סטייבן קראוסווייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סטיבן קרוויסווייק)
סטייבן קראוסווייק
Steven Kruijswijk
קראוסווייק ב-2013
קראוסווייק ב-2013
לידה 7 ביוני 1987 (בן 36)
נונן, הולנד הולנדהולנד
גובה 178 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 64 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות טיפסוס
קבוצה נוכחית ויסמה - ליס א-בייק
הישגי שיא

המרוץ הארקטי של נורווגיה (2014)
מקום 3 ב-טור דה פראנס 2019
מקום 5 ב-טור דה פראנס 2018

מקום 4 ב-ג'ירו ד'איטליה 2016
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטייבן קראוסווייק הולנדית: Steven Kruijswijk; נולד ב-7 ביוני 1987) הוא רוכב אופני כביש הולנדי בקבוצת ויסמה - ליס א-בייק. קראוסווייק הוא "גרנד טוריסט" ונודע בשל יכולותיו בגרנד טורים, הוא סיים שלישי בטור דה פראנס 2019, חמישי בטור דה פראנס 2018 ורביעי בג'ירו ד'איטליה 2016. הניצחון הבולט שלו במרוץ קטעים הוא בהמרוץ הארקטי של נורווגיה 2014.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יומבו–ויסמה (2010 - היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כמה שנים בקבוצת הפיתוח של רבובנק, הוא עלה לקבוצת הראשית (נקראת כיום יומבו–ויסמה). הוא השתתף בג'ירו ד'איטליה, וסיים שלישי בקטע ה-17 ובמקום ה-18 הכללי, 37:27 דקו, אחרי המנצח, איוואן באסו.

2011: שלישי בטור דה סוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוסווייק נבחר שוב לג'ירו ד'איטליה, וסיים במקום השמיני הכללי. הוא השתתף בטור דה סוויס, ניצח את הקטע השישי, וסיים במקום השלישי הכללי. לאחר מכן, התחרה גם בוואלטה אספנייה, וסיים במקום ה-41.

2012: השתתפות ראשונה בטור דה פראנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוסווייק סיים שמיני כללי בטור דה סוויס, ונבחר לראשונה לטור דה פראנס, הוא סיים במקום ה-33 הכללי, 1:16:52 שעות אחרי המנצח, בראדלי ויגינס. הוא השתתף גם בטור של יוטה, וסיים במקום ה-9 הכללי. בקטע השישי במרוץ, סיים שני.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוסווייק השתתף שוב בג'ירו ד'איטליה, וסיים במקום ה-25, 42:36 דקות אחרי המנצח, וינצ'נצו ניבאלי.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוסווייק השתתף שוב בג'ירו ד'איטליה, אך פרש במהלך הקטע ה-9. הוא נבחר גם לטור דה פראנס, וסיים במקום ה-15.

2015: שביעי בג'ירו ד'איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בג'ירו ד'איטליה, רשם קראוסווייק את ההופעה הטובה ביותר במרוץ שלו עד אז, כאשר סיים במקום השביעי הכללי (10:53 אחרי אלברטו קונטאדור), ובנוסף לכך, סיים שני בקטע ה-16 וה-9. הוא השתתף גם בטור דה פראנס, וסיים במקום ה-21, 1:21:27 שעות אחרי המנצח, כריס פרום הבריטי. הוא ניצח את המרוץ הארקטי של נורווגיה, כאשר הקדים בדירוג הכללי את אלכסנדר קריסטוף הנורווגי בארבע שניות.

2016: רביעי בג'ירו ד'איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוסווייק (בחולצה הוורודה) לצד וינצ'נצו ניבאלי ואסטבן צ'אבס, במהלך ג'ירו ד'איטליה 2016

בג'ירו ד'איטליה 2016, קראוסווייק היה נראה כמו המתמודד החזק ביותר לניצחון במרוץ. הוא היה מוביל המרוץ בין הקטעים 14 - 19, הוא סיים שני בקטע ה-14, שני בקטע ה-15, ושני בקטע ה-16. לאחר קטע 18, כשנותרו 3 קטעים בלבד (מתוכם שניים שיש בהם תחרות על הדירוג הכללי) הוא הוביל בפער של 3 דקות בדיוק על אסטבן צ'אבס שהיה שני. אך בקטע ה-19, קראוסווייק התרסק ואיבד 4:54 דקות למנצח הקטע, וינצ'נצו ניבאלי, ואיבד את ההובלה. גם בקטע ה-20 איבד קראוסווייק זמן, ובסופו של דבר יצא מהפודיום וסיים במקום הרביעי, 1:50 אחרי אותו ניבאלי.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוסווייק פתח את העונה עם מקום שמיני בוואלטה ולנסיה. הוא סיים שביעי בוולטה אה קטלוניה, השתתף בג'ירו ד'איטליה, אך פרש לפני הקטע ה-20 ובכך נטש את המרוץ. הוא סיים שלישי בטור דה סוויס, וחמישי בטור ד'לאן, הוא השתתף גם בוואלטה אספנייה, וסיים במקום התשיעי.

2018: חמישי בטור דה פראנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוסווייק, מוביל את הקטע ה-12 במהלך הטיפוס המפורסם באלפ דואז', טור דה פראנס 2018.

קראוסווייק פתח את העונה עם מקום 7 בוואלטה של אנדלוסיה, ושמיני בוואלטה של קטלוניה. הוא סיים שישי בטור דה רומאנדי, ושמיני בטור דה סוויס. בטור דה פראנס, הוא סיים במקום החמישי הכללי. 6:08 דקות אחרי המנצח, גריינט תומאס. התוצאה הטובה ביותר שלו בקטע הגיעה בקטע ה-17, כאשר סיים במקום ה-6. בקטע ה-12, קראוסווייק הוביל רוב הקטע את השלב שהסתיים בעלייה המפורסמת לאלפ דואז', אך נתפס במהלך הטיפוס לאלפ דואז', וסיים במקום העשירי. הוא השתתף גם בוואלטה אספנייה, וסיים רביעי כללי, 2:54 אחרי סיימון ייטס המנצח.

2019: שלישי בטור דה פראנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוסווייק סיים שלישי בוואלטה אנדלוסיה וחמישי בוולטה אה קטלוניה. הוא סיים שישי בטור דה רומאנדי, והתחרה גם בדופינה ליברה, אך פרש במהלך הקטע השמיני. בטור דה פראנס, קראוסווייק רשם את ההופעה הטובה ביותר שלו עד כה במרוץ, הוא ניצח ביחד עם קבוצתו את קטע נגד השעון הקבוצתי (קטע 2), סיים שישי בקטע נגד השעון האישי (קטע 13), וסיים שלישי בקטע ה-14 שהסתיים על עליית הטורמאלה המפורסמת. וסיים שמיני בקטע ה-15, ובקטע ה-20. בסופו של דבר, סיים במקום השלישי, 1:31 אחרי איגן ברנל. הוא נבחר גם לוואלטה אספנייה, כמסייע של פרימוז' רוגליץ', אך פרש במהלך הקטע הרביעי.

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוסווייק אמור היה להיות אחד משלושת מובילי יומבו ויסמה לטור דה פראנס, לצד פרימוש רוגליץ' וטום דימולן, אך התרסקות בקריטריום דו דופינה שלחה אותו לג'ירו במקום. בסופו של דבר, כל קבוצתו פרשה מהג'ירו, לצד קבוצת מיצ'לטון - סקוט האוסטרלית, בשל חשש למקרי קורונה חיוביים בקבוצה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטייבן קראוסווייק בוויקישיתוף