סטפנוס טארונצי אסוגיק
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
המאה ה־10 טארון, ממלכת ארמניה העתיקה  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־11 |
| שפות היצירה |
ארמנית |
| הושפע מ | סמואל קמרג'דזורצי |
  | |
סטפָּנוֹס טארוֹנֶצי אסוׂגיק "אסוליק" או "סטפנוס מטארון" (בארמנית:Ստեփանոս Տարոնեցի Ասողիկ (המאה ה-10- תחילת המאה ה-11) היה היסטוריון ארמני מימי הביניים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא ידועים תאריכי לידתו ומותו. הוא חי במאה העשירית ותחילת המאה האחת-עשרה. מוצאו היה בטארון בארמניה ההיסטורית, ,מחוז בחבל ההיסטורי טרובראן , ממערב לימת ואן והוא זכה לכינוי "אסוגיק" - (לפעמים אסוליק) , ה"זמר" או "מזמר הסיפורים". משערים כי הוא התחנך באני, בירת שושלת הבגרטים והיה תלמידו של סמואל קמרג'דזורצי .לפי גרגוריוס מגיסטרוס התברך סטפנוס בחיים ארוכים.
ההיסטוריה העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסוגיק נודע בחיבור "היסטוריה עולמית" בשלושה כרכים, שהוזמן על ידי הקתוליקוס סארגיס הראשון סוואנצי (1019-922). שני כרכיו הראשונים מתארים את קיצור תולדות העולם - תוך התיחסויות מיוחדות לארמניה - על סמך מקורות כמו ה"ביבליה" (התנ"ך והברית החדשה), סוקרטס, כתבי אוסביוס מקיסריה, ומחברים ארמנים כמו אגאתאנגלוס, פאוסטוס בוזאנד, מובסס חורנאצי , אלישה ורדאפט, לזר פארבצי, סבאוס, לבונד, שפוח בגרטוני ואובאנס דראסאנאקרטצי. בכרך השלישי השתמש בכתבי שפוח בגרטוני.[1]. הספר הושלם בסביבות 1005-1004.
הכרך הראשון מתאר את תולדות העולם עד סוף המאה השלישית. הכרך השני מתחיל במלך טירידאטס השלישי (330-250) ומסתיים בתקופתו של המלך הארמני איישוט הגדול (890-854). הכרך השלישי דן בצורה קצת מנותקת בתולדות 118 שנים מתולדות ארמניה (1004-886) תחת שלטון שושלת הבגרטים. הוא מתאר, בין היתר, את שנות שלטונו של המלך הארמני אבאס הראשון (953-928) וגם את הזמנים שבהם חי המחבר. סטפנוס היה בן זמנו של המלך הארמני גאגיק הראשון . הכרוניקן מכסה את החלק האחרון של דברי ההיסטוריה שלו כעד ראייה. סטפנוס טרונצי תמך בשלטון מלכותי חזק ובאיחוד המדינה. הספר מכיל מידע על תחיית חיי המנזרים בארמניה בימי הקתוליקוס אנניאס מוקאצי (968-946), [1], מספר על שבעה ורדאפטים אחד מהם אנניאס נארקאצי , שאותו הכיר המחבר בילדותו, [1]. סטפנוס מתיחס גם לחבל טאו-קלרג'טי (מסחטי) בגאורגיה, לבניית המנזרים וחיי הנזירים בקווקז, ליחסים בין רוס של קייב לביזנטים בתקופת ולדימיר המנצר , וכן לצאר הבולגרי סמואיל הראשון. הספר מהווה מקור יחשוב מאוד עבור חוקרי השפה הארמנית וחוקרי ההיסטוריה של הקווקז והאימפריה הביזנטית במאה העשירית.
תרגומי כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Asoghik (Stepanos de Taron). L'histoire universelle, Paris, 1859
(תרגום לצרפתית) - ed. K.Shahnazarean
- Cтепанос Таронеци-Асохик Всеобщаяистория Степаноса Таронского Асохика по прoзванию, писателя ХІ столетия. Перевод с армянскoго и объяснения Н.Эминым. Москва, Типография Лазаревского института восточных языков. 1864. XVIII, 335 стр.
(תרגום לרוסית עם ביאור על ידי נ. אמין, מוסקבה, בית הדפוס של המכון לזרבסקי למזרחנות, 1864)
- E. Dulaurier, Histoire universelle par Etienne açoghʾig du Daron, Paris 1883.
- 1885 - St Malkhasian edition, St Petersburg
- Heinrich Gelzer Aug.Burckhardt, Leipzig 1907 (תרגום לגרמנית מאת היינריך גלצר ואוגוסט בורקהארדט, 1907)
- The Universal History of Step'anos Tarōnec'i, Oxford University Press 2017isbn=9780198792512
(תרגום לאנגלית מאת טים גרינווד,2017) H. Gelzer, Des Stephanos von Taron armenische Geschichte, Leipzig, 1907.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
Michel van Esbroeck art. Asolik 1987, act 2011