבי של מפרץ נקאלה. הנמל הוא נמל מים עמוקים עם עומק מים של מעל 60 מטר, המאפשר עגינת אניות סוחר גדולות ביותר. ארבעה רציפים זמינים למטען כללי, בתוספת מסוף מכולות. כ־200 ספינות עוגנות בנמל מדי שנה. נמל נקאלה הוא אחד משלושת הנמלים המרכזיים במוזמביק. [7] הנמל מאפשר ייצוא עפרות טנטלום של חברת הכרייה היילנד אפריקה בע"מ ( The Highland African Mining Company Ltd) לתאילנד וארצות הברית. [8]
  • קו הרכבת באורך 918 קילומטרים (CFM -Nord) דרך Nampula ו- Cuamba עד Lichinga (לשעבר Vila Cabral) שייך לנמל נאקלה. קו רכבת זה מתחבר לקו הרכבת נקאלה דרום המחבר את נמל נקאלה עם נמל ביירה. נמל נקאלה הוא הקרוב ביותר למלאווי מבין שני הנמלים. באמצעות קווי הרכבת המתאימים והקישוריות שביניהם מדינות מרכז אפריקה מקושרות לנתיבי הים הבינלאומיים.
  • נמל התעופה נקאלה (אנ'), הקטן שמצפון לעיר שהיה בעבר שדה תעופה צבאי, שהוסב לשדה תעופה בינלאומי, עם אפשרות לנחיתת מטוסי בואינג מדגם 747 המודרניים. קיבולת השדה הראשונית תוכננה על 500,000 נוסעים בשנה ו- 5,000 טונות מטען. הפרויקט בשווי 200 מיליון דולר מומן על ידי ממשלות ברזיל ומוזמביק. [9] שדה התעופה של נקאלה נחנך על ידי נשיא מוזמביק ארמנדו גבוזה בדצמבר 2014 .[10]
  • נמל נקאלה הוא מסוף הקצה המזרחי שעל שפת האוקיינוס ההודי, של המסדרון הבינלאומי שנקרא "מסדרון נקאלה" [11] המחבר את נמל נקאלה ופנים יבשת אפריקה בעיקר להעברת סחורות ממלאווי. מסילת הברזל נקאלה [12] מתחברת למסילת הרכבת המרכזית במזרח אפריקה (CEAR) של מלאווי. מערכת הרכבות נוהלה על ידי התאגיד לפיתוח רכבות (אנ') האמריקאי עד ספטמבר 2008, אז נמכר התאגיד לקבוצת משקיעים ממוזמביק. [13]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלגות האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

* כמות נשים וגברים: 49.6% גברים, 50.4% נשים.

* גיל נשים וגברים: 17.1 גיל הגברים בממוצע וגיל הנשים 16.7 שנים.

* אחוז שינוי האוכלוסייה בין השנים 1975–2015 עמד על +181.1% מאידך בין השנים 2000–2015 אחוז השינוי של האוכלוסייה עמד רק על 44.9% .[14]

שנה אוכלוסייה [15]
1997 158,248
2007 206,449
2015 280,020
2017 225,034

אַקלִים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בנאקלה מסווג כטרופי. בחורף, יש פחות גשמים מאשר בקיץ. האקלים מסווג כ- Aw על פי סיווג Köppen-Geiger. הטמפרטורה הממוצעת השנתית של C° 25.4 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים השנתית היא 951 מילימטרים.


אקלים בנקאלה
Nacala
בממוצע בין השנים 1961 לבין 1990
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 32 32 32 32 31 30 29 30 31 32 32 32 31
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 19 19 19 18 17 16 16 15 16 18 18 19 18
משקעים ממוצעים (מ"מ) 190 190 170 56 13 10 2.5 7.6 5.1 5.1 33 120 951
מקור: [16][17]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקאלה והסביבה היו במשך השנים מאוד מרוחקים מכדי להגיע ולבלות באזור, מלבד תרמילאים קשוחים. לאחר שנחנך שדה התעופה הבינלאומי של נקאלה ושופרו הכבישים במסדרון נקאלה ההגעה לאזור נעשתה יותר קלה.

כביש אספלט אחד מוביל לאזור. בנוסף, מצפון לעיר נמצא שדה תעופה הבינלאומי של נקאלה. לאורך החופים כפרים נידחים שבהם חיים בני שבט המקואה eMakua המקומי. אנשי השבט מתקיימים מחקלאות. החוף בתולי עם קילומטרים של חופים חוליים המגובים במנגרובים ובשיחים סובטרופים. קו החוף נקי ולא מזוהם. בים קרוב לחופים יש שוניות ואניות טרופות שטרם צללו מתחת לפני הים. לווייתנים נודדים באזור מיולי עד ספטמבר ורואים דולפינים לעיתים קרובות.

ישנם באזור שלושה אזורים עיקריים לתיירות האי מוזמביק שהוכרז על ידי אונסקו, כאתר מורשת עולמי - Ilha de Mocambique, שמורת הטבע לה ורנדה ( La Veranda Nature Reserve ) וחצי האי Baixo do Pinda .[18]

האי מוזמביק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזמביק (אי)

האי מוזמביק (פורטוגזית Ilha de Moçambique) הוא אי השוכן בין מצר מוזמביק למפרץ מוסוריל (Baía de Mossuril) במחוז נמפולה (província de Nampula) בצפון-מזרח מוזמביק. האי שימש משך כ-400 שנים כנמל פורטוגזי חשוב באוקיינוס ההודי וכבירת האימפריה הפורטוגזית במזרח אפריקה. הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1991. ניתן להגיע לאי בנסיעה ברכב על גבי גשר העבר מחוף על גבי הים ועד לאי. על האי נמצאת עיר קולוניאלית פורטוגזית ישנה, הידועה בכינוי "עיר האבן" בגלל המבצר שנבנה בחלק הצפוני של האי. בעיר נמצאות כנסיות ישנות, מסגדים, מקדש הינדי, בתי מסחר, בית חולים ועוד. חלק מהבניינים שהתפוררו שוחזרו. בקצה הדרומי של העיירה נמצא כפר גדול משתרע עד החוף אזור זה מכונה "עיר הקנים" .[19]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נקאלה (מוזמביק) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עובדות על העיר נקאלה
  2. ^ Porto de Nacala, archive.ph, ‏2006-10-05
  3. ^ אודות נמל נקאלה באתר Ports & Ships
  4. ^ Nacala - no outro lado do tempo, short film of Nacala, Portuguese Mozambique before independence in 1975.
  5. ^ Nacala | Mozambique, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  6. ^ Mozambique - Transportation and telecommunications, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  7. ^ Egon Hammerschmied: Five on the Indic . The sea ports of the People's Republic of Mozambique . In: Yearbook of shipping . a panoramic view of international sea and inland shipping, Transpress VEB Verlag für Verkehrwesen, Berlin, year 1982, pp. 78-84, ISSN 0075-238X.
  8. ^ Highland African Mining Company plans to increase tantalum production in Mozambique – Macauhub (בAmerican English)
  9. ^ Mozambique launches new international airport, news.yahoo.com (בAmerican English)
  10. ^ Dinis Juízo, Maria Salvetti, Case Study—Nampula, Nacala, and Pemba, Mozambique, 2017-08 doi: 10.1596/28384
  11. ^ Corredor de Nacala - Malawi | Mota-Engil (בעברית), בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2021 
  12. ^ Nacala - Moçambique (בעברית), בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2021 
  13. ^ RDC management
  14. ^ Nacala - Population - CityFacts, www.city-facts.com
  15. ^ Mosambik: Provinzen, Städte, urbane Siedlungen & Agglomerationen - Einwohnerzahlen, Karten, Grafiken, Wetter und Web-Informationen, www.citypopulation.de
  16. ^ Klimatafel von Nacala. Baseline climate means (1961-1990) from stations all over the world (בגרמנית). Deutscher Wetterdienst. Retrieved 8 August 2021.
  17. ^ על פי אתר weatherbase
  18. ^ Visit Nacala, Mozambique | Tailor-made Trips, Audley Travel, ‏2021-03-11 (בBritish English)
  19. ^ Visit Nacala, Mozambique | Tailor-made Trips, Audley Travel, ‏2021-03-11 (בBritish English)