סטריאוטיפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סטראוטיפ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


סְטֵרֵאוֹטִיפּיוונית: στερεός (מוצק) + τύπος (חריתה) - "רושם מוצק") או הֶטְפֵּס[1] הוא דעה קדומה ופשטנית, בעלת נימוקים לא מספקים, שקשה מאוד לשנותה.

על פי רוב, סטריאוטיפ הוא דימוי סטטוס המורכב מסטטוסים ומתכונות אופי, ומופנה כלפי קבוצה חברתית, בדרך כלל על בסיס אתני או מגדרי. דימויים אלה נושאים אופי מכליל, מוגזם ושקרי. במילים אחרות, סטריאוטיפ הוא הכללה הנוגעת למאפיינים של קבוצה חברתית, והחלת מאפיינים אלה על כל חבר באותה קבוצה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטריאוטיפ הוא סכמה קוגניטיבית או אמונה מאורגנת, ומשמש כידע על קבוצות וקטגוריות חברתיות. היינו, מעין אוסף הנחות בסיסיות, גם אם לא מבוססות, על המאפיינים המיוחדים המתאימים לאותן קבוצות וקטגוריות. הסטריאוטיפ יכול להיות מופעל בצורה אוטומטית, ומחוץ למודע. ככזה, כמו שאר הסכמות הקוגניטיביות, הוא מאפשר לנו עיבוד מידע מהיר, ויכולת להתמודד עם עומס המידע הניצב בפנינו. בשל כך, הסטריאוטיפ הוא אמצעי יעיל, ולעתים בלעדי, ביצירת קשרים חברתיים ובדרך בה אנו מבינים את המציאות.

סטריאוטיפים מהווים תוצר של סיווג אנשים לקטגוריות על פי מין, מוצא, גיל ותכונות אחרות, בתהליך הנקרא קטגוריזציה חברתית (Social Categorization). סיווג המאפשר להשתמש בניסיון שנצבר בעבר על מנת לגבש רושם ראשוני על אדם במהירות גדולה יותר. Macrea, Milnne & Bodenhausen הראו בסדרת ניסויים שערכו, שבהם התבקשו הנבדקים לבצע שתי פעולות בו-זמנית, כיצד סטראוטיפים פועלים כאמצעי חיסכון למשאבים מנטליים, אמצעים שנועדו לעזור בתפקוד הקוגניטיבי היומיומי הדורש עיבוד מהיר של כמויות מידע גדולות.

קטגוריזציה חברתית היא תנאי בסיסי אם כי לא מספיק להיווצרות סטראוטיפים. אחד המנגנונים המשלימים את התהליך הוא העובדה כי סיווג לקטגוריות חברתיות גורם לתפיסת ההבדלים בין הקבוצות כגדולים יותר מכפי שהם במציאות, ולהפחתה בהערכת ההבדלים בין אנשים המשתייכים לאותה הקבוצה. ממצאים מראים כי קבוצות רוב נוטות לתפוס קבוצות חיצוניות להן כהומוגניות יותר מאשר קבוצת הפנים (הקבוצה אליהם האנשים משתייכים), תופעה הנקראת "אשליית ההומוגניות של קבוצת החוץ". תפיסה זו גורמת לכך שהפרטים השונים בקבוצת החוץ ייתפסו כדומים זה לזה במאפייניהם העיקריים, גם אם הם נבדלים זה מזה בתחומים רבים.

קבוצות הפנים והחוץ נבדלות לא רק במידת ההומוגניות המיוחסת להן אלא גם בעמדות כלפיהן, עמדות המשפיעות על סוג הסטריאוטיפים והדעות הקדומות. מחקרים[דרוש מקור] מראים כי אנשים מבטאים נטייה ברורה להעדפת קבוצת הפנים על פני קבוצת החוץ, המתבטאת בהתנהגויות ובשיפוטים מוטים הנותנים יתרון לקבוצת הפנים. תאוריית הזהות החברתית של טג'פל וטרנר מסבירה את המנגנונים שבהם מתגבשת ההעדפה לקבוצת הפנים של אנשים. לטענתם, היות שהזהות החברתית מהווה מרכיב משמעותי בזהות האישית, זהות המתגבשת מתוך השוואה בין קבוצת הפנים לקבוצות האחרות, אנשים ייטו לראותה ולהציגה באור חיובי. על מנת לעשות כן, ייעשה ניסיון לבדל את הקבוצה ככול שניתן מקבוצות אחרות ולהציגה כטובה יותר.

סטריאוטיפים כלפי האחר מהווים לא רק חלק ממנגנוני גיבוש הזהות העצמית, אלא גם חלק ממנגנון השימור והשיקום של ההערכה העצמית. בהערכה שלילית של האחר יש את הפוטנציאל לשמר הערכה עצמית גבוהה, בייחוד כאשר ההערכה העצמית נמצאת תחת איום. לכן גם כאשר ההערכה העצמית אינה תחת איום יש סיכוי כי הנטייה לסטריאוטיפיזציה שלילית של האחר תפחת.

סטריאוטיפים ודעות קדומות מהווים שני פנים לתופעה אחת שעיקרה הגדרה, סיווג ושפיטה של אנשים על בסיס קטגוריזציה חברתית. Baron & Byrne מגדירים שני מושגים אלו באופן הבא: סטריאוטיפים מהווים מבנים קוגניטיביים המכילים ידע ואמונות אודות קבוצות חברתיות מסוימות ואפיונים הטיפוסיים להם. כלומר, האמונה כי לכל אלה המשתייכים לקבוצות חברתיות יש מאפיינים דומים, לפחות ברמה מסוימת. דעות קדומות נוצרות על בסיס אמונות אלו אך עם זאת מכילות ערכיות. אלו הן עמדות (לרוב שליליות) כלפי חברי קבוצה מסוימת המתבססות רק על השתייכותם של אלה לאותה הקבוצה. במילים אחרות, אדם בעל דעות קדומות כלפי קבוצה חברתית נוטה להעריך את חבריה באופן מסוים (לרוב שלילי) רק משום שהם משתייכים לקבוצה זו. Brown מגדיר דעה קדומה כ"יחס חברתי משפיל או אמונה קוגניטיבית, ביטוי שלילי, התנהגויות של עוינות, אפליה כלפי חבר קבוצה השייך לקבוצה מסוימת." ומדגיש את תפקיד הרגש בצד החשיבה והיחס.

יחסים בין קבוצות כבסיס לסטראוטיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחיר שאנו משלמים עבור היתרונות של הסטריאוטיפים (בארגון המידע) הן הטיות בתפיסתנו, בזיכרונותינו ובהנחותינו; הטיות אשר מנכיחות ראיית עולם גזענית, אתנוצנטרית, מתנשאת ושקרית. כתוצאה מהטיות אלה, הסטריאוטיפים הם אחד מהגורמים המרכזיים לאפליה חברתית. בעוד שקבוצות חברתיות בעלות מעמד חברתי גבוה יכולות להסתדר אל מול סטריאוטיפים שליליים המופנים כלפיהם, קבוצות חברתיות בעלות מעמד חברתי נמוך מתקשות להתמודד עם סטריאוטיפים שליליים. סטריאוטיפים אלה מקשים על הריבוד החברתי, ובמקרים רבים עוזרים להנציח מיקומם החברתי הנמוך של הקבוצות החלשות בחברה.

סטראוטיפים הנוגעים לקבוצות שונות באוכלוסייה הם חלק מהתרבות שבה אנו חיים. לעתים, ייווצרו סטראוטיפים בשל אירועים היסטוריים, לעתים הם יווצרו בגלל הבדלי תרבות בין הקבוצות החברתיות ולעתים מתוך צורך אידאולוגי כדי לשרת את המטרות של קבוצות מסוימות בחברה.

אחת התאוריות השמה דגש על נושא האינטרסים הקבוצתיים היא תאוריית הקונפליקט הממשי. על פי תאוריה זו משקפות עמדות והתנהגויות כלפי קבוצות חוץ את האינטרסים של קבוצת הפנים. כאשר האינטרסים של קבוצת הפנים והחוץ עולים בקנה אחד, הסטראוטיפים ייטו להיות חיוביים. לעומת זאת, כאשר האינטרסים של שתי הקבוצות יהיו מנוגדים הדבר יתבטא בסטראוטיפים שליליים. עוצמת הסטראוטיפים השליליים, הדעות הקדומות וההתנהגות העוינת הם פעמים רבות פועל יוצא של תפיסות איום מפני קבוצות החוץ. Stephan, Ybarra & Bachman פיתחו את "תאוריית האיום המוכלל" לפיה עוצמת הדעה הקדומה היא פועל יוצא של מצרף האיום הנתפס. התאוריה מניחה שקיימים ארבעה מקורות איום המובילים לדעות קדומות כלפי קבוצות חוץ: איום מציאותי המבטא חשש מפני איום על קיומה הפיזי של קבוצת הפנים או על המשאבים העומדים לרשותה. איום סמלי המתעורר כשקיים חשש פן קבוצת החוץ תפגע במערכת הערכים ובצביונה החברתי של קבוצת הפנים. איום בין-אישי שמקורו בחשש מפני תוצאות המפגש הבלתי אמצעי עם חברי קבוצת החוץ ויחסי הגומלין אתם במישור הפסיכולוגי, התנהגותי או חברתי. וסטראוטיפ כבסיס לציפיות על יחסי הגומלין עם הקבוצה. סטריאוטיפים שליליים מסווים ציפייה לקונפליקטים וליחסים בלתי נעימים עם קבוצת החוץ.

היחסים בין הקבוצות יכולים לנבא לא רק את מידת השליליות/חיוביות של הסטראוטיפים אלא לעתים גם את תוכנם. Glick & Fisk טוענים כי ממדים מסוימים במבניות של היחסים בין קבוצות יכולים לנבא תוכן זה. לטענתם, מנבא הסטטוס היחסי של קבוצת החוץ סטריאוטיפים הקשורים ביכולת ואילו רמת שיתוף הפעולה או התחרות הם המנבאים את הסטריאוטיפים הקשורים בנחמדות ובנעימות. קבוצות בעלות סטטוס חברתי גבוה נתפסות כבעלות יכולת גבוהה יותר, ואילו הנחמדות משויכת לרוב לקבוצות בעלות סטטוס חברתי נמוך יותר. תוכנם של הסטריאוטיפים שיופעלו כנגד כל אחת מהקבוצות הללו יהיה שונה. כלפי קבוצות חוץ קומפטנטיות, כלומר בעלות יוקרה וסטטוס חברתי גבוה, יכללו הסטריאוטיפים הערכה ובצדה עוינות ברורה בעוד שכלפי קבוצות חוץ שתיתפסנה כבעלות סטטוס חברתי נמוך יותר יופעלו סטריאוטיפים הכוללים פטרנליזם, ולצדם, אם קיימת תלות בקבוצה או שיתוף פעולה איתה, לעתים גם חיבה.

סטריאוטיפים יכולים להשתנות בחלוף השנים, בעיקר בשל שינוי במערך היחסים בין הקבוצות השונות. עם זאת, ניתן להניח כי ככל שמספר הממדים המבחינים בין קבוצות בקונפליקט גבוה יותר, הסיכוי לשכך את היריבות ביניהן קטן.

דוגמאות לסוגי סטראוטיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטראוטיפים על גזעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשר של גזע (לאום, צבע עור וכדומה) מספר הסטראוטיפים גדול כל כך עד כי מצטייר כי: כמספר הגזעיים, כך גם מספר הסטראוטיפים עליהן. מספר דוגמאות לכך הינן:

1.       ילדים ומתבגרים מחזיקים בסטראוטיפ סמוי (אוטומטי) בנוגע לסיניים כטובים במתמטיקה[2].

2.       שופטים בארצות הברית מחזיקים בסטראוטיפ שלילי כלפי בני מיעוטים (יהודים וסיניים) כאנשים לא-הגונים ושתלטניים לעומת סטראוטיפ חיובי כלפי נוצרים לבנים כ "אמינים" ו "נדבנים"[3].

עם-השנים החל שינויי תרבותי כלל-עולמי המגנה גילויי גזענות ואפליה גלויים (למשל: אפליה גלויה במערכת החינוך, שוק העבודה, חוקה מדינית). לכן, המחקר המדעי התמקד בגזענות "סמויה" (בלתי מודעת/אוטומטית). לדוגמה: תופעת הגזענות -  microaggressions כלפי שחורים בארצות הברית המתבטאת בביטויים לא-ישירים או לא ויזואליים בולטים, אך כן מאוד פוגעניים ומדכאים.

דוגמה: סטודנט לבן פונה לסטודנט שחור ואומר לו: "כאשר אני מדבר על השחורים, אני לא באמת מדבר עליך, אתה לא כמוהם, אתה שונה, הלוואי והיו יותר מהם כמוך, אני לא חושב עליך כ-שחור" .

משפט זה פוגעני כלפי שחורים אך איננו מהווה גזענות ישירה כיוון שאיננו מדכא/מפלה את הסטודנט הספציפי[4].

החוקר Davis[5] טוען כי פעולות גזעניות אלו הינן אוטומטיות ולפעמים בלתי מודעות, אשר נוצרות מתוך מתחושת העליונות של הלבנים על השחורים ויוצרות את המערכת המדכאת את השחורים ומנציחה את היותם נחותים בחברה האמריקאית. בנוסף הוא טוען כי הלבנים מביעים גזענות זו מתוך "הרגל קוגניטיבי" (הסכמות הקוגניטיביות כלפי קבוצת השחורים בארצות הברית עקב התרבות וההיסטוריה בין שתי הקבוצות) .

השלכות הסטראוטיפ בחיי היומיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשלכות של סטראוטיפ מעין זה חמורות מאוד, החוקר Payne[6] מצא כי כאשר אמריקאים נדרשו להחליט "מהר" (פחות משנייה) האם האדם שמולם אוחז אקדח או כלי עבודה. הם עשו יותר טעויות מסוג ראשון (אמרו שהאדם אחז אקדח כאשר זה היה כלי עבודה) במקרים בהם האדם היה שחור לעומת כאשר האדם היה לבן. מחקר זה מעלה את החשש כי שוטרים/רשויות החוק עלולים לפגוע באזרחים חפים מפשע, רק על בסיס הסטראוטיפ האתני והשלכותיו.

כמו כן, גם החוקר Armenta[7] מוסיף כי: מספיק שאדם ישתייך לקבוצה אתנית בעלת סטראוטיפ ושרמזים לסטראוטיפ יהיו זמינים (לדוגמה הוא יקרא כתבה על הסטראוטיפ) על-מנת שאותו אדם יראה התנהגות התואמת לסטראוטיפ של קבוצתו (אמריקאים סיניים שהצליחו יותר במתמטיקה ואילו לטיניים אמריקאים שהצליחו פחות) או במקרה אחר, אפרו-אמריקאים אשר יראו התנהגות עבריינית. 

סטראוטיפים על מגדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר המדעי מראה כי באופן חוצה תרבויות קיימים סטראוטיפים מגדריים אשר מציגים את האישה כיותר: שיתופית - חסרת-אגו ומתחשבת באחר. ואילו את הגבר כיותר: בעל-אג'נדה - ממוקד בעצמו ובעל מוטיבציה לשלוט[8].

סטראוטיפ זה מהווה מעין בסיס למגוון סטראוטיפים קטנים יותר. לדוגמה:

1. הסטראוטיפ כי נשים מושפעות (ניתנות לשכנוע) יותר בקלות מאשר גברים והסטראוטיפ כי גברים משפיעים (משכנעים) יותר בקלות מאשר נשים[9].

2. הטענה כי נשים בעלות אופן חשיבה יותר רגשי/אימפולסיבי (ולכן פחות טובות במתמטיקה) ואילו גברים בעלי אופן חשיבה יותר אנאליטי.

במטרה להבין ממה סטראוטיפ זה נוצר, המחקר המדעי בחן 2 אבחנות עיקריות בין גברים לנשים בתרבות ובחברה:

1. נשים לרוב יאיישו תפקידים נחותים של כוח בחברה (לדוגמה בפוליטיקה) לעומת גברים.

2. נשים לרוב עובדות כעקרות בית ולא בשוק העבודה[10].

המחקר מצא כי בגלל אותם הבדלים נצפים בין המינים (נשים רווחות יותר כעקרות בית ופחות בעמדות מפתח) והאופי של אותם תפקידים: אופי העקרת בית הינו יותר שיתופי ומתחשב באחר לעומת אופי תפקידי כוח בשוק העבודה אשר יותר תחרותי ושתלטן - התפתח הסטראוטיפ.

על-אף שעם השנים נשים עשו צעד גדול בכניסתן לשוק העבודה וניכר כי הפערים הצטמצמו, עדין יחס הנשים בעמדות מפתח קטן יחסית לגברים. הסיבה טמונה בין היתר בכוחו של הסטראוטיפ על החברה ככלל (גברים ונשים) ועל הנשים בפרט. Heilman[11] הסביר כי הסטראוטיפ גורם למנהלים-גברים להטיות בהערכות ובקבלת ההחלטות שלהם, כאשר הם מעריכים נשים לקבלת תפקיד חשוב/קידום בחברה. בכך הם מעכבים את התפתחותם והעצמתם של נשים בשוק העבודה ומנציחים את הסטראוטיפ. 

סטראוטיפים על מאפיינים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטראוטיפ על שמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לתרבות המערבית של העשורים האחרונים אשר מעודדת את אידאל הרזון, נמצאה גזענות כלפי אנשים שמנים כבר אצל ילדים בגן (גיל 3-5) כאשר הילדים הגדירו שמן כ "רע" מעבר לכל מיני תכונות אחרות (מין, מוצא וכדומה). בנוסף, נמצא כי הילדים השמנים עצמם, האמינו בסטיגמה זו יותר מילדים רזים, ממצא המדגיש את החשיבות של מיגור הסטראוטיפ עוד מגיל ילדות[12] .

ואכן, הסטראוטיפ החברתי-מערבי עושה את הקישור בין אנשים שמנים ומגוון תכונות שליליות. הדבר בולט בעיקר כשמדובר בנשים והמחקר מצא עדויות לסטראוטיפ המקשר בין נשים שמנות ועמדות שליליות גם באופן נשלט (מבוקר, איטי ומתוך מודעות) וגם באופן אוטומטי (מהיר ובלתי מודע). לדוגמה, מחקרם של Bessenoff and Sherman[13] הראה כי דעות שליליות אוטומטיות הינן חזקות יותר כלפי נשים שמנות לעומת כלפי נשים רזות עד כדי כך שמספיק לראות תמונה של אישה שמנה על-מנת שיעלו לזיכרון ולמודעות תכונות שליליות כגון: אגואיסטית, אלימה וכדומה.

סטראוטיפ על צבע שיער[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר המדעי מראה כי צבע השיער של האישה, משפיע על הסטראוטיפ אשר יוצמד לה. כך למשל בנות שיער אדום נתפסות כמעין "חמומות מוח" או "בעלת מזג" גם בעיני גברים וגם בעיני נשים, בעוד נשים בלונדיניות נתפסות כ "טיפשות" בעיני גברים בלבד.[14]

מחקר נוסף אשר בחן את ההשפעה של סטראוטיפ ה "בלונדינית-טיפשה" על ביצוען של נשים במבחן ידע מצא כי כאשר מטרימים (מעלים לזיכרון) לנבדקות את היותן "ייחודיות/שונות מהכלל" אין השפעה לסטראוטיפ על הביצועים (ואף הביצועים עולים) לעומת מקרה בו מטרימים לנבדקות את היותן "כמו כולן/חלק מהכלל" ואז הביצועיים יורדים משמעותית במבחן הידע בעקבות הכרת הסטראוטיפ על כלל הבנות הבלונדיניות ה"טיפשות"[15].

סטראוטיפים על בעלי השקפות או נטיות מסוימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-אף הקדמה והתפתחותן של תנועות למען האזרח, יחס גזעני וסטראוטיפי כלפי בעלי נטייה מינית שונה (הומואים/לסביות/דו מיניים) עודנו שכיח בתרבויות רבות. בשנות ה-70- החל המחקר לעסוק בנושא:

סטראוטיפ על הומוסקסואלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. גברים הומוסקסואלים בעלי תכונת אופי נשיות חיוביות: לדוגמה: לב טוב, רגישות לאחר, יכולת הקשבה טובה, חמלה, יצירתיות[16]

2. גברים הומואים מתנהגים באופן המפר כללי יסוד של גבריות: לדוגמה: פסיביים, בעלי משיכה והנאה מלהתלבש יפה, קול רך, עדינות, פטפטנות.

Madon[17] רצה לגלות האם דעת הרוב מייחסת להומואים יותר תכונות חיוביות נשיות (סטראוטיפ יותר חיובי) או התנהגות המפרה כללי יסוד של גבריות (סטראוטיפ יותר שלילי) ומצא כי דעת הרוב מחזיקה בסטראוטיפ השלילי באופן יותר חזק מהחיובי. ממצא אשר ניתן לשער כי משפיע על הפעילות הפוליטית הנוקשה והאפליה החברתית כלפי הומואים.

סטראוטיפ על לסביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "תיאורית ההתהפכות המגדרית" (gender inversion theory) נשים לסביות נתפסות כלא-נשיות, כחסרות באינטואיציה אימהית ובעלות התנהגות והרגלים גבריים מוגברים[18]

הסטראוטיפ על לסביות כולל בין היתר: התרברבות והתפארות, אופי "masculine" (גברי/שרירי) והתנהגות מרובה של פיתוי נשים הטרוסקסואליות.[19]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גונט, רותי (2000). "יחסים בין קבוצות". יחידה 8, עמ' 137–213, בתוך: קוטלר, נורית ואייל טלמון [עורכים] פסיכולוגיה חברתית. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
  • Baron, R.A. & Byrne, D. (2003). Social Psychology. Boston: Allyn and Bacon
  • Brewer M. B. (1999). The Psychology of Prejudice: Ingroup Love or Outgroup Hate? Journal of Social Issues 55: 429-444
  • Brewer, M., & Miller N. (1984). Beyond the contact hypothesis: Theoretical perspectives on desegregation. In N. Miller & M. Brewer (Eds.) Groups in contact: The psychology of desegregation (pp. 281-302). Orlando, FL: Academic Press
  • Brown, R. (1995). Prejudice: Its social psychology. Oxford: Blackwell
  • Fein, S, & Spencer S. J. (1997). Prejudice as Self –Image Maintenance: Affirming the Self through Derogating Others. Journal of Personality and Social Psychology 73: 31-44
  • Glick, P., & Fiske, S.T. (1999). Sexism and Other "Isms": Interdependence, Status and the Ambivalent Content of Stereotypes. In W.B. Swann, Jr., J.H. Langlois & Gilbert L.A. (Eds.) Sexism and Stereotypes in Modern Society: The Gender Science of Janet Taylor Spence (pp. 193-222). Washington: APA
  • Macrea, C.N., Milne, A.B., & Bodenhausen G. V. (1994).Stereotypes as Energy-Saving Devices: A Peek Inside the Cognitive Toolbox. Journal of the Personality and Social Psychology 66: 37-47.
  • Schwartz S. H. & Struch N. (1989). Values, Stereotypes, and Intergroup Antagonism. In Bar-Tal, D., Grauman, C.F., Kruglanski A., & Stroebe W. (Eds.), Stereotypes and Prejudice: Changing Conceptions. Berlin: Springer – Verlag.
  • Sherif M., Harvey, L.J., White, B.J., Hood, W. R., & Sherif, C.W. (1961). The Robbers Cave Experiment: Intergroup conflict and cooperation. Middletown, CT: Wesleyan University Press.
  • Stephan, W.G., Ybarra, O., & Bachman, G. (1999). Prejudice Toward Immigrants: An Integrated Threat Theory. Journal of Applied Social Psychology, 29: 2221-2237.
  • Tajfel, H., & Turner, J. (1986). "The Social Identity Theory of Intergroup Behavior." In. S. Worchel and Austin W.G. (Eds.) Psychology of Intergroup Relations. (pp. 7-24). Chicago: Nelson.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטריאוטיפ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי קביעת האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Cvencek, D., Nasir, N. I. S., O'connor, K., Wischnia, S., & Meltzoff, A. N. (2015)., The development of math–race stereotypes:“They say Chinese people are the best at math”, Journal of Research on Adolescence, 25(4), 630-637.
  3. ^ Levinson, J. D.; Bennett, M. W.; Hioki, K. (2016). "Judging Implicit Bias: A National Empirical Study Of Judicial Stereotypes.". 
  4. ^ Solorzano, D., Ceja, M., & Yosso, T. (2000)., Critical race theory, racial microaggressions, and campus racial climate: The experiences of African American college students, . Journal of Negro Education, 60-73.
  5. ^ Davis, P. (1989), Law as microaggression, Yale Law Journal, 98, 1559-1577.
  6. ^ Payne, B. K. (2006)., Weapon bias: Split-second decisions and unintended stereotyping, Current Directions in Psychological Science, 15(6), 287-291.
  7. ^ ) Armenta, B. E. (2010)., Stereotype boost and stereotype threat effects: the moderating role of ethnic identification, Cultural Diversity and Ethnic Minority Psychology, 16(1), 94.
  8. ^ ) Williams, J. E., & Best, D. L. (1982)., Measuring sex stereotypes: A thirty-nation study, Beverly Hills, CA: Sage
  9. ^ Eagly, A. H., & Wood, W. (1982)., Inferred sex differences in status as a determinant of gender stereotypes about social influence, Journal of Personality and Social Psychology, 43, 915-928.
  10. ^ Eagly, A. H., & Steffen, V. J. (1984)., Gender stereotypes stem from the distribution of women and men into social roles, Journal of personality and social psychology, 46(4), 735.
  11. ^ Heilman, M. E. (2012)., Gender stereotypes and workplace bias, Research in organizational Behavior, 32, 113-135.
  12. ^ Cramer, P., & Steinwert, T. (1998), Thin is good, fat is bad: How early does it begin?, . Journal of applied developmental psychology, 19(3), 429-451.
  13. ^ Bessenoff, G. R., & Sherman, J. W. (2000)., Automatic and controlled components of prejudice toward fat people: Evaluation versus stereotype activation, . Social Cognition, 18(4), 329-353.
  14. ^ Weir, S., & Fine-Davis, M. (1989)., ‘Dumb Blonde’and ‘Temperamental Redhead’: The Effect of Hair Colour on Some Attributed Personality Characteristics of Women, The Irish Journal of Psychology, 10(1), 11-19.
  15. ^ Bry, C., Follenfant, A., & Meyer, T. (2008)., Blonde like me: When self-construals moderate stereotype priming effects on intellectual performance., Journal of Experimental Social Psychology, 44(3), 751-757.
  16. ^ ).Jackson, L. A., & Sullivan, L. A. (1989)., ). Cognition and affect in evaluations of stereotyped group members., The Journal of Social Psychology, 129, 659-672.
  17. ^ Madon, S. (1997)., What do people believe about gay males? A study of stereotype content and strength, Sex Roles, 37(9-10), 663-685.
  18. ^ Kite, M. E., & Deaux, K. (1987)., Gender belief system: Homosexuality and the implicit inversion theory., Psychology of Women Quarterly, 11, 83–96.
  19. ^ Eliason, M., Donelan, C., & Randall, C. (1992), Lesbian stereotypes., Health Care for Women International, 13(2), 131-144.‏ ‏