סטפן ארנולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סטפן ארנולדפולנית: Stefan Arnold‏; 1898 - 27 בפברואר 1948) היה עיתונאי פולני שהלח"י התנקש בחייו בראשית מלחמת העצמאות בתואנה כי ריגל לטובת הבריטים.

סטפן ארנולד הגיע לארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה עם צבא אנדרס. הוא נתמנה לעמוד בראש הסוכנות הטלגרפית הפולנית (אנ') בירושלים, שהייתה אז סוכנות הידיעות של הממשלה הפולנית הגולה. כן שימש כיושב ראש אגודת העיתונאים הפולנים בארץ ישראל.

ארנולד עמד לעזוב את הארץ בסוף חודש פברואר. זמן קצר לפני מועד העזיבה הוא נחטף על ידי אנשי הלח"י. ב-27 בפברואר 1948, בשעה 8 בערב, נשמעו יריות מכיוון הכפר הערבי שייח' באדר (כיום גבעת רם). למחרת נמצאו במקום שתי גוויות של פולנים, של סטפן ארנולד ושל ויטולד הולאניצקי, שהיה קונסול פולין בירושלים ולאחר מכן מילא תפקידים מטעם ממשלת המנדט הבריטי, כצנזור ובהמשך במחלקת התעשיות הכבדות ובמחלקת הפיקוח על נכסי האויב. השניים נמצאו ירויים כשידיהם כפותות. בשיחות טלפון למשרדי העיתונים הודיעו אנשי הלח"י כי הם הרגו את שני הפולנים בגלל קשריהם עם הכנופיות הערביות.

לימים, בניסיון לתרץ את הריגתם של שני הפולנים, נימק נתן ילין-מור, מראשי לח"י לשעבר, את ההריגה בכך שבאותה עת הייתה ירושלים במצור והתרוצצו בה שמועות רבות, ובין השאר כי בעיר נמצאים מרגלים יהודים ואחרים המוסרים ידיעות לערבים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nachman Ben-Yehuda, Political Assassinations by Jews: A Rhetorical Device for Justice, State University of New York Press, 1992

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]