סורו מני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"סורו מני"
סינגל בביצוע צלילי העוד, קרולינה, דקלון, צלילי הכרם, גידי גוב
סוגה זמר עברי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה אלכסנדר פן עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן רשות הציבור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סורו מני

סוּרוּ, סוּרוּ מֶנִּי,
יָגוֹן, קַדְרוּת וּמַחְשָׁבָה,
הֵן חַי אֲנִי, חַי עוֹדֶנִּי,
שֵׁכָר אֶשְׁתֶּה בְּאַהֲבָה.

לְחַיַּיִךְ, יָפָתִי, אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה.
וּמָחָר יִשָּׂאֵנִי גַּל, אֵל יוֹדֵעַ אָנָּה.
גַּלִּים, גַּלִּים, הֵן זֶהוּ יָם.
חֶבֶל, כֶּבֶל, זוֹהִי סְפִינָה.

ולִי אֲהוּבָה גַּם פֹּה גַּם שָׁם
אַחַת צְנוּעָה, שְׁנִיָּה פְּרוּצָה.

שֵׁכָר, שֵׁכָר אֶשְׁתֶּה הַיּוֹם
וּמָחָר יֹאכְלוּנִי הַדָּגִים.
לַעֲזָאזֵל הַכֹּל! הֵן זֶהוּ יָם
סֻלְטָנִית, מֶלְצַר, וּשְׁנֵי לֻגִּים.

מילות השיר

סורו מני (נקרא בטעות סורו ממני) הוא שיר שחיבר המשורר אלכסנדר פן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית היסטוריית השיר אינה ברורה. ישנן עדויות לשירה בציבור בתנועות הנוער, והכשרות הפלמ"ח של השיר כבר בשנות ה-40 של המאה ה-20. ותוויו נכתבו בספר "אנו אנו הפלי"ם" בהוצאת דפוס חיל הים משנת 1963, והקלטתו בתקליט הייתה רק בשנות ה-70 ואילך (ראו מטה).[1] השיר הופיע בספר השירים "בספר "רחוב העצב החד סטרי" שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1977.[2] זהות המלחין אינו ידועה והלחן מצוין באקו"ם כנחלת הכלל. עם זאת, ישנה סברה שמדובר בלחן ממקור רוסי.[3][4] על פי חוקרת הספרות ד"ר חגית הלפרין שחיברה את עבודת הדוקטורט שלה על פן, כתב היד המקורי אבד.

השיר עוסק במלח מדוכא ומיוסר, המבקש להטביע את יגונו בשכר. הוא אינו חושב על יום המחר, באומרו "שכר, שכר אשתה היום" ו"מחר יאכלוני הדגים". בשורה האחרונה, מבקש המלח מהמלצר סולטנית (דג ברבוניה), ושני לוגים של משקה.

בשל העברית הגבוהה בו, מרבית מבצעי השיר, שגו במילותיו. כך למשל "סורו מני" הפך ל"סורו ממני". בגרסת צלילי העוד, נשמטה המילה "קדרות" והשורה הפכה ל"יגון, יגון ומחשבה". אורי זוהר הפך את מילות השורה כששר "קדרות, יגון ומחשבה". ישי לוי החליף את "הן חי אני, חי עודני" במילים "אל חי אני, חי עוד אושר".

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973, גידי גוב הקליט את השיר וגרסתו נכללה בתקליט משירי ארץ ישראל הישנה משנת 1975. גרסה זו הופיעה גם באלבום הסולו הראשון שלו משנת 1978 ובתקליטור האוסף שירים שהתפזרו. בשנת 1975, הקליטו דקלון ולהקת צלילי הכרם את ביצועם לשיר שהופיע באלבומם השני בעיבוד יגאל חרד. להקת צלילי העוד ביצעה את השיר בשנת 1977. גרסה נוספת שלהם בעיבוד בכר מרקו מופיעה באלבומם "קלסיקה ים-תיכונית" משנת 1993.

ב-1998, הקליט נתי לוי גרסת כיסוי בעיבוד רוני פיטרסון שהופיעה בפרויקט עבודה עברית - מחווה לחמישים שנות יצירה מקורית.[5]

גרסת אורי זוהר בעיבוד יצחק גרציאני נכללה באלבום "שירים משכבר הימים" משנת 2001. זוהר, שחזר בתשובה שינה במכוון את המילים מ"אחת צנועה, שנייה פרוצה" ל"אחת שחורה, שנייה לבנה".[6]

בשנת 2000, נכלל בפסקול הסרט "בסמה מוצ'ו" של יוסף פיצ'חדזה, ביצוע של אלי דנקר בעיבוד ברי סחרוף.

הגרסה של זהבה בן נכללה באלבומה "חסידה צחורה" משנת 1998. את הגרסה עיבדו יהודה קיסר ויצחק אסולין.[7]

הזמרת קרולינה ביצעה את השיר, בליווי הבדרן שלמה בראבא על אקורדיון .[8]

בשנת 2013, חידש הזמר גיא לוי את השיר לאלבום האוסף "פֶּן - מוזיקה חדשה לשירי אלכסנדר פן".[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפר גביש מספר לפרנס על השיר סורו מני בפינה בתוכניתו בגלי צהל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:02)
  2. ^ דוד מרחב, כך יהיה אות באות, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2005
  3. ^ למשל על פי השיר, באוסף המוזיקה הישראלית
  4. ^ דוד אסף, 'הכל בגלל מסמר קטן': פרידה מגרימי גלעד, עונג שבת, 12 ביולי 2019
  5. ^ נתי לוי - סורו מני, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:20)
  6. ^ אורי זוהר - סורו מני, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:19)
  7. ^ זהבה בן סורו ממני Zehava Ben, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:33)
  8. ^ קרולינה ושלמה בראבא - סורו מני (בהופעה), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:51)
  9. ^ האזנה לשיר