סורגוט
| |||
       | |||
| פוטומונטז' של סורגוט | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | המחוז האוטונומי חנטי ומנסי (אוגרה) | ||
| חבל ארץ |
 טיומן | ||
| ראש העיר | Vadim Chouvalov | ||
| שפה רשמית |
רוסית  | ||
| תאריך ייסוד | 1594 | ||
| שטח | 213 קמ"ר | ||
| גובה | 40 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 395,900 (2022) | ||
| ‑ צפיפות | 1392 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 61°16′N 73°24′E / 61.267°N 73.400°E | ||
| אזור זמן | UTC +5 | ||
| http://www.admsurgut.ru/ | |||
 | |||
  | |||
סורגוט (ברוסית: Сургут, ככל הנראה מחנטי: סור - דג, גוט - בור) היא עיר ברוסיה, במחוז האוטומי של חנטי ומנסי, במחוז טיומן אשר בסיביר המערבית, על הנהר אוב. נכון ל-2010 מנתה אוכלוסיית העיר כ-306,675 תושבים. העיר משמשת כמרכז לתעשיית הנפט והגז. בין החברות הגדולות העוסקות בענף – סורגוטנפטגז ו"גזפרום טראנסגז סורגוט" (חברה-בת של גזפרום).
העיר נוסדה ב-19 בפברואר 1594 לפי צו מלכותי של הצאר פיודור הראשון, ובכך היא אחת הערים הוותיקות בסיביר. עד 1804 הייתה עיר, אך בגלל דלדול האוכלוסייה במקום נהפכה ליישוב עירוני. ב-1868 הפכה שוב לעיר, אך ב-1926, כאשר אוכלוסייתה הייתה רק 1,300 תושבים, חזרה להיות יישוב עירוני.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 התגלו באזור נפט וגז, והדבר הביא להתפתחות מואצת של העיר והכפלת אוכלוסייתה, וב-25 ביוני 1965, כשהאוכלוסייה הגיע ל-19 אלף היישוב הוכרז בפעם השלישית כעיר. בסוף שנות ה-70 בעיר התגוררו כבר למעל ל-100 אלף תושבים ובשנת 1989 כ-250 אלף.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סורגוט (ברוסית)- אנציקלופדיית מוי גורוד (ברוסית)
- סורגוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
