פרימוז' רוגליץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרימוז' רוגליץ'
Primož Roglič
רוגליץ', 2019
רוגליץ', 2019
לידה 29 באוקטובר 1989 (בן 30)
סלובניהסלובניה  סלובניה
גובה 177 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 65 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות נגד השעון, טיפוס
קבוצה נוכחית יומבו–ויסמה
הישגי שיא Jersey red.svg וואלטה אספנייה 2019
3 קטעים בג'ירו ד'איטליה (2016, 2019)
2 קטעים בטור דה פראנס (2017, 2018)
מקום 3 בג'ירו ד'איטליה 2019
4 קטעים בטור דה רומנדי (2017, 2019)
טור דה רומנדי (2018, 2019)
טרה ואלי וארסינה (2019)
גראן פימונטה (2019)
primozroglic.com
מאזן מדליות
מתחרה עבור סלובניהסלובניה  סלובניה
אליפות העולם
כסףברגן 2019מרוץ נגד השעון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רוגליץ' על הפודיום של טור בריטניה 2018, לצד ווט פולס (מימין) וז'וליאן אלאפיליפ (במרכז)

פרימוז' רוגליץ'סלובנית: Primož Roglič; נולד ב-29 באוקטובר 1989) הוא קופץ סקי לשעבר ורוכב אופני כביש סלובני, שרוכב בקבוצת יומבו–ויסמה. רוגליץ' הוא מנצח הוואלטה אספנייה 2019 והסלובני הראשון שניצח גרנד טור, כשבג'ירו ד'איטליה 2019 סיים שלישי. הוא ניצח את הטור דה רומנדי ב-2019 ו-2018 וסגן אלוף העולם בנגד השעון לשנת 2017.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה כקופץ סקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוגליץ' היה קופץ סקי בין השנים 2003–2011, ואלוף העולם לג'וניור בסקי לשנת 2007. ב-2007 עבר התרסקות קשה מאוד[1] ושבר את האף.

קריירה כרוכב אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריה מוביל (2013–2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 הצטרף לקבוצת אדריה מוביל הסלובנית. הוא לא רשם תוצאות בולטות, אך הגיע כמקום ה-3 בקטגוריית מלך ההר בטור סלובניה[2]. באליפות סלובניה באופני כביש, סיים במקום ה-10[3]. ב-2014, סיים 4 באליפות סלובניה[4], בפער של 42 שניות מהמנצח, מאטיי מוגרלי. הוא ניצח את מרוץ קרואטיה - סלובניה[5]. ובטור סיביו, הגיע במקום ה-3 הכללי[6]. ב-2015, ניצח את טור אזרבייג'ן, ואת טור סלובניה[7]. לאחר מכן, הוא סיים שביעי במונומנט ג'ירו די לומברדיה.

ויסמה יומבו (2016-היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016, רשם את הישג שיאו לשנה זו, כשניצח בקטע ה-9 של הג'ירו ד'איטליה. ובסופו של דבר סיים במקום ה-57 הכללי[8]. הוא ניצח את אליפות סלובניה בנגד השעון[9]. באליפות אירופה סיים במקום ה-7[10], ובאליפות העולם בנגד השעון לקבוצות, הגיע עם קבוצתו במקום ה-5[11].

את עונת 2017 פתח בוואלטה של ולנסיה, אך לא התבלט. הוא ניצח 2 קטעים בטור של חבל הבאסקים וסיים 5 כללי[12]. בטור דה פראנס, ניצח את הקטע ה-17 וסיים 2 בקטגוריית מלך ההר[13]. באליפות העולם בנגד שעון, סיים בפער של 57 שניות מטום דימולן, שהספיק לו למקום השני[14].


ב-2018, רוגליץ' ניצח את הטור של חבל הבאסקים[15] וגם את קטגורית המאיצים. את הטור של סלובניה[16], וניצחון בשני הקטעים האחרונים. בנוסף לכך גם ניצח את הטור דה רומנדי[17]. בטור דה פראנס, ניצח את הקטע ה-19 וסיים 4 כללי[18]. בטור בריטניה, סיים במקום ה-3 הכללי.

ב-2019, ניצח את שלושת המרוצים הראשונים בהם התחרה, הראשון מביניהם היה הטור של האמירויות[19], את טירנו - אדריאטיקו[20], ושנית את הטור דה רומנדי[21]. רוגליץ' השתתף בג'ירו ד'איטליה בפעם השנייה, הוא פתח את המרוץ עם ניצחון בקטע הפרולוג שהיה נגד השעון, כשהוא מקדים את סיימון ייטס ב-19 שניות ואת וינצ'נצו ניבאלי ב-23 שניות. בעקבות כך רוגליץ' עבר להוביל את המרוץ ולבש את החולצה הוורודה של מוביל המרוץ בפעם הראשונה בקריירה שלו. בקטע ה-5, הרוכב שנחשב אולי ליריב הכי גדול של רוגליץ' על ניצחון במרוץ, טום דימולן, פרש מהמרוץ לאחר שבקטע 4 איבד יותר מ-4 דקות. בקטע ה-6 איבד רוגליץ' את ההובלה במרוץ והדרדר עד המקום ה-11, רוגליץ' איבד את ההובלה לולריו קונטי (אנ') האיטלקי, לאחר שסיים שני בקטע מבריחה ששרדה עד הסיום. בקטע ה-9, שהיה קטע נגד השעון השני במרוץ לאחר הפרולוג, רוגליץ' ניצח את השלב וצמצם את הפער מקונטי, שסיים במקום ה-38 ובפער של 3:34 דקות מרוגליץ', ל-1:50 דקות בלבד. בקטע ה-12, יאן פולאנץ היה כחלק מקבוצת בריחה ששרדה עד הסיום, הוא תפס את ההובלה במרוץ במקומו של קונטי שירד למקום ה-3, בעוד רוגליץ' נשאר במקום השני, בפער של 4:07 דקות מפולאנץ. בקטע ה-13, הפער של פולאנץ מרוגליץ' ירד מ-4:07 דקות ל2:25 דקות, לאחר שבקטע עצמו בו ניצח אילנור זאקארין (אנ'), רוגליץ' הגיע 1:42 דקות לפני פולאנץ. בקטע ה-14, ריצ'רד קאראפאס ניצח בפער של 1:54 דקות מרוגליץ' ושאר דבוקת רוכבי ה-GC ו-7:41 מפולאנץ, בעקבות כך פולאנץ יצא מתמונת הדירוג הכללי, בעוד רוגליץ' נשאר שני, פער של 7 שניות מקאראפאס המוביל. בקטע ה-15 רוגליץ' איבד עוד זמן, והפער בינו לבין קאראפאס גדל ל-47 שניות והפער שלו מניבאלי במקום השלישי הצטמצם ל-1:47 דקות. בקטע ה-16 רוגליץ' חווה עוד קטע לא מוצלח, כשבמהלך הטיפוס ל"פאסו די מורטירולו" ניבאלי קאראפאס, וכמה רוכבים נוספים (ביניהם מיקל לנדה שהיה מדורג חמישי לפני הקטע) פתחו פער מרוגליץ' וסיימו בפער של 1:41 מג'וליו צ'יקונה המנצח ויאן הירט (אנ') שסיים שני באותו הזמן. בעוד רוגליץ' מסיים בפער של 3:03 דקות מצ'יקונה והירט ובפער של 1:22 דקות מהדבוקה של ניבאלי וקאראפאס, בעקבות כך נעקף רוגליץ' על ידי ניבאלי וירד למקום השלישי. בקטעים הבאים המאבק על הניצחון במרוץ היה בין ניבאלי לקאראפאס ובקטע ה-20 רוגליץ' אף נעקף על ידי מיקל לנדה וירד למקום הרביעי, אך הצליח להחזיר לעצמו את המקום בפודיום בקטע ה-21 והאחרון, והחזיר את לנדה למקום הרביעי[22]. באליפות סלובניה, סיים במקום ה-4[23].

הניצחון בוואלטה אספנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוגליץ' השתתף בוואלטה אספנייה, הגרנד טור השני בו הוא משתתף ב-2019 לאחר הג'ירו יותר מוקדם בשנה. בקטע הראשון שהיה נגד הראשון הקבוצתי, יומבו–ויסמה, קבוצתו של רוגליץ', התרסקה כולה ובשל כך היא סיימה במקום ה-18 מתוך 22 קבוצות, בפער של 50 שניות מאסטנה המנצחת. למחרת, בקטע השני, רוגליץ' היה חלק מדבוקה שהתנתקה מהפלוטון וכללה גם את נאירו קינטנה, פאביו ארו, מיקל נייבה, ריגוברטו אוראן וניקולס רוש. הקבוצה שרדה עד הסיום כשקינטנה מנצח בפער של 5 שניות משאר הרוכבים, ו-8 שניות מנייבה. הפלוטון הגיע 37 שניות אחרי קינטנה, בשל כך רוגליץ' עלה למקום ה-6, 36 שניות מ-רוש שעבר להוביל את המרוץ. בקטע ה-5, רוגליץ' סיים במקום השישי, 59 שניות אחרי אנחל מדראזו (אנ') ששרד מקבוצת הבריחה. בעקבות כך רוגליץ' עלה למקום השני, 14 שניות מממיגל אנחל לופס שתפס את ההובלה במרוץ, בעוד ש-רוש מתדרדר למקום החמישי. בקטע ה-6, רוגליץ' ירד למקום הרביעי, לאחר שנעקף על ידי דילן טונס (מקום ראשון) ודויד דה לה קרוז (מקום שני) שהיו חלק מקבוצת הבריחה של השלב ששרדה עד הסיום. בקטע ה-7, רוגליץ' חזר למקום השני ולופס חזר למקום הראשון, לאחר שרוגליץ' סיים שני בקטע, כשהוא מפסיד לאלחנדרו ולוורדה בספרינט אל קו הסיום בעלייה של ה"מאס דה לה קוסטה". בקטע השמיני, רוגליץ' חזר אל המקום הרביעי ולופס שב אל המקום השלישי, כשניקולה אדה עבר להוביל את המרוץ לאחר שהיה חלק מקבוצת בריחה ששרדה עד הסיום, דילן טונס עבר למקום השני, לאחר שגם הוא היה חלק מאותה קבוצת בריחה. בקטע השמיני, רוגליץ' חלף על פני לופס ושב למקום השני, לאחר שסיים שלישי בקטע, 48 שניות אחרי טאדיי פוגאצ'אר שניצח בקטע, בעוד נאירו קינטנה מסיים שני ותופס את ההובלה במרוץ. אולם בקטע ה-10, רוגליץ' עבר להוביל את המרוץ לאחר שניצח בקטע שהיה נגד שעון, פער של 3:06 מקינטנה שסיים במקום ה-27. בקטע ה-13, רוגליץ' סיים שני לאחר שהפסיד לפוגאצ'אר באותו הזמן, אך רוגליץ' הרוויח זמן על קינטנה ו-ולוורדה שסיימו 27 שניות מאחוריו. רוגליץ' לא איבד זמן ליריביו בקטעים הבאים ואף הגדיל את הפער מקינטנה, בקטע ה-20, סיים רוגליץ' בפער של 1:41 דקות מפוגאצ'אר שניצח את הקטע כשרוגליץ' מסיים במקום החמישי. אומנם ולוורדה סיים 9 שניות לפני רוגליץ' בקטע, אך הפער בדירוג הכללי עמד על 2:33 דקות לטובת רוגליץ', במקום השלישי סיים טאדיי פוגאצ'אר, 2:55 דקות מרוגליץ'. במקום הרביעי סיים קינטנה ובמקום החמישי סיים לופז. המרוץ מנה 21 קטעים כמו שאר הגרנד טורים, בקטע ה-21 שהיה מישורי ונחשב לטקסי ללא מאבקים על הדירוג הכללי, רוגליץ' לא הפסיד זמן ובעקבות כך ניצח רוגליץ' את המרוץ, זה הפך לגרנד טור הראשון בו הוא מנצח והוא הפך למנצח הוואלטה אספנייה הראשון מסלובניה.

רוגליץ' המשיך ביכולת הטובה גם לאחר הוואלטה, כשהוא מנצח את צמד המרוצים "ג'ירו דל'אמיליה" ואת מרוץ "טרה ואלי וארזינה", הוא סיים שביעי במונומנט ג'ירו די לומברדיה. בעקבות העונה הזאת והצלחותיו, הוא זכה בתואר איש השנה בספורט של סלובניה של 2019.

ב-2020 ניצח את אליפות סלובניה באופני כביש, כשבמקצה נגד השעון סיים שני, 9 שניות אחרי טאדיי פוגאצ'אר המנצח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרימוז' רוגליץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Primoz Roglic-Planica 2007 HORRIBLE CRASH (Better qualitty) (בiw), בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2019 
  2. ^ Tour de Slovénie 2013 | Mountains classification | Results, www.procyclingstats.com
  3. ^ National Championships Slovenia - Road Race 2013 | Results, www.procyclingstats.com
  4. ^ National Championships Slovenia - Road Race 2014 | Results, www.procyclingstats.com
  5. ^ Croatia-Slovenia 2014 | Results, www.procyclingstats.com
  6. ^ Sibiu Cycling Tour 2014 | Results, www.procyclingstats.com
  7. ^ Tour de Slovénie 2015 | Results, www.procyclingstats.com
  8. ^ Giro d'Italia 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  9. ^ National Championships Slovenia - ITT 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  10. ^ UEC Road European Championships - ITT 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  11. ^ World Championships - TTT 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  12. ^ Vuelta al Pais Vasco 2017 | Results, www.procyclingstats.com
  13. ^ Tour de France 2017 | Mountains classification | Results, www.procyclingstats.com
  14. ^ World Championships - ITT 2017 | Results, www.procyclingstats.com
  15. ^ Itzulia Basque Country 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  16. ^ Tour of Slovenia 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  17. ^ Tour de Romandie 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  18. ^ Tour de France 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  19. ^ UAE Tour 2019 | Results, www.procyclingstats.com
  20. ^ Tirreno-Adriatico 2019 | Results, www.procyclingstats.com
  21. ^ Tour de Romandie 2019 | Results, www.procyclingstats.com
  22. ^ |, www.procyclingstats.com
  23. ^ National Championships Slovenia - Road Race 2019 | Results, www.procyclingstats.com