סאות'המפטון (ניו יורק)
| |||
 | |||
| ווסט'המפטון | |||
| מדינה / טריטוריה |
 ארצות הברית | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 ניו יורק | ||
| מחוז | סאפוק, ניו יורק | ||
| חבל ארץ | לונג איילנד | ||
| ראש העיר | Jay Schneiderman | ||
| שפה רשמית | אנגלית | ||
| תאריך ייסוד | 1640 | ||
| על שם |
סאות'המפטון  | ||
| שטח | 760.70 קמ"ר | ||
| גובה | 8 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 69,036 (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 191.50 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 40°53′05″N 72°23′44″W / 40.88484065392451°N 72.39555219977458°W | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| southamptontownny.gov | |||
  | |||
סאות'המפטון, (באנגלית: Southampton, New York) היא עיר בדרום-מזרח מחוז סאפוק, ניו יורק, הנמצאת בחלקה על חצי האי South Fork (אנ') בלונג איילנד. נכון למפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2020, העיר מנתה 69,036 תושבים. סאות'המפטון נכללת ברצועת החוף הידועה בכינוי ההמפטונס.
לאוניברסיטת סטוני ברוק יש קמפוס בעיר סאות'המפטון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה נוסדה בשנת 1640,[1] כאשר מתיישבים מהעיר לין (אנ'), מסצ'וסטס, הקימו בתי מגורים על אדמות שנכבשו מהאנדיאנים המקומיים בני שבט שינקוק (אנ').[2] המתיישבים הראשונים כללו שמונה גברים, אישה אחת וילד שעלו לחוף בנקודה שנקראה Conscience Point. המתיישבים האלה היו תומאס האלסי, אדוארד האוול, אדמונד פארינגטון, אלן בריד, אדמונד נידהם, האב אברהם פירסון, תומאס סייר, ג'וזיה סטנבורו, ג'ורג' וולבה, הנרי וולטון ואיוב סייר.[2] ב-7 ביולי 1640, הם קבעו את גבולות העיירה. בין השנים 1640–1643, התיישבו בסאות'המפטון עוד 43 משפחות.
בשנת 1644 הקימו המתיישבים את הארגון לציד לווייתנים, הראשון בהיסטוריה של ניו אינגלנד. הם צדו דולפינים מסוג נתב ("דג שחור"), בטכניקות הציד של האינדיאנים, ובהמשך שיפרו את הסירות ואת כלי הנשק שלהם, ויצאו לציד לווייתנים ודולפינים באוקיינוס.[3]
בית המפגש (כנסייה או מועדון) הראשון היה על גבעה שהיא האתר של בית החולים הנוכחי של סאות'המפטון. הבית העתיק ביותר בעיירה הוא בית הלסי (אנ') ברחוב הראשי 249, אשר נבנה על ידי תומאס הלסי, אחד האנגלים הראשונים שסחרו עם השינקוקים, האינדיאנים המקומיים.[4]
בסאות'המפטון יש 47 בתי קברות ציבוריים ופרטיים,[5] לא כולל את מועדון הגולף שינקוק הילס, נציגי שבט שינקוק טוענים שהוא אתר קבורה אינדיאני שאינו פעיל.[6] סאות'המפטון נקראת על שם עיר הנמל סאות'המפטון בהמפשייר, אנגליה.
סאות'המפטון מפעילה אתר אינטרנט רשמי היסטורי.[7] האתר מציג מיקומים של למעלה מ-100 נקודות עניין, עדויות היסטוריות ומתחמים היסטוריים וכן למעלה מ-1500 תמונות.
תביעת קרקעות אינדיאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005, לאור השתלטות המדינה על אדמות בני השבט האינדיאני שינקוק הוגשה תביעה נגד המדינה, בבקשה להחזיר להם 3,500 דונם בסאות'המפטון ליד שמורת השבט שלהם, ופיצויים של מיליארדי דולרים על נזקים שנגרמו. הנכס שעמד במחלוקת כלל את מועדון הגולף שינקוק הילס, שלדברי נציגי שבט שינקוק הוא מקום הקבורה של השבט. השבט ערער על אישור בתי המחוקקים למכירה שהתבצעה בשנת 1859 של 3,500 דונם של אדמות השבט. נציגי השבט טענו שמכירה זו הפרה את התנאים של חוזה השכירות ל-1,000 שנה שנחתם על ידי פקידי המדינה של סאות'המפטון והשבט ב-1703.[8] בשנת 2006, בית המשפט פסק נגד השבט.[9]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר סאות'המפטון תחומה על ידי האוקיינוס האטלנטי בדרום, מפרץ פקוני (אנ') בצפון, איסט המפטון במזרח וברוקהייבן במערב. היא חולקת גם קטע גבול עם ריברהד בצפון מערב.
על פי הלשכה למפקד האוכלוסין של ארצות הברית, שטח העיר הוא 760 קילומטרים רבועים, מתוכם 359 קילומטרים רבועים הם יבשה ו-400 קילומטרים רבועים (52.69%) הם מים.[10]
תחת הרשות המוניציפלית של סאות'המפטון, נמצאים שבעה כפרים המאוגדים כאגודות חקלאיות ו-16 יישובים שאינם מאוגדים באגודות כל שהן, שהם כפרים במדינת ניו יורק.[11][12]
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקלים בסאות'המפטון הוא אקלים יבשתי לח בקיץ (Dfa) הגובל באקלים סובטרופי לח (Cfa). חודש עד חודשיים בממוצע בשנה הטמפרטורות יורדות מתחת לאפס, במשך שישה חודשים הטמפרטורות מעל 10°C וחודש עד חודשיים מעל 22°C.
| אקלים בסאות'המפטון בממוצע בין השנים 1998–2020 נתוני מזג האויר כפי שנצפו בשדה התעופה Francis S. Gabreski Airport שליד ווסט'המפטון | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 13.7 | 12.9 | 18.2 | 23.9 | 28 | 31.6 | 33.9 | 32.6 | 29.4 | 25.3 | 19.5 | 16.1 | 34.9 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -18.7 | -16.2 | -12.7 | -6.5 | -1.7 | 4.2 | 9.7 | 8.7 | 3.3 | -3.5 | -9.1 | -13.3 | - 19.7 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 81 | 69 | 109 | 96 | 84 | 89 | 73 | 95 | 95 | 118 | 88 | 106 | 1,104 |
| מקור: NOAA (mean maxima/minima 1998-2020)[13][14] | |||||||||||||
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון למפקד האוכלוסין[15] של שנת 2000, התגוררו בעיר 54,712 נפשות, 21,504 משקי בית ו-13,805 משפחות. צפיפות האוכלוסין הייתה 152.1 תושבים לקילומטר רבוע. ההרכב הגזעי בעיר היה 87.98% לבנים, 6.62% שחורים או אפרו-אמריקאים, 0.41% ילידים אמריקאים, 0.89% אסייתים, 2.36% מגזעים אחרים ו-1.73% משני גזעים או יותר.
ב-21,504 משקי הבית, היו כ-27.1% עם ילדים מתחת לגיל 18, 50.8% היו זוגות נשואים שחיו יחד, ל-9.3% הייתה בעלות בית של אישה ללא בעל נוכח, ו-35.8% היו ללא-משפחות. גודל משק הבית הממוצע היה 2.45 נפשות וגודל המשפחה הממוצעת היה 2.99 נפשות.
התפלגות האוכלוסייה הייתה, 21.1% מתחת לגיל 18, 7.7% מגיל 18 עד 24, 28.5% מגיל 25 עד 44, 26.0% מגיל 45 עד 64 ו-16.6% בני 65 או מבוגרים יותר. הגיל החציוני היה 40 שנה. על כל 100 נקבות, היו 99.2 זכרים. על כל 100 נשים בנות 18 ומעלה, היו 97.2 גברים. ההכנסה החציונית של משקי הבית בעיר הייתה 53,887 דולר, וההכנסה החציונית של המשפחה עמדה על 65,144 דולר. לגברים הייתה הכנסה חציונית של $47,167 לעומת $32,054 לנשים. ההכנסה לנפש בעיר הייתה 31,320 דולר. כ-5.3% מהמשפחות ו-8.3% מהאוכלוסייה היו מתחת לקו העוני, כולל 10.2% מאלו מתחת לגיל 18 ו-6.0% מבני 65 ומעלה.
בשנת 2016, לפי ה-Business Insider, נכסי הנדל"ן בקוד המיקוד 11962 הכולל את הכפר העירוני Sagaponack (אנ'), הכלול בתוך הרשות המוניציפלית של סאות'המפטון, צוין כיקר ביותר בארצות הברית, שמחיר המכירה החציוני שלהם עמד 8.5 מיליון דולר.[16]
| 1790 | 1800 | 1820 | 1840 | 1880 | 1900 | 1920 | 1940 | 1960 | 1980 | 2000 | 2020 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 3,408 | 3,670 | 4,229 | 6,205 | 6,352 | 10,371 | 11,614 | 15,295 | 27,095 | 42,849 | 54,713 | 69,036 |
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעסיקים העיקריים בסאות'המפטון הם[18]
| מעסיקים |
|---|
| בית החולים סאות'המפטון |
| עצור וקנה |
| כפר סאות'המפטון |
| בית הספר החופשי של מחוז סאות'המפטון יוניון |
| Meadow Club של סאות'המפטון |
| הרדי דלק |
| מרכז המפטון לשיקום וסיעוד |
| המפטון ג'יטני, תחנות דלק |
| תאגיד הרחצה של סאות'המפטון |
ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יי שניידרמן, חבר מפלגת העצמאות בניו יורק (אנ') לשעבר, נכון ל-2023 חבר רשום במפלגה הדמוקרטית, הוא ראש העירייה של סאות'המפטון שנבחר בנובמבר 2015 ב-56.34% מקולות הבוחרים, ושוב בנובמבר 2017 עם 62.3% מקולות הבוחרים.
תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבישים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כביש 24 של מדינת ניו יורק
כביש 27 של מדינת ניו יורק
כביש 114 של מדינת ניו יורק
כביש 38 של המחוז (מחוז סאפוק, ניו יורק)
כביש 51 במחוז (מחוז סאפוק, ניו יורק)
כביש מחוז 79 (מחוז סאפוק, ניו יורק)
כביש מחוז 80 (מחוז סאפוק, ניו יורק)
כביש מחוז 104 (מחוז סאפוק, ניו יורק)
כביש מחוז 105 (מחוז סאפוק, ניו יורק)
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קווי רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קו הרכבת הבלעדי של רכבת לונג איילנד בעיר סאות'המפטון הוא קו מונטוק, הכולל תחנות בספונק, ווסטהמפטון, המפטון בייס, סאות'המפטון ובריג'המפטון. לקווג ולקמפוס סאות'המפטון היו גם תחנות משלהם עד 1998.
שירותי אוטובוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר סאות'המפטון מונגשת בעיקר על ידי קווי אוטובוס של מחוז סאפוק, אם כי אוטובוסים של חברת המפטון ג'יטני זמינים גם הם לנסיעות מניו יורק וחזרה.
שדות תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר סאות'המפטון נמצא נמל התעופה פרנסיס ס. גאברסקי (אנ') מצפון לווסטהמפטון, ונמל התעופה איסט המפטון (אנ') הנמצא בסאות'המפטון-איסט. בצד המזרחי של מפרץ שינקוק נמצא מנחת המסוקים של סאות'המפטון.
מעבורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעבורת היחידה בעיר מפליגה בין נורת' הייבן לאי שלטר.
אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מארי לואיס קלייב, מהנדסת ואסטרונאוטית של נאס"א
- ג'ון ויליאם קילברת' (אנ'), בריגדיר גנרל של צבא ארצות הברית[19][20]
- קלווין קליין, מעצב אופנה
- ג'קלין בובייר קנדי אונאסיס, הגברת הראשונה של ארצות הברית (1963-61)
- פ. ג'. וודהאוס, סופר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סאות'המפטון (באנגלית)- היסטוריה של סאות'המפטון
- תמונות ומידע על האחוזות ההיסטוריות של סאות'המפטון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Southampton Village History". Village of Southampton. נבדק ב-29 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "INDIAN DEED OF DEC. 13, 1640". southamptontownny.gov.
- ^ Federal Writers' Project. Whaling Masters. Works Progress Administration.
- ^ "Exploring Main St. In The Oldest Town In N.Y. By Emily J. Weitz – Dan's Papers – June 1, 2007". danshamptons.com.
- ^ Clavin, Tom (15 באוגוסט 2004). "Southampton Takes A Cemetery Census". New York Times. נבדק ב-16 באוקטובר 2008.
The Town of Southampton has completed the first phase of an ambitious census of its 47 public and private cemeteries in an effort to record local history and to deter vandalism.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Longislandgolfnews.com (אורכב 01.05.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Southampton NY Historic Places". historic.southamptontownny.gov. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "This Tribe Wants to Kick Rich People Out of the Hamptons". vice.com. 3 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shinnecock Indian Nation v. State (2006).
- ^ Bureau, US Census. "Gazetteer Files". Census.gov. נבדק ב-2023-05-16.
- ^ "Hamlets". Town of Southampton. אורכב מ-המקור ב-13 בנובמבר 2011. נבדק ב-25 בספטמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Suffolk County Tax Map Range". Town of Southampton. אורכב מ-המקור ב-8 בינואר 2012. נבדק ב-25 בספטמבר 2013.
Village of North Haven, Village of Quogue, Village of Southampton, Village of W. Hampton Beach, Village of Sag Harbor, Village of W. Hampton Dunes, Village of Sagaponack, Southampton Town
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "NowData - NOAA Online Weather Data". National Oceanic and Atmospheric Administration. נבדק ב-11 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Station: Westhampton Gabreski AP, NY". U.S. Climate Normals 2020: U.S. Monthly Climate Normals (1991-2020). National Oceanic and Atmospheric Administration. נבדק ב-11 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "U.S. Census website". United States Census Bureau. נבדק ב-2008-01-31.
- ^ Raisa Bruner (7 במרץ 2016). "The 25 most expensive ZIP codes in America". Business Insider. נבדק ב-9 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ US Census Bureau, Decennial Census of Population and Housing, Census.gov
- ^ Search Results - Salinas, California - Reference USA Current Businesses
- ^ William Woodward, Chairman, Class Committee (1898). Harvard College, Class of 1898, Quindecennial Report. Cambridge, MA: Harvard College. p. 501 – via Google Books.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ "Gen. Kilbreth, 82, Ex Chief of Staff". Newsday. Hempstead, NY. 24 ביולי 1958. p. 35 – via Newspapers.com.
{{cite news}}: (עזרה)