לדלג לתוכן

סבסטיאנו ריצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סבסטיאנו ריצ'י
Sebastiano Ricci
סבסטיאנו ריצ'י, ונוס וקופידון, 1700
לידה 1 באוגוסט 1659
בלונו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 במאי 1734 (בגיל 74)
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Sebastiano Ricci עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ציור בארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Abraham and three angels, Hagar and Ishmael Saved by the Angel, Venus Surrounded by Nymphs Observing a Dance of Cupids עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סבסטיאנו ריצ'יאיטלקית: Sebastiano Ricci; נולד 1 באוגוסט 165915 במאי 1734) היה צייר איטלקי מתקופת הבארוק המאוחר בוונציה. בערך באותו הגיל של ג'ובאני פיאצטה, הוא מייצג גרסה מאוחרת לסגנון פיאטו דה קורטונה הנמרץ והזוהר של ציורי פרסקו מרהיבים. [1]הוא היה דודו של מרקו ריצ'י (1676 - 1730), שהתאמן איתו, והפך למחדש בציור נוף.

שנים ראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בבלונו, בנם של אנדראנה וליביו ריצ'י. בשנת 1671 הוא התחנך אצל פדריקו סרוולי מוונציה. אחרים טוענים שהמורה הראשון של ריצ'י היה סבסטיאנו מזוני. בשנת 1678, בגיל 19 הוא הכניס להריון לא רצוי נערה, שבסופו של דבר ניסה להרעיל אותה. ריצ'י הואשם בניסיון להרעיל את הצעירה כדי להימנע מנישואין. הוא נכלא ושוחרר רק לאחר התערבותו של אציל, ככל הנראה בן משפחה פיזאני. בסופו של דבר הוא התחתן עם אם ילדו בשנת 1691, והם חיו בנישואים סוערים.

סביסטיאנו ריצ'י, ונוס ואדוניס, 1706

לאחר שחרורו, עבר לבולוניה, שם התגורר בסמוך לקהילה של סן מישל דל מרסאטו. סגנון הציור שלו שם הושפע ככל הנראה מג'ובאני גיוספורו דל סול. ב־28 בספטמבר 1682 התקבל על ידי "אחוות סנט ג'ון מפירנצה" כשצייר את "עריפת ראש של יוחנן המטביל". ב־9 בדצמבר 1685, רוזן סן סגונדו שליד פארמה, הזמין מריצ'י את ציור של המדונה, אותו השלים בשיתוף פעולה עם פרדיננדו גלי-ביביינה באוקטובר 1687. הוא קיבל תשלום של 4,482 לירה. בשנים 8–1687 ריצ'י קישט את דירותיה של הדוכסית מהעיר פרמה בצפון איטליה, בציורים המציגים את חייו של האפיפיור פול השלישי.

בטורינו וחזרה לוונציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה בשנת 1688 נטש ריצ'י את אשתו ובתו, ונמלט מבולוניה לטורינו עם מגדלנה, בתו של הצייר ג'ובאני פרוצ'יני. הוא שוב נכלא וכמעט הוצא להורג, אך בסופו של דבר שוחרר בזכות התערבות של דוכס פארמה. הדוכס העסיק אותו והקצה לו משכורת חודשית של 25 כתרים ולינה בארמון הפרנזה ברומא. בשנת 1692 הוטל עליו להעתיק את הכתרת קרלמון על ידי רפאל בקריית הוותיקן, מטעם לואי ה -14, משימה אותה סיים רק בשנת 1694. מותו של הדוכס רנוצ'יו בדצמבר 1694, שהיה גם המגן שלו, אילץ את ריצ'י לנטוש את רומא למילאנו, שם היה עד נובמבר 1695 השלים ציורי קיר בקפלה של כנסיית סן ברנרדינו דיי מורי. ב־22 ביוני 1697, הרוזן ג'ייקומו דוריני שכר אותו לצייר בקתדרלה של מונזה.

בשנת 1698 שב לרפובליקה הוונציאנית במשך עשור. עד 24 באוגוסט 1700, הוא צייר את קפלת סנטיסימו סקרמנטו בכנסיית סנטה ג'וסטינה מפאדובה. בשנת 1701 הזמין הגאוגרף הוונציאני וינצ'נצו מריה קורונלי בד של העלייה שחובר לתקרת הבזיליקת אפוסטולי סנטי ברומא. בשנת 1702 צייר את הפרסקו בתקרה של האולם הכחול בארמון שנברון, עם אלגוריית "מעלות הנסיך ואהבת המידות", שהמחישו את חינוכו והקדשתו של הקיסר העתידי ג'וזף הראשון. בווינה, פרדריק אוגוסט השני, שליט סקסוניה, ביקש ציור דתי בין השאר כדי לשכנע אחרים בכנות ההתנצרות לכנסייה הקתולית, שאפשרה לו להיות מלך פולין.

ציורי קיר בפירנצ'ה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1706 נסע לפירנצה, שם השלים יצירה שנחשבת בעיני רבים ליצירת המופת שלו. במהלך שהותו בפירנצה השלים לראשונה סדרת פרסקו גדולה העוסקת בנושאים אלגוריים ומיתולוגיים[2] עבור Marucelli-Fenzi או Palazzo Fenzi (בהווה בניינים באוניברסיטת פירנצה). לאחר עבודה זו, ריצ'י, יחד עם ג'וזפה טונלי, הוזמנו על ידי הדוכס הגדול פרדיננדו דה מדיצ'י לקשט חדרים בארמון פיטי, שם צייר את "ונוס נפרדת מאדוניס". הציור מכיל תיאורים שמימיים אווריריים ומוארים יותר מאשר פרסקו פלורנטיני קודם. סדרת עבודות אלה זכו לתהילה ולבקשות מארצות זרות והראו את ההשפעה הגוברת של הציור הוונציאני באזורים אחרים באיטליה. הוא השפיע על צייר הפרסקו הפלורנטיני רוקוקו ג'ובאני דומניקו פרטי.

סביאסטיאנו ריצ'י, בת שבע מתרחצת

בשנת 1708 חזר לוונציה, והשלים את "המדונה עם הילד" לסן ג'ורג'יו מג'ורה. בשנת 1711, כשהוא מצייר לצד אחיינו, מרקו ריצ'י, הוא צייר שני בדים: "אסתר" ו"משה בתיבה", עבור ארמון טברנה.

לונדון ופריז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסופו של דבר, הוא קיבל חסות זרה בלונדון, כאשר הוענקה לו על ידי לורד ברלינגטון תמורת 770 ליש"ט לשמונה בדים, שיושלמו על ידיו ועל ידי אחיינו מרקו, בנושאים מיתולוגיים -קופידון, אריאדנה, בקחוס, ונוס וכדומה.

הוא קישט את הקפלה בבית בולסטרוד ליד קרוס גררארס עבור הנרי בנטינק, הדוכס הראשון של פורטלנד, בקבוצה של ציורי קיר המתארים סצנות מחייו של ישו. הקפלה נהרסה במאה ה -19, אך עדיין קיימים מודלים שלה.[2] ריצ'י עיצב גם ויטראז'ים לקפלה של הדוכס צ'נדוס. ב-.1710-15 ריצ'י צייר את האפסיס בקפלה בבית החולים המלכותי צ'לסי.

בסוף שנת 1716, עם אחיינו, עזב את אנגליה לפריז, והגיש את ציורו "ניצחון החוכמה על הבורות" כדי לזכות בקבלה לאקדמיה הצרפתית המלכותית לציור ופיסול, שהוענקה לו ב־18 מאי 1718. אחרי זה הוא חזר לוונציה, אדם עשיר, וקנה מגורים נוחים. באותה שנה קישט את הווילה של ג'ובאני פרנצ'סקו ליד בלונו. בשנת 1722 היה אחד משנים עשר האמנים שהוזמן לתרום ציור של אחד השליחים כחלק מתוכנית דקורטיבית בכנסיית סנט סטה בוונציה. שאר האמנים המעורבים כללו את טיפולו, פיאזטי ופלגריני. [3]

שנים האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבסטיאנו ריצ'י, פגישת בכחוס ואדריאנדה

בשנים 9–1724 עבד ריצ'י באינטנסיביות עבור בית המלוכה של סבואה בטורינו, ציורים בנושאים דתיים ומקראיים שונים, כמו מ"משה מוציא מים מהסלע", באוקטובר 1727 התקבל לאקדמיה של ונציה. בעקבות עבודותיו הרבות והמוניטין שלו, רי'צ'י היווה השראה לציירים נוספים בוונציה ולדורות המשך: פרנצ'סקו פולאצו, גאזפרה דיזיאני, פרנצ'סקו מיגליארי, גאטאנו זומפיני ופרנצ'סקו פונטאבו. [4]

הוא נפטר בוונציה ב־15 במאי 1734.

  • Giambattista Tiepolo 1698–1770 (Exhibition catalogue). New York: Metropolitan Museum of Art. 1996.
  • Nash, Paul W.; Savage, Nicholas (1999). Early Printed Books 1478–1840: Catalogue of the British Architectural Library, Early Imprints Collection. London: Bowker-Saur. ISBN 9781857390186.
  • Rizzi, Aldo. Sebastiano Ricci disegnatore, Electa – Milano 1975
  • Rizzi, Aldo. Sebastiano Ricci, Electa – Milano 1989
  • Wittkower, Rudolf (1974). Palladio and English Palladianism. London: Thames and Hudson. ISBN 9780500850015.
  • Wittkower, Rudolf (1993). Art and Architecture in Italy, 1600–1750. Penguin Books. pp. 480–82.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סבסטיאנו ריצ'י בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Ricci, Sebastiano". Web Gallery of Art. Retrieved 2015-03-10.
  2. ^ 1 2 The Baptism of Christ Sebastiano Ricci (Italian, Belluno 1659–1734 Venice)". Metropolitan Museum of Art. Retrieved 3 December 2012.
  3. ^ Giambattista Tiepolo 1698–1770 1996, p. 41.
  4. ^ Wittkower 1993, p. 481.