מרקו פולו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרקו פולו (Marco Polo)
Marco Polo portrait.jpg
מרקו פולו
לאום איטלקי
תאריך לידה 15 בספטמבר 1254
מקום לידה ונציה, איטליה
תאריך פטירה 9 בינואר 1324 (בגיל 69)
מקום פטירה ונציה, איטליה
שנות פעילות 1295-1271
מספר מסעות 1 (18 שנים)
גילויים בולטים דרך המשי
אזורים שחקר בעיקר את תחומי האימפריה המונגולית
מסע מרקו פולו

מרקו פולואיטלקית: Marco Polo‏; 15 בספטמבר 12549 בינואר 1324)[1] היה סוחר וחוקר ארצות ונציאני, אשר יחד עם אביו ודודו היה אחד האירופאים הראשונים שנסע לאורך דרך המשי, הגיע לסין, ביקר את השליט המונגולי קובלאי חאן (נכדו של ג'ינגיס חאן) ואף ערך סיורים בהודו ובטיבט. סיפור מסעותיו מסופר בספר "מסעותיו של מרקו פולו" משפחת פולו חיה בסין במשך 17 שנה בטרם חזרה לוונציה. לאחר החזרה, בקרב ימי בין ונציה לג'נובה, נתפס פולו ונאסר. במשך מאסרו הכתיב את קורותיו לרוסטיצ'לו דה פיזה, אשר כתב מספר ספרים בעצמו בנושא מסעות למזרח. יש הטוענים כי מטרת הסיפורים של השניים הייתה יצירת מדריך לסוחרים עם המזרח[2]. הדעה המקובלת היא שפולו הוא מגדולי המגלים, אולם יש כאלה הטוענים שהוא מגדולי הבדאים (שקרנים) וסיפוריו לא היו ולא נבראו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסע הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפחת פולו היו מגלים אחרים מלבדו של מרקו. אביו ניקולו ודודו מאפיו היו סוחרים מצליחים במסחר עם המזרח. שני הסוחרים יצאו לאסיה מ- קונסטנטינופול ב־1260[3] והגיעו לחאנבאליק (כיום בייג'ינג) בשנת 1266. הם חזרו מסין כשליחיו של קובלאי חאן עם מכתב לאפיפיור הקורא לו לשלוח למונגוליה אנשים משכילים שיוכלו ללמד את המונגולים את דרך החיים באירופה. בדרכם חזרה מאסיה הגיעו לעכו, בירתה של ממלכת ירושלים הצלבנית, שם נשארו כשנתיים עד לחזרתם לוונציה ב-1269 עד 1270[4].

ישנה מסורת שעל פיה מוצאה של משפחת פולו באי קורסולה שבים האדריאתי, בקרואטיה של היום. בעיר אף ישנו בית שעליו נאמר שמרקו פולו נולד בו. מסורת זו נחשבת למפוקפקת, משום שהעדויות ההיסטוריות לגביה אינן חותכות. למרות זאת ברור כי משפחת פולו קנתה אחוזה בוונציה והמשפחה נחשבת וונציאנית.

המסע השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תשובתו של האפיפיור לקובלאי חאן ב־1271 נסעו מאפיו, ניקולו ומרקו פולו למסע שני למזרח. זמן קצר לאחר מכן הפך פולו לשליחו של החאן. ב־17 שנות שירותו את החאן הכיר פולו את סין לאורכה ולרוחבה ולמד רבות על הישגיהם של הסינים שהיו מתקדמים יותר בתחומים רבים מעמיתיהם האירופים.

בין היתר מתאר פולו בספרו את ממלכתו של קובלאי ח'אן, אשר אצלו, פולו דודו ואביו היו אורחים במהלך מסעם מזרחה. תיאורו של פולו מאפשר הצצה לצורת המבנה השלטוני של ממלכתו של קובלאי, ובין היתר מערכת היחסים עם הממלכות המונגוליות האחרות הסובבות אותו. מתיאור זה עולה כי ממלכתו של קובלאי הייתה נחלה משפחתית, אשר נתמכה על ידי ממלכות מונגוליות משפחתיות אחרות, שבעברן היו קשורות לצ'ינגיס ח'אן[5]. תיאור זה מאפשר לנו להבין כי המרכיב המשפחתי הוא העיקרי כאן, משמע ההישענות על מקור הלגיטימציה הצ'ינגיסית, זו הקשורה לצ'ינגיס ח'אן, ובנוסף לכך הישענות על קרובי משפחה אשר שולטים בממלכות נוספות.

מתיאורו של פולו עולה כי ממלכתו של קובלאי הייתה מבוזרת מבחינת סמכויות הניהול, שכן היא נוהלה על ידי פקידים, אשר הוכפפו לשופט, כאשר בראש השופטים עמדו שנים עשר ברונים אשר פיקחו עליהם והכווינו את דרכם. ממלכתו של קובלאי חולקה ל- 34 מחוזות, אשר עליהם שלטו מושלים אשר נתמנו על ידי הברונים ואושרו על ידי הח'אן. במקרים בהם שנים עשר הברונים לא הסכימו על נושא מסוים, או במידה והרגישו כי הנושא הנדון בעל חשיבות עליונה, הביאו נושא זה לתשומת לבו של הח'אן. נוסף לעניינים המדינה השוטפים, בידי הברונים היה להחליט על הקצאת הצבא ושינועו למחוזות הממלכה על פי הבנתם, כאשר גם כאן, במקרים מיוחדים או במקרה של חוסר הסכמה בין הברונים, הובא הנושא לידי הח'אן לפתרון[6].

עוד מתיאורו של פולו על ממלכתו של קובלאי, עולה כי הממלכה המונגולית הגדולה לא הייתה מאוחדת, אלא מחולקת לנחלות משפחתיות, כאשר מתקיים ביניהן קשרי גומלין, לעתים בצורה של מסחר ושלום ולעתים אף בצורה של מלחמה[7]. ישנו ויכוח במחקר ההיסטורי האם המלחמות בין נחלות המשפחות נבעו מתוך מרידה בסמכותו של קובלאי או על מנת לשנות את המצב הקיים בכל האמור לחלוקת השטח בין הממלכות[8]. דוגמה לכך אפשר לראות במקרה בו קאידו יצא למלחמה כנגד קובלאי ח'אן, אשר מתועדת על ידי פולו בספרו[9].

פולו באיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרתם מסין ב־1295 הפכה משפחת פולו לסנסציה ומשכה קהל רב של מאזינים ספקנים שבאו לשמוע את סיפוריהם על המזרח הרחוק. לאור חוסר האמונה שבה נתקל אירגן פולו ארוחה גדולה שבמהלכה התלבשה משפחת פולו בבגדיהם של איכרים סינים, וממש לפני תחילת הסעודה שלפו המארחים מכיסם אבני חן ותכשיטים רבים שאותם קיבלו בסין. למרות תצוגה מרשימה זאת המשיכו רבים מהאורחים בקהל לפקפק באמיתות הסיפורים.

מזגו של מרקו פולו, אשר לא ידע מנוח, הוביל אותו לקחת חלק בקרב ימי בין ג'נובה לוונציה ב־1298. הוא נתפס, ובזמן חודשי מאסרו הכתיב רשמים מדויקים על מסעותיו באזורים הבלתי נודעים אז במזרח הרחוק. ספרו תורגם לשפות אירופיות רבות, אולם המקור אבד וכיום ישנן מספר גרסאות סותרות של הספר. הספר הפך להצלחה גדולה ומיידית, הישג גדול באירופה שלפני המצאת הדפוס.

האם אכן התרחש המסע?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהיה פולו על מיטת חוליו, התחנן בפניו כומר שיתוודה על כך שבדה את סיפוריו, אך פולו סירב וטען: "לא סיפרתי חצי ממראה עיניי".

אף שהדעה הרווחת בקרב היסטוריונים היא שמרקו פולו אכן הגיע לסין, ישנם המפקפקים בקביעה זו וטוענים שלא הגיע כל כך רחוק ושלמעשה סיפר סיפורים ששמע מפי אחרים, למשל מסוחרים ערבים שנהגו לסחור לאורך דרך המשי בין המזרח הרחוק למזרח התיכון וסיפרו בפירוט רב על הקורות אותם במהלך המסעות.

הספקנים טוענים שבסיפוריו של פולו ישנן השמטות רבות ובולטות, כגון הכתב הסיני, מקלות אכילה, כריכת רגליים, תה והחומה הגדולה של סין. בנוסף, רישומים סיניים אינם מזכירים את פולו אף על פי שלפי סיפוריו היה שליח מיוחד של קובלאי חאן במשך 17 שנה, וזאת למרות הרישום הזהיר והקפדני של ההיסטוריה שהיה נהוג בסין של אותה תקופה. בהרצאתה של ההיסטוריונית יוליה ברשדסקי-ליבוביץ' "הרפתקאותיו של מרקו פולו במזרח", היא מציינת שיש ברשומות ההיסטוריות ציון של שמו של פולו, וכן העובדה שלקובלאי חאן היה חבר זר. כמו כן גשר מרקו פולו שתיאר מרקו פולו בכתביו (אם כי בגודל גדול משהוא באמת) עומד על כנו מחוץ לבייג'ינג. מאחר שסוחרים רבים ערכו את המסע, אין סיבה לחשוב שמרקו פולו לא ערך את המסע. כמו כן הנושאים שחסרים בתאוריו עשויים להיות תולדה של הזמן הרב שעבר מאז הכתיב את זכרונותיו לרוסטיצ'לו, וכן סיבות נוספות כגון: הכיר את מנהג שתית התה מפרס, החומה הגדולה בתקופה זו לא הייתה בשיאה, המונגולים הרי פשטו דרומה והרסו את המעט שהיה. מנהג כפיתת כפות הרגלים רק התחיל בתקופת שושלת סונג (המאה ה-12) ולא היה נפוץ בזמן שביקר מרקו פולו בסין. לפי ברשדסקי-ליבוביץ' מקובל היום להכיר במסעו של מרקו פולו כאמת.

מצד שני מתאר פולו מאפיינים אחרים של המזרח בפירוט רב: כסף מנייר, התעלה הגדולה, מבנה הצבא המונגולי, נמרים, שירות הדואר האימפריאלי. הוא גם מתייחס ליפן בשמה הסיני "זיפנג" או "צ'יפאנגו", אזכור זה של יפן נחשב לראשון בסיפורת המערבית.

השפעה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שפולו לא היה האירופי הראשון שביקר בסין (ראו ג'ובני דה פיאן דל קרפיני) הפך ספרו המצליח את מסעו לידוע והמתועד ביותר באותה תקופה. ספרו של פולו משופע בידיעות והסברים אודות עבר במסעו, בין היתר מתאר פולו את מהלך מסעו תוך תיאור גאוגרפי עשיר. בספרו של פולו אפשר למצוא מידע רב, אשר יכול היה להיות בעל משמעות לחוקרים אירופאים אשר באו בעקבותיו, שכן פולו מביא בספרו תיאורי ערים, לעתים בפירוט רב ולעתים בצורה מונוטונית שחוזרת על עצמה. תיאורי ערים אלו, בצירוף לתחומי המסחר אותם אנשי הערים פיתחו, יכלו לאפשר פיתוח מסחרי בין המזרח לבין אירופה באמצעות ידע זה, שכן בתיאורי הערים הללו, פולו אף מוסיף תיאורים בעלי נופך כלכלי ומסחרי ברור, שכן הוא מציין באילו מקומות ניתן למצוא טובין מסוימים אשר יכולים להיסחר[10]. נוסף לתיאורי הסחורות ובעלי המלאכה בערים, פולו מוסיף לעתים רבות תיאור על שליטי האזור ועל יחסי האוכלוסייה, כלפי אחד השני וכלפי זרים אשר יכולים לפגוש בהם, כאשר לעתים רבות הוא אף משלב סיפורים מקומיים אשר יכולים להסביר יחסים אלו[11]. אלמנטים אלו יכולים להראות כי פולו כיוון את כתיבתו לסוחרים אשר עתידים לשים פעמיהם למזרח אסיה.

ישנה סברה שלפיה פולו היה הראשון שהביא לאיטליה מספר מוצרים שלא היו שם קודם לכן, כגון גלידה, פיצה, משחק הפיניאטה, פסטה (איטריות) ומשי. דיווחים אלו נחשבים למפוקפקים משום שישנן עדויות המעידות למשל על הימצאותה של פסטה באיטליה כבר מהעת העתיקה.

על שמו של מרקו פולו קרוים:

  • ספינת מפרשים תלת תרנית שנבנתה באנגליה ב־1851, והייתה הספינה המהירה ביותר בזמנה, הראשונה להקיף את העולם בפחות מחצי שנה.
  • מספר ספינות בצי האיטלקי.
  • נמל התעופה של ונציה.
  • שני לוויינים בריטיים.
  • משחק ילדים ידוע.
  • חברות נסיעות רבות.
  • רחוב השוק העתיק בעיר עכו.
  • מותגים רבים אחרים.

מרקו פולו גם היה השראה לכותביהם של רומנים וספרי פנטזיה, ביניהם ספרו של איטלו קאלווינו, "הערים הסמויות מעין", "ילדי המנורה" של פיליפ ב' קר ועוד רבים אחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מונגוליה: מג'ינגיס חאן עד מרקו פולו, דן גולדנברג, הוצאת מפה, תל אביב, תשס"ה 2005
  • נוסעים גדולים: 28 מסעות בעקבות מגלי עולם (עמ' 11-17). ספריית מסע אחר, ישראל, 2005.
  • .Marco Polo, Travels, ed. H. Yule (New York, 1992, rpt of the 1903 edition)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bergreen Laurence, Marco Polo: From Venice to Xanadu, London: Quercus, 2007, עמ' 339-342
  2. ^ john Larner, Marco Polo and the discovery of the world, Yale University Press, 1999, עמ' 68-88
  3. ^ Marco Polo, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, כרך vol.1, עמ' XL
  4. ^ Marco Polo, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, כרך vol.1, עמ' XLVI-XLVIII
  5. ^ Marco Polo, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, כרך vol.1, עמ' 457-458
  6. ^ Marco Polo, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, כרך vol.1, עמ' 385-387
  7. ^ Marco Polo, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, כרך vol.2, עמ' 459-462
  8. ^ Michal Biran, The Mongols of Central Asia From Chinggis Khan's Invasion to The Rise of Temur: The Ogodeid and Chaghadaid Realms., The Cambridge History of Inner Asia: The Chinggisid Age, עמ' 49-54, Cambridge University Press
  9. ^ Marco Polo, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, כרך vol.2, עמ' 459-462
  10. ^ Marco Polo, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, כרך vol.1, עמ' 173-174
  11. ^ Marco Polo, Travels, ed. H, Yule, New York, 1992, כרך vol.1, עמ' 170-173