סאו מיגל דאס מיסואס
 | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| סוג |
חורבות, אתר ארכאולוגי  | ||||||||
| על שם |
מיכאל | ||||||||
| מיקום |
סאו מיגל דאס מיסואס | ||||||||
| מדינה |
ברזיל | ||||||||
| מידות | |||||||||
| שטח |
20.5 הקטאר | ||||||||
| קואורדינטות | 28°32′57″S 54°33′21″W / 28.549078°S 54.555889°W | ||||||||
 | |||||||||
  | |||||||||
סאו מיגל דאס מיסואס (בפורטוגזית: São Miguel das Missões) היה רדוקסיון ישועי שפעל במאה ה-18 במדינת ריו גראנדה דו סול בברזיל של ימינו. בשנת 1983 הכריז אונסק"ו על שרידיו של הרדוקסיון כאתר מורשת עולמית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאו מיגל דאס מיסואס הוקם ב-1632 בידי מיסיונרים ישועים, כחלק ממערך של כ-30 רדוקסיונים שהוקמו עבור בני הגוארני. הישועים הוזמנו ליבשת החדשה בידי הספרדים, וסאו מיגל (שנקרא אז בספרדית סן מיגל) הוקם באזור שהיה בתווך בין אזורי השליטה של האימפריה הספרדית והאימפריה הפורטוגזית. הוא הוזז ממקומו מספר פעמים, עד שהוקם באופן סופי במקומו הנוכחי ב-1687. בשיאו התגוררו בסאו מיגל כ-6,600 תושבים, והוא היה הגדול מבין הרדוקסיונים שהקימו הישועים באזור.
ב-1750 נחתם חוזה מדריד ששינה את הגבולות באזור, ונהר האורוגוואי נקבע כגבול בין האימפריה הפורטוגלית לבין האימפריה הספרדית. ממזרח לנהר, עתה בשטחה של ברזיל, נותרו שבעה רדוקסיונים ישועיים באזור המכונה מיסיונס אוריינטאיס ("המיסיונים המזרחיים"), ובהם סאו מיגל. ב-1756 התקוממו תושבי הרדוקסיונים נגד הסיפוח לברזיל, ופרצה מלחמת הגוארני. כוח משותף לספרד ולפורטוגל נשלח לאזור והביס את התושבים המקומיים. במהלך הקרבות נהרגו 1,511 בני גוארני, בעוד בקרב הספרדים והפורטוגלים עמד מספר האבדות על שלוש בלבד. ב-1759 הורתה ממשלת פורטוגל, בהשראתו של שר הממלכה סבשטיאאו דה מלו, על סגירתם של כל המיסיונים הישועיים שבשטח ברזיל. ב-1767 גורשו הישועים גם מהטריטוריות הספרדיות. רבים מבני הגוארני ששהו ברדוקסיונים היו לעבדים העובדים במטעים.
סאו מיגל דאס מיסואס כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר נטישת הרדוקסיון החלו המבנים שבו להתפורר, וצמחייה החלה לכסותם. עבודות שיקום ראשונות החלו ב-1925, והן נמשכות מאז לסירוגין. כיום אין במקום אף מבנה שעומד על תלו בשלמותו, אך ניתן להבחין בשרידיהם של מספר מבנים, בהם הכנסייה, בית הכמרים, בית הספר, מספר בתי מגורים וחומת בית הקברות. תכנונה של הכנסייה, שנבנתה בסגנון הבארוק, מיוחס לאדריכל הישועי ג'אן בטיסטה פרימולי, שבנה גם מבנים בבואנוס איירס ובקורדובה.
ב-1983 הכריז אונסק"ו על סאו מיגל דאס מיסואס כאתר מורשת עולמית. שנה מאוחר יותר הוכרזו ארבעה שרידי רדוקסיונים נוספים בארגנטינה, והחמישה מהווים יחדיו אתר מורשת עולמית אחד.
בסמוך לשרידי המיסיון הוקמה ב-1988 עיירה הנושאת אף היא את השם סאו מיגל דאס מיסואס. בשנת 2008 התגוררו בה כ-7,600 תושבים. בעיירה מוזיאון המכיל ממצאים משרידי הרדוקסיון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|