סוזן דניאל-נטף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוזן דניאל-נטף
פרופ' סוזן נטף, 2000
פרופ' סוזן נטף, 2000
לידה 3 באפריל 1916 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביוני 2004 (בגיל 88) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ליל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סוזן (ריקה) דניאל-נָטָף (Suzanne R. Daniel-Nataf;‏ 3 באפריל 1916 - 21 ביוני 2004) הייתה חוקרת היהדות ההלניסטית, פרופסור באוניברסיטת ליל ובאוניברסיטה העברית בירושלים. עסקה במחקר הלשוני על תרגום השבעים ופילון האלכסנדרוני.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטף נולדה באביב 1916 בתוניסיה, הרביעית מששת ילדיהם של ניסים, סוחר בדים, ורג'ינה, עקרת בית. בשנת 1933 נסעה לפריז ולמדה בפנימייה. בשנת 1938 נישאה לד"ר ז'אן דניאל. עבדה בשירות המדינה הצרפתי עד לשנת 1940, אז פוטרה בעקבות חוקי הגרמנים. במהלך מלחמת העולם השנייה הסתתרה עם משפחתה בכפר בדרום צרפת. בן זוגה, שלא היה יהודי, פעל איתה להקמת קליניקה רפואית להצלת ילדים יהודים ופליטים, וזכה לימים על פעילות זאת בתואר חסיד אומות העולם.

משנת 1949 ועד 1954 עבדה כחונכת (או מתרגלת; répétitrice) באֵקוֹל נוֹרְמַל סוּפֶּרְיֱיר לצעירות (École normale supérieure de jeunes filles,‏ ENSJF) בסֶבְר (Sèvres) שליד פריז. מ-1956 עד 1960 כיהנה כחוקרת נלווית (attachée de recherche) במרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS). בשנים 19601970 כיהנה כמרצה (chargée de conférences) בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז.

בשנת 1966 קיבלה תואר דוקטור מהסורבון; הדיסרטציה שלה (Recherches sur le Vocabulaire du Culte dans la Septante) עסקה במחקר לשוני של תרגום השבעים – נושא שהפך מזוהה עִמה עם השנים. באותה שנה התמנתה כמרצה בכירה (maître de conférences) באוניברסיטת ליל (Lille) שבצפון צרפת, וב-1967 התמנתה בה כפרופסור מן המניין (professeur titulaire), וכיהנה במשרה זו עד 1970. כן לימדה במספר מוסדות אקדמיים בפריז, הקימה את המחלקה הראשונה לשפה העברית בצרפת, ועמדה במשך שנים רבות בראש המכון האוניברסיטאי הליבראלי ללימודי יהדות. ב-1970 עלתה לישראל, התיישבה בירושלים ונקלטה כפרופסור חבר במחלקה למחשבת ישראל, ביחידה ללימודים הלניסטיים באוניברסיטה העברית. בכך הייתה לפרופסורית המזרחית הראשונה בישראל.[דרוש מקור] היא לימדה קורסים ביהדות הלניסטית, ביוונית עתיקה ובמחשבת ישראל. בשנת 1983 מונתה כפרופסור מן המניין, וב-1984 פרשה לגמלאות כפרופסור אמריטה. לאחר פרישתה הקדישה את זמנה לעריכת התרגום רב-הכרכים של כתבי פילון בהוצאת מוסד ביאליק, וללימודי גמרא.

על פועלה קיבלה תוארי אבירה וקצינה של מסדר הפאלם אקדמיק (Ordre des Palmes Académiques).

דניאל-נטף נפטרה בשנת 2004, בגיל 88. בתה, פרופסור אנט סיגל (Siegal), היא רופאה פתולוגית, פרופסור חבר בדימוס לרפואה באוניברסיטת תל אביב.[1] בשנת תשס"ט יצרה אנט סרט בשם "איפה את אמי? האישה החכמה מירושלים" (תורת החיים - בית הספר לקולנוע יהודי; 23 דק'). בתה של אנט, ד"ר מיכל בר-אשר סיגל, היא חוקרת ספרות חז"ל. בנה של אנט הוא גיל סיגל.

פעילות פוליטית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטף הייתה אזרחית מתנדבת בצה"ל, ובנוסף התנדבה במסגרות חינוך לעולים ואנאלפביתים ותיקים. בצרפת נטף הייתה פעילת שמאל ליברלי, ובין היתר השתתפה באופן פעיל עם תלמידיה במרד הסטודנטים בשנת 1968. בישראל הפכה לפעילת ימין. בשנות ה-80 חבְרה לתנועת גוש אמונים, והשתתפה בקביעות בהפגנות הימין ובשידורי רדיו ערוץ 7.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבקי גולדפינגר, פנסיה עם "אקשן", באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2014