בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בזיליקת בום ז'זוס דו קונגוניאס
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Sanctuary of Bom Jesus do Congonhas.jpg
בום ז'זוס דה מטוזיניוס
מדינה ברזילברזיל  ברזיל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 4
קואורדינטות 20°29′59″S 43°51′28″W / 20.49972°S 43.85778°W / -20.49972; -43.85778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קפלות במתחם הבזיליקה

בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוספורטוגזית: Santuário do Bom Jesus de Matosinhos) שוכנת בעיר קונגוניאס, במדינת מינאס ז'ראיס שבברזיל.

הקמת הבזיליקה הייתה ביוזמתו של פליסיאנו מנדש, ששאף להקים בזיליקה דומה לבזיליקת בום ז'זוש דו מונטה בעיר הולדתו בראגה שבפורטוגל. בנייתה החלה ב-1773, לאחר מותו של מנדש, והיא נמשכה במהלך המאה ה-18 וה-19. הבזיליקה כוללת כנסייה בסגנון רוקוקו, שבחזיתה רחבה ובה 12 פסלי נביאים ו-6 קפלות ובהן תיאורים מהפסיון של ישו. המרכז למורשת לאומית היסטורית ואמנותית בברזיל הכריז על הבזיליקה כאתר מורשת בשנת 1939, וב-1985 הכריז עליה אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

שנים עשר הנביאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצדם של שני גרמי המדרגות המוליכים לכנסייה, וכן ברחבה שבחזיתה, ניצבים שנים עשר פסלי הנביאים ("Doze profetas de Aleijadinho"). פסלים אלה פוסלו בין 1795 ל-1805 בידי הפסל אלייז'דיניו באבן סבון. אלייז'דיניו, שבמהלך עבודתו לקה בצרעת ואיבד את אצבעותיו, המשיך לפסל באמצעות קשירת הפטיש לאמה. לאחר שאיבד גם את רגליו, נשאו אותו עבדים במהלך עבודתו. כמה מהפסלים לוקים באי דיוקים אנטומיים ובבעיות של פרופורציה.

הפסלים אינם של תרי עשר ואף לא של שנים עשר השליחים, אלא של שנים עשר נביאים שנבחרו באקראי:

  • פסלו של ישעיהו ניצב בצד השמאלי של השער. הוא מוצג כאדם מבוגר ומזוקן, לבוש בטוניקה ואוחז במגילה.
  • פסלו של ירמיהו ניצב בצדו הימני של השער. ירמיהו, בעל שפם עבות וזקן קצר, לבוש אף הוא בטוניקה וכן חובש טורבן. בדומה לפסלו של ישעיהו, גם ירמיהו אוחז במגילה.
  • פסלו של ברוך מתאר אותו כדמות צעירה מישעיהו וירמיהו. אף הוא לובש טוניקה וחובש טורבן כשל ירמיהו. הוא אוחז גם כן במגילה, אך היא ניצבת לצידו ואינה מופנית לפנים.
  • מול פסלו של ברוך ניצב פסלו של יחזקאל. יחזקאל, בעל שפם וזקן קצרים ושיער ארוך, לובש טוניקה ארוכה וחגורה רחבה. כברוך, גם המגילה שאוחז יחזקאל מופנית הצידה. ידו של ברוך מונפת, ואגרופו קמוץ.
  • האלמנט הבולט ביותר בפסלו של דניאל הוא האריה השרוע למרגלותיו ומביט בו ביראה, כרמז לסיפור המקראי לפיו הושלך דניאל אל גוב האריות, אך אלה לא טרפו אותו. גם זר הדפנה שמעטר את מצחו מרמז על ניצחונו על האריות. תווי הפנים של דניאל מחודדים משל יתר הנביאים, והם נועדו לחזק את תדמיתו כאיש אמיץ. הפסל גם גדול במידותיו מיתר הפסלים.
  • מול פסלו של דניאל ניצב פסלו משוכל הרגליים של הושע. הושע אוחז בידו נוצה לכתיבה, וכובעו כשל יחזקאל.
  • בסמוך לפסלו של הושע ניצב פסלו של יואל, המסית את מבטו הצידה. לבושו של יואל דומה לזה של הושע, אך צווארונו של יואל גבוה יותר. הטורבן שהוא חובש הוא כשל ירמיהו וברוך.
  • מול פסלו של יואל ובסמוך לפסלו של דניאל ניצב פסלו של יונה, שלמרגלותיו לוויתן. יונה מביט לשמיים, פיו פתוח, והוא הפסל היחיד שבו נראות שיניים.
  • בפסל של עובדיה, נראה זה כשהוא לובש טוניקה ארוכה, ואצבעו מונפת אל על. פניו ללא זקן ומשווים לו מראה צעיר יחסית.
  • מול פסלו של עובדיה ניצב פסלו של חבקוק. חבקוק לבוש באותם בגדים בהם לבוש עובדיה (אם כי הטורבן שלו מורכב יותר), ובדומה לעובדיה גם ידו מונפת אל על, מה שיוצר מראה סימטרי במעבר בין הפסלים.
  • פניו של עמוס עגלגלים ומשווים לו מראה נינוח ושלו. הכובע שהוא חובש היה מקובל בקרב רועים בברזיל באותה תקופה.
  • לנחום זקן עבות ותווי פנים של אדם קשיש. איכותו של הפסל ירודה ביחס לפסלים אחרים, ולפי ההערכות, הוא נבנה רק בחלקו בידי אלייז'דיניו, והושלם בידי עובדי הסדנה שלו.

הקפלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרגלות הכנסייה מדשאה ובה שש קפלות ובהן תיאורים של סצינות שונות מהפסיון של ישו, בדומה לתיאורים הקיימים בבזיליקת בום ז'זוש דו מונטה, שהיוותה את ההשראה לבזיליקה זו. הקמת הקפלות הושלמה ב-1809. יצירות האמנות שבהן כוללות פסלי דמויות עשויים עץ ארז, שפיסל אלייז'דיניו, וציירו האמנים מנואל דה קושטה אטאידה ופרנסיסקו שאבייר קרניירו. שש הקפלות מכילות 66 דמויות.

הסצינות השונות כוללות את הסעודה האחרונה, ישו בהר הזיתים, ישו בבית הכלא, ייסורי ישו, ישו עם נזר הקוצים, ישו הנושא צלב והצליבה עצמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]