סטריאוטיפים על להט"בים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סטריאוטיפים על להט"בים הם הכללות, דעות או דימויים קונבנציונליים המבוססים על נטיות מיניות או זהויות מגדריות של להט"בים.

סטריאוטיפים שליליים קשורים לעיתים קרובות להומופוביה, לסבופוביה, ביפוביה או טרנספוביה.[1] קיימים גם סטריאוטיפים חיוביים, או סטריאוטיפים אנטי-שליליים.[2][3]

בכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שאנשים להט"בים קשורים לחוסר דת, הקמפיין לזכויות אדם מקדם את הרעיון שבו אדם יכול להיות גיי ודתי בו זמנית. הארי נוקס, איש דת גאה, הוביל תנועה זו מאז 2005. בראיון ל-U.S. News & World Report, הוא אמר כי: "שבעים ושניים אחוז מהמבוגרים מתארים את אמונתם כ-'חשובה מאוד' בחייהם, כך גם שישים אחוז מההומואים והלסביות". פעילים פועלים לגשר על הפער בין דת להומוסקסואליות ולהפוך את העדות לידידותיות יותר בקהילה. פרוטסטנטים רבים פתחו את שעריהם והכנסייה המאוחדת של ישו (אנ') מקבלת אנשי דת גאים מ-1972.[4] אנשי דת גאים מתקבלים גם בכנסייה האפיסקופלית של ארצות הברית ובכנסייה הפרסביטריאנית של ארצות הברית.[5] כוח המשימה הלהטב"קי הלאומי עבד עם אנשים יהודים שמשתייכים גם לקהילה הגאה.[6] ארגונים, כמו קשת (אנ'), ממשיכים לעבוד עם חברי הקהילה הגאה היהודים, הן כדי להעלות את המודעות לנושאים להט"בים בקהילות היהודיות והן לנושאים יהודיים בקהילה הגאה.

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים, התקשורת מתקדמת בייצוג שווה של חברי הקהילה הגאה. אף על פי שעדיין אין הרבה דמויות להט"ב בולטות בתקשורת המרכזית, הקהילה השלימה אבני דרך רבות בשנים האחרונות. ב-2016, סרט הדרמה האמריקאי, אור ירח, היה הסרט הלהט"בי הראשון שזכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.[7] ב-2018, סרט הדרמה הקומי-רומנטי האמריקאי, באהבה, סיימון, היה הסרט הראשון מאולפן גדול שהתמקד בקשיים של נער הומו בארון.[8]

מצד שני, חברי הקהילה הגאה ממשיכים להיות מיוצגים בצורה נמוכה וטייפקאסטינג. נכון ל-2016, דיסני ייצגה את הקהילה הגאה בכ-8% מסרטיה. חברות אחרות כמו אולפני המאה ה-20, סוני, ליונס גייט אנטרטיינמנט (אנ') וורנר ברוס הציגו דמויות להט"ביות עד לכ-21% בלבד מסרטיהן.[9]

רצח ואלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילי זכויות להט"ב נלחמו נגד ייצוגים בדיוניים של להט"בים המתארים אותם כאלימים וכרצחניים. הסופר האמריקאי, ברנט הארטינגר (אנ') ציין כי: "סרטי הוליווד בעלי תקציב גדול עד אולי בפילדלפיה ב-1993 שהציגו דמויות גבריות הומוסקסואליות הגדירו אותם כנבלים מטורפים ורוצחים סדרתיים".[10] חברי הקהילה הגאה ארגנו מספר הפגנות והחרמות נגד סרטים עם דמויות להט"ביות רצחניות, כולל שוטטות (אנ')‏ (1980), שתיקת הכבשים (1991), ואינסטינקט בסיסי (1992).[11] חוקר התיאטרון, ג'ורדן שילדקרוט, כתב על הישנותו של "רוצח הומוסקסואלי" במחזות אמריקאיים, אך מציין כי מחזאים להט"בים עצמם ניכסו לתוך הסטריאוטיפ השלילי הזה כדי להילחם עם ההומופוביה.[12] הצגות כאלו כולל את The Lisbon Traviata(אנ') ‏(1985) של טרנס מקנאלי, Porcelain ‏(1992) של צ'יי יו (אנ')‏, The Secretaries ‏(1993) של The Five Lesbian Brothers(אנ'), והגאלי הגוסס (אנ') ‏(1998) של קרייג לוקאס (אנ').

לסביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – לסבופוביה, מחיקה לסבית

סרטים רבים מהמאה ה-20 הציגו קונוטציה שלילית על הקהילה הלסבית. סרט הדרמה האמריקאי, "הלחישה הרועמת", מ-1961 נותן לצופים את הרעיון שלסביות חיות אורח חיים "אפל" וכמעט מדכא.[13]

סדרת הדרמה ההמשכית האמריקאית, ישנן בנות, מציגה זוג לסבי שמנסה להקים משפחה ומתמודד עם הסטריאוטיפ הלסבי "U-Haul" השלילי, כלומר לסביות עוברות בדייט השני.[14] עם זאת, במקביל, הסדרה ספגה ביקורת קשה על חיזוק סטריאוטיפים שליליים רבים אחרים, כמו לסביות שטורפות ומפתות נשים סטרייטיות שהן במערכות יחסים עם גברים; להתייחס לרעה לנשים ביסקסואליות או להתנער מהן באופן מוחלט אם היו להן היסטוריה של שינה עם גברים; על צמצום המעשים של הדמויות הראשיות ועל נטייתם הבלתי מוסברת לניאוף ובמקום זאת התמקדות ביופיים הפיזי ובסצינות המין; להרג אקראי של דמויות עיקריות ללא סיבה ספציפית (המכונה גם כ-"קבור את הגיי שלך"); על כך שהמעיטו בסצנת האונס והציגו אותם כ-"מין כועס";[15] על פי הדיווחים, הסדרה מנסה "לאמת את ההטרונורמטיביות";[16] לתיאור של לסביות או ביסקסואליות כגן שעבר מאמהות לבנות וגרם לפעמים לשניהם להילחם על אותה אישה (כפי שהוכח במקרים של לנור ואליס פייזצקי, שרי וקלה ג'פה, פגי והלנה פיבודי, פיליס ומולי קרול, מקרה בו שיין קיימה יחסי מין עם אם ושתי בנותיה בנפרד ביום חתונתן של אחת הבנות, מה שהוביל לכך ששלושתן התאהבו בשיין ובעקבות זאת נפרדו, ובסופו של דבר, טינה ואנג'ליקה קנארד בסדרת ההמשך, The L Word: Generation Q (אנ')); ומראה כי מערכות יחסים לסביות נועדו להיכשל עקב מאבקים לכאורה של לסביות עם מונוגמיה ומחויבות. יוצרת הסדרה, איליין צ'ייקן (אנ'), תויגה כ-"חסרת בושה בגידולה המקצועי" בזכות תיאורה של לסביות בכלל.[17]

בסדרת המדע הבדיוניות האמריקאית, גות'האם, הדמות רנה מונטויה היא מכורה לסמים לסבית שמחלימה מהתמכרות שלה, בעוד שהדמויות פיש מוני, ברברה קין וטבית'ה גלוון הן ביסקסואליות. פיש מוני הוצגה כסגנית המפקד של בוס המאפיה, קרמיין פלקון (אנ'), עם נטייה לחוסר רחמים ושאיפה להפיל את פלקון וגם את סלבטורה מרוני (אנ') ולהפוך לבוס הפשע היחיד של גות'האם. מונטויה לא מסתירה את הטינה לג'יימס גורדון על קיום מערכת יחסים עם ברברה, אהובתה לשעבר. כשמופיעות שמועות כי גורדון עלול להיות מושחת, מונטויה לא לגמרי משוכנעת בכך, אך עם זאת היא נחושה להעמיד את גורדון מאחורי סורג ובריח בתקווה לזכות בחזרה בברברה במקום לאכוף את הצדק, אף על פי שזה יעלה, למשטרת העיר גות'האם, את אחת מהשוטרים הכנים הבודדים שנשארו נחושים להפיל את פלקונה ומרוני. לאחר שהיא מצליחה לזמן קצר לחדש את הרומן עם ברברה, היא עוזבת את ברברה כשנראה שברברה חוזרת לדיכאון ולהתמכרות לסמים. לאחר שגורדון מתחיל מערכת יחסים עם לזלי תומפקינס (אנ'), ברברה משתגעת מקנאה ובסופו של דבר מתקדמת להיות אחת מהאנטגוניסטים העיקריים של הסדרה. העונה השנייה מציגה את טבית'ה גלוון, אחותו הביסקסואלית של ת'יאו גלוון, וגם היא מתוארת כשכירת חרב אכזרית, סאדיסטית, שמנהלת מערכת יחסים עם ברברה.

לסביות רבות נראות יותר בשיער קצר, לובשות בגדים רחבים ומשחקות ספורט.[18] יתר על כן, סיקורים חדשותיים בנושא להט"בים מחזק תיאורים סטריאוטיפיים של לסביות. לעיתים קרובות, שידורי חדשות מדגישים סיפורים על לסביות "גבריות" יותר, ולא מצליחים לתת כיסוי שווה לזהויות לסביות אחרות. לפיכך, האוכלוסיות שמקבלות מידע על קהילות שוליות ממקור חדשותי מתחילות להשוות בין מיניות לסבית לבין מצג גברי. האופן שבו מתוארים לסביות בסיקורים החדשותיים מוביל אנשים להניח הנחות לגבי יחידים בחיי היומיום.[19]

בדרך כלל, לסביות, לפי הסטריאוטיפיים, שייכות לאחת משתי הקטגוריות הבאות: בוצ'ה ופמית. לסביות בוצ'ה מתלבשות בצורה גברית יותר מנשים אחרות. הסלנג "דייק" (אנ') הוא כינוי גנאי לסבופובי ומיזוגיסטי לכך שאישה היא אישה גברית, בוצ'ית או אנדרוגינית.[20] השחקנית פורשיה דה רוסי התמודדה, באופן משמועתי, עם התפיסה המוטעית החברתית-כללית של איך לסביות נראות ומתפקדות כאשר ב-2005 יצאה מהארון בפומבי בראיונות אינטימיים במגזינים Details(אנ') ואדבוקט אשר יצרו דיון נוסף על המושג "ליפסטיק לסבי" (אנ'), כלומר "נשים" שנוטות להיות היפר-נשיות.[דרוש מקור] סטריאוטיפים אלו מתרחשים בעיקר בתוך הקהילה הגאה עצמה, כאשר נשים רבות מדווחות כי הן מרגישות דחויות על ידי הקהילה הקווירית על שלא מופיעות או פועלות בדרך המקובלת.[21]

פמיניסטיות לסביות טוענות כי מרכיב מיני אינו מיותר עבור אישה להכריז על עצמה כי היא לסבית אם מערכות היחסים העיקריות והקרובות ביותר שלהן הן עם נשים, על בסיס העובדה שכאשר שקלו לקיים מערכות יחסים חד-מיניות בעבר בהקשר היסטורי הולם, היו תקופות שבהן אהבה ויחסי מין היו תפיסות נפרדות ולא קשורות.[22] ב-1989, קבוצה אקדמית בשם קבוצת ההיסטוריה הלסבית כתבה כי:[23]

בגלל חוסר הרצון של החברה להודות שקיימים לסביות, צפויה מידה גבוהה של וודאות לפני שהיסטוריונים או ביוגרפים יורשו להשתמש בתווית [כלשהי]. ראיות שיספיקו בכל סיטואציה אחרת אינן מספקות כאן ... אישה שמעולם לא נישאה, שהתגוררה עם אישה אחרת, שחברותיה היו בעיקר נשים, או שעברה במעגלים מוכרים להט"בית, עשויה בהחלט להיות לסבית. ... אבל ראיות מסוג זה אינן [משמשות כ]'הוכחה'. מה שהמבקרים שלנו רוצים הוא עדות בלתי ניתנת למניעה לפעילות מינית בין נשים. זה כמעט בלתי אפשרי למצוא.

גברים הומוסקסואליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הומופוביה
את הניגוד בין טווינק לדוב ניתן לראות בקבוצת גברים זו במצעד הגאווה הקפיטל גיי באולבני, ניו יורק ביוני 2009. הצעיר הבלונדיני (במרכז), מנחה Naked Boy News, ג'ייסון דיננט, נחשב בדרך כלל כטווינק בגלל מבנהו הדקיק והמראה הצעיר הכללי שלו, בעוד האיש מימין, כוכב הפורנו מנואל טורס, ייחשב בדרך כלל לדוב, בגלל המבנה הצפוף ושיער גופו.[24][25]

הגברים ההומוסקסואליים משווים לרוב עם הנשים ההטרוסקסואליות על ידי המיינסטרים ההטרוסקסיזם, ולעיתים קרובות נותנים סטריאוטיפיים בעלי תוקף,[26] למרות העובדה כי ביטוי מגדרי, זהות מגדרית ונטייה מינית מקובלים באופן נבדל זה מזה.[27]קווין הבוערת" היא אפיון שמתמזגת בסגנון הגותי הלוהב ובא-פמיניות (אנ'), ונותרה דמות הומוסקסואלית בהוליווד.[28] בתיאטרון, במיוחד בברודוויי, מחזות זמר, מהווים מרכיב של סטריאוטיפ אחר, "הקווין המופיעה", אשר מכלילה ואומרת כי גברים הומוסקסואלים מעורבים יותר עם אמנויות הבמה, והם תיאטרליים, יותר מדי דרמטיים, וקאמפים.[29]

התת-תרבות דובים של הקהילה הגאה מורכבת מגברים גדולים ובדרך כלל, שעירים.[30][31] הם מאמצים את דמותם, וחלקם יתנערו מגברים הומוסקסואליים א-פמיניים יותר, כגון טווינקים, ולהפך.[32]

מראה ומנייריזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים הומואים קשורים לעיתים קרובות יותר למבטא הומוסקסואלי או לטון דיבור נשי.[33][34] אופנה ורווקות נתפסים יותר כסטריאוטיפים של ההומוסקסואלים [35] לעיתים קרובות, הם מבוססים על נראות היחסים ההדדיים בין גברים הומואים לאופנה.[36] מעצבים, כולל דולצ'ה וגבאנה, השתמשו בתמונות הומוארוטיות בפרסום שלהם. יש פרשנים הטוענים שזה מעודד את הסטריאוטיפ שרוב הגברים ההומואים נהנים לעשות שופינג.[37] פרק כף היד רפה והוא מנייריזם שקשור לגברים הומוסקסואליים.[38]

מחקרים שנערכו לאחרונה על ידי ויליאם ט. ל. קוקס (אנ') ועמיתיו הראו כי המונח "גיידאר" משמש לעיתים קרובות כתווית חלופית לשימוש בסטריאוטיפים, במיוחד בכאלו שקשורים למראה ולמנייריזם, כדי להסיק נטייה מינית של אדם מסוים.[39]

יחסי מין ומערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מצביעים גם על כך שלסביות עשויות להיות מעט יותר סיכויים להיות במערכת יחסים חד-מינית יציבה מאשר גברים הומואים.[40][41] מבחינת יחסי מין לא מוגנים, מחקר מ-2007 ציטט שני סקרי אוכלוסייה גדולים שהראו כי: "לרוב הגברים ההומואים היו מספר דומה של בני זוג מיניים לא מוגנים מדי שנה כמו גברים ונשים סטרייטים".[42][43][44] מחקר אחר מצא כי גברים הומוסקסואליים מתמודדים לפעמים עם גבולות חברתיים בגלל הסטריאוטיפ הזה. המשתתפים במחקר דיווחו כי הם מתקשים להתיידד עם גברים הומוסקסואליים אחרים על בסיס אפלטוני. הם גילו שכאשר הם יעסקו עם גברים הומוסקסואליים אחרים תהיה הנחה של מניעים מיניים, וכאשר שזה יתברר שזה לא המקרה, הגברים האחרים לא יהיו מעוניינים להמשיך בחברתם. סטריאוטיפים אלו מחלחלים בכל פניה של הקהילה הגאה, ואף משפיעים על אלו הנמצאים בה.[45]

סטריאוטיפ מתמשך נוסף הקשור לקהילת הגברים ההומואים הוא מסיבות מוגזמות. לפני מהומות סטונוול ב-1969, רוב אנשי הלהט"ב היו פרטיים מאוד ובארון, ומסיבות בתים, ברים וטברנות הפכו למספר מהמקומות הבודדים שבהם הם יכלו להיפגש, להתרועע ולהרגיש בטוחים. ההתפרעויות ייצגו את תחילתה של התנועה החברתית המודרנית של הקהילה הגאה וקבלת מיעוטים מיניים ומגדריים, אשר גברה בהתמדה מאז. אירועים חברתיים חגיגיים נותרו בבסיס ליבם של ארגונים וגיוס תרומות בקהילה הגאה. בערים בהן יש אוכלוסיות גדולות של להט"בים, הטבות וגיוס כספים עדיין היו נפוצות, וחברות אלכוהול משקיעות רבות בשיווק בעיקר בקהילה הגאה.[46] [47] עידן הדיסקו הוחלף על ידי מועדוני גייז ו-DJ-ים, והשאיר את ההיבט ה-"חגיגי" והתוסס והכניסה את תנועת חוג המסיבות (אנ') ההארדקורית יותר, וכמסקס.[48]

מערכת היחסים החד-מיניות בין גברים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים נשיים, שנקראים כ-"פאג האג", נהיו לסטריאוטיפ. ההתנהגויות המקובלות בסוג כזה של מערכות יחסים כוללות בעיקר חיבה גופנית (כמו נשיקה ונגיעה), כמו בסיטקום האמריקאי, ויל וגרייס.[49]

חוקר הקולנוע האנגלי, רובין ווד (אנ'), אמר כי הסרט חולית (1984) של דייוויד לינץ' הוא "הסרט שהכי מגנה הומופוביים שראיתי מעודי",[50] - בהתייחסות לסצנה שבה ברון ארקונן תוקף מינית והורג צעיר על ידי דימום עד למוות. ווד האשים את הסרט ב-"הצלחה להתרועע עם הומוסקסואליות בסצנה אחת גסה גופנית, שפלה מוסרית, אלימה ומחלה." הסופר הגאה האוסטרלי, דניס אלטמן (אנ'), הציע שהסרט מראה "[איך] האיידס החל לחדור לתרבות הפופולרית [בשנות ה-80 של המאה ה-20] ... האם זו הייתה רק תאונה שבסרט חולית היה לנבל ההומוסקסואלי פצעים מכיבים (אנ') על פניו?"[51]

יחסי מין וסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח כמסקס משמש להתייחסות לתת-תרבות של גברים הומוסקסואליים המשתמשים בסמים פסיכואקטיבים, בדרך כלל קריסטל מת', ומקיימים יחסי מין בו זמנית, אחד על אחד או בקבוצות. "תרופות צד" אחרות, כמו MDMA ו-GHB, קשורות פחות למונח זה. בעוד שמקורו של הכמסקס כנראה בתת-תרבות מובהקת של משתמשי הקריסטל מת', והוא קשור בעיקר לשימוש בו, נהיה כלי שמומש במסיבות יחד עם תרופות אחרות שנחשבו לשיפור חוויות מיניות, במיוחד MDMA, GHB וקוקאין.[דרוש מקור]

דו"ח מהוועידה הלאומית למניעת HIV, ועידה משותפת של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן וארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים אחרים, תיאר את הכמסקס "[כ]התנהגות מינית המושפעת מקריסטל מת' או מסמי 'מסיבות' אחרים."[52] הכמסקס מכונה "מגפה" בקהילה הגאה.[53][54] במספר מחקרים שבוצעו ב-19962012, נמצא כי "בחלק מהמחקרים מדווחים כי גברים הומוסקסואליים נוטים יותר להשתמש באלכוהול וסמים אסורים מאשר גברים הטרוסקסואליים, בעוד שמחקרים אחרים מדווחים כי גברים הומוסקסואליים והטרוסקסואלים אינם שונים בשימוש באלכוהול ובסמים אסורים, בעיות הקשורות לאלכוהול, או גמילות, ומחקרים אחרים מדווחים כי גברים הומוסקסואליים בקולג' נוטים פחות לשתות אלכוהול מאשר עמיתיהם ההטרוסקסואליים."[55] מחקר על מודל הלחץ המיעוטי (אנ') מראה כי קיימת סטיגמה כלפי גברים הומוסקסואליים שעשויה לתרום לשימוש מוגבר באלכוהול ובסמים. נציגי DrugScope (אנ') קבעו כי שימוש בקריסטל מת' אינו ידוע יחסית בבריטניה מחוץ לתת-תרבות הכמסקס, והוא קורה במידה רבה בזירת המסיבות הכבדה.[56]

פדופיליה ואונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו סטריאוטיפ נפוץ שגברים הומוסקסואליים הם טורפים מיניים או פדופילים.[57] התפיסה הקודמת יכולה להוביל לתגובת ברכיים שיצרה את ה-"Gay panic defense", בדרך כלל אצל גברים סטרייטים, החוששים מפלירטוט עם גברים הומוסקסואליים, ויכולה להיות סיבה או ביטוי להומופוביה.[58]

התפיסה לפיה חלק גדול יותר מההומואים מאשר גברים סטרייטים הם פדופילים או מתעללים מיניים בילדים היא גורם תורם לאפליה של מורים הומוסקסואליים, למרות הניגוד הגמור לנתונים הסטטיסטיים, שבדרך כלל חשפו את מרבית המתעללים המיניים בילדים, כולל אלו המכוונים לבנים,[59] הם הטרוסקסואלים, נשואים ובדרך כלל עם ילדים משלהם.[60][61] בנוסף, מחקרים על התעללות מינית בילדים מראים כי מרבית המקרים של התעללות מינית בילדים (מעל 90%) מתבצעים על ידי גברים הטרוסקסואליים שאונסים קטינות.[62][63] מחקרים הראו, באופן עקבי, כי מיעוט משמעותי של מבצעי התעללות מינית בילדים הם נשים (5%–20%). עם זאת, מחקרים אחרים הראו שכמעט 40% מהתעללות מינית בילדים כלפי בנים, ו-6% מהתעללות מינית בילדים כלפי בנות, מבוצעת על ידי נשים.[64][65]

ביסקסואלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מחיקה ביסקסואלית, ביפוביה

ביסקסואליות היא משיכה רומנטית או מינית לזכרים ולנקבות,[66][67][68] או משיכה רומנטית או מינית לאנשים מכל זהות מגדרית או לאדם ללא קשר למין הביולוגי או למגדרו של אותו אדם, אם כי הם מגדירים את עצמם כפאנסקסואלים או כפוליסקסואלים. לתיאור זה קיים ויכוח ביחס להחלפת המונחים.[69][70][71] אנשים שיש להם העדפה מובהקת, אך לא בלעדית למגדר אחד על פני השני עשויים גם הם להגדיר את עצמם כביסקסואלים.[72] ביסקסואליות נצפתה בחברות אנושיות שונות[73], ובמקומות אחרים בממלכת החי[74][75][76] לאורך ההיסטוריה המתועדת. המונח ביסקסואליות, כמו המונחים הטרוסקסואליות והומוסקסואליות, נטבע במאה ה-19.[77]

אינדיקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסקסואלים, לפעמים, אינם נכללים באירועי גאווה ובמפגשים קהילתיים מפני שהם נתפסים כחלק משלב ניסיוני.

ביסקסואלים רבים מאופיינים לרוב כלא-החלטיים בשל משיכתם לגברים ונשים כאחד. מאחר שהמונח ביסקסואל יכול להתייחס לאנשים שיש להם העדפה מינית, אך הם פתוחים לאינטראקציות מיניות עם קבוצות אחרות, ביסקסואלים רבים נתפסים לעיתים כלא מוכנים להתחייב לזהות מינית אחת. אפיון זה יכול לכלול סטריאוטיפים, שמקורם בקהילה הגאה עצמה, ביניהם הסטראוטיפ שביסקסואלים לא תמיד בוחר בשותפים להט"בים, ולעיתים קרובות הם נתפסים כחלק משלב חולף או ניסיוני בין היותם הטרוסקסואלים לבין הומוסקסואלים.[78]

הפקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטריאוטיפ נפוץ נוסף הוא שביסקסואלים מקיימים נוהג של מופקרות, ואינם מסוגלים לנהל מערכות יחסים יציבות או ארוכות טווח. סטריאוטיפ זה מכיל אמונה כי על פי מחקר על ביסקסואלים נמצא כי: "בהשוואה למטרות לסביות או הומוסקסואליות, מטרות ביסקסואליות במערכת יחסים עם בת זוג לסבית או בן זוג הומו הוערכו כיותר סיכויים להעברת מחלות מין ופחות סיכויים לספק מינית את בני זוגם."[79] לעיתים, ביסקסואלים נתפסים בציבור כבלתי מסוגלים למונוגמיה או מניפולציות מיניות אחרות.[דרוש מקור]

ייצוג תקשורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל אפיונים השלילי של ביסקסואלים בתקשורת, אנשי מדיה ביסקסואלים נרתעים לרוב עם הציבור בגלל מחלוקת על זהותם המינית, מה שמוביל להפחתת הנראות. מוזיקאי הרוק האנגלי, דייוויד בואי, הכריז על עצמו כביסקסואלי בראיון למגזין המוזיקה הבריטי, מלודי מייקר, בינואר 1972, מהלך שחפף לכתיבת אלבום הקונספט שלו, The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars.[80] מאוחר יותר, התחרט בואי שחשף את מיניותו ואמר כי: "לא הייתה לי שום בעיה שאנשים ידעו שאני ביסקסואל. אבל לא הייתה לי שום נטייה להחזיק כרזות כלשהן או להיות נציג של קבוצת אנשים כלשהי. ידעתי מה אני רוצה להיות, שהיה כותב שירים ומבצע ..."[81]

באשר לתיאור של ביסקסואלים על ידי הוליווד, קיימת סטיגמה, במיוחד על גברים ביסקסואלים. מהופעתו של אנדרו מקארתי (אנ') בסרט Less Than Zero (אנ') ועד היום: "ההיסטוריה של דמויות ביסקסואליות גבריות בסרט הייתה [תמיד מוצגת על ידי] סטריאוטיפ שלילי."[82] עם כל כך הרבה סטריאוטיפים שליליים סביב דמויות ביסקסואליות, הם נדחקים לעיתים קרובות לדמויות אורחות.

טרנסג'נדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טרנספוביה

טרנסג'נדר הוא מונח הכולל קשת רחבה של זהויות, שקשורות לחוויית אי הלימה בין זהותו המגדרית של אדם לבין ייעודו המגדרי או לבין זוויגו. באופן כללי, אדם שהוא טרנסג'נדר מזדהה עם מגדר שאינו מינו המוקצה בלידתו. המונח עשוי לחול על מספר כלשהו של קהילות מובחנות, כגון קרוס-דרסינג, דראג קווין ודראג קינג, בנוסף לטרנסקסואלים.[83] האמונות כי כל הטרנסג'נדרים עוסקים בזנות וקריקטורות של גברים ונשים הן שתיים מתוך מספר תפיסות מוטעות שגויות רבות.[84]

אחד הסטריאוטיפים הנפוצים על נשים טרנסיות הוא שהם מניחים שהן דראג קווין.[85] אף על פי שמבחינה היסטורית, חלק מהנשים הטרנסיות היו יותר חדשניות בסצנת הדראג לצד גברים הומוסקסואלים, נשים טרנסיות אינן דראג קווין.[86]

טרנססקסואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנסקסואלים הם אנשים שמרגישים כי הזהות המגדרית שלהם לא נמצאת בהלימה עם מינם הפיזיולוגי והם מעוניינים לשנות את גופם באופן תמידי לכזה שיתאים למגדר עימו הם מזדהים, לרוב בסיוע פעילות רפואית.[87][88] חלק מהסטריאוטיפים על נשים טרנסיות אומרים כי נשים טרנסיות גבוהות יותר ובעלות ידיים גדולות יותר מאשר נשים סיסג'נדריות.[89] לעומת זאת, הסטריאוטיפים על גברים טרנסים, לעיתים קרובות, אומרים כי הם חמודים יותר, נשיים יותר ופסיביים יותר מעמיתיהם הסיסג'נדרים, והם מסווגים כ-"סופטבויס".[90][91] סטריאוטיפים על גברים ונשים טרנסג'נדרים, לעיתים קרובות, מתמזגים עם סטריאוטיפים על היותם הומואים או לסביות.[92]

טרנסוויסטים וקרוס-דרסינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים קרובות מניחים כי טרנסוויסטים הם הומוסקסואלים. המילה טרנסווסטיזם באה משילוב של המילה הלטינית טרנס (בעברית: על פני, מעל) והמילה הלטינית וסטיטוס (בעברית: לבוש/ה).[93] למרות זאת, רוב הטרנסוויסטים הם הטרוסקסואלים.[94] אף על פי שאנשים רבים משתמשים במונח זה לסירוגין, המונח נהפך לכינוי גנאי. רוב הטרנסוויסטים מעדיפים להשתמש במונח קרוס-דרסינג.[95]

מקורות ושכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מדענים חברתיים ניסו להבין מדוע יש קונוטציות שליליות כאלו הקשורות לקהילה הלסבית.[96] הפסיכולוג והפילוסוף האמריקאי, ויליאם ג'יימס, הניח שמדובר באינסטינקט דוחה שבא באופן טבעי לכל אישה, וכאשר אדם נהנה מאינטראקציה חד-מינית, זה משום שזה נהיה להרגל. בקיצור, הוא הניח כי הסטריאוטיפ קיים בגלל "סובלנות נלמדת וסלידה מולדת". ב-1908, ניסו ג'יימס ואדוארד ווסטרמק להבין את הפעולות האלימות שנעשו כלפי הומוסקסואלים על ידי היהודים, הנוצרים והזורואסטרים. הם האמינו שקיימת עוינות בגלל הקשר ההיסטורי בין הומוסקסואליות ועבודת אלילים, כפירה והתנהגות פלילית. הפסיכולוג והנוירולוג האוסטרי-יהודי, זיגמונד פרויד, טען ב-1905 כי הומופוביה מעוצבת על ידי החברה, סביבתו של הפרט וחשיפת הפרט להומוארוטיקה. סנדור פרנס (1914) האמין שרגשות הדחייה של נשים הטרוסקסואליות כלפי מי שמזדהות כלסביות הם מנגנון היווצרות תגובה והגנה מפני חיבה מאותו מגדר. במילים אחרות, הוא האמין שנקבות הטרוסקסואליות חוששות שיתייגו אותן כלסביות.

נטילת אדם המקפיד על סטריאוטיפים על להט"בים והעמדתם לאינטראקציה פנים אל פנים עם אלה ששייכים לקהילה הגאה נוטה להפחית נטיות להסתמך על סטריאוטיפים ומגדילה את נוכחותם של אנשים עם רקע אתני, דתי או גאוגרפי דומה, ואשר מקבלים הומוסקסואלים.[97]

הצטלבויות בין להט"ב, גזע וסטריאוטיפים מעמדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תאוריית ההצטלבויות, האפליה המופנית כלפי אדם יכולה להיות מורכבת על בסיס מספר גורמים, כולל גזע, מעמד, מגדר ונטייה מינית.[98] מאחר שחברי הקהילה הגאה יכולים להיות חברים בקבוצות מיעוט אחרות ולעמוד בכל קצוות הספקטרום החברתי-כלכלי, סטריאוטיפים שמצטלבים אחד בשני מונצחים לרוב, כולל אלו הקשורים למעמד ולגזע. מאחר שאנשים בעלי צבע ובעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר נוטים להיכנס לכלא, לעיתים קרובות חברי הקהילה הגאה בקבוצות אלו מוצגים בצורה מוטעית כנוטים לפליליים.[99] לעיתים קרובות, להט"בים מתמודדים עם אפליה בבתי הכלא מאחר שהם בדרך כלל מופרדים על ידי מגדרים והם סטריאוטיפיים כמי שזמינים מינית לאסירים אחרים. זה הופך אותם לפגיעים מפני תקיפה ואפליה גם מאחורי סורג ובריח וגם בעולם החיצוני.[100] סדרות טלוויזיה, כמו כתום זה השחור החדש, מראות סטריאוטיפים של להט"בים בתוך בתי הכלא.

אפרו-אמריקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרו-אמריקאים מייצגים פלח שולי במיוחד בקהילה הגאה, המתמודד עם דעות קדומות על בסיס גזע ונטייה מינית.

גברים הומואים אפרו-אמריקאים מאופיינים, לעיתים קרובות, כדומיננטיים במערכות יחסים הן מבחינה מינית והן מבחינה רגשית.[101] הטיה זו נובעת מהיסטוריה של גזענות ואפיון של גברים אפרו-אמריקאים כאכזריים בנוסף לסטריאוטיפים שמסווגים לגברים הומוסקסואליים כ-"אקטיביים" או "פסיביים". ניתן לראות סטריאוטיפים אלו בצורות רבות באמצעי התקשורת, כולל פורנוגרפיה המתארת גברים אפרו-אמריקאים הומוסקסואליים כתוקפניים. האפרו-אמריקאים הלהט"בים מתמודדים גם עם אפליה וסטריאוטיפים של אפרו-אמריקאים אחרים שסביר להניח שהם דתיים וסטריאוטיפים של הומוסקסואלים כבעלי מוסר רפוי. סטריאוטיפים דתיים סביב הקהילה הגאה נפוצים במיוחד בכנסיות אוונגליסטיות שחורות שבהן נחשבים חברים הומוסקסואליים וטרנסקסואלים כ-"ארורים לעזאזל".[102]

היספנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיספנים בדרך כלל מתקשים בתרבות של המדינות ההיספניות באמריקה, אך לא בספרד, זאת משום שתרבויות במדינות אלו הן יותר מסורתיות (למעט ארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה). בשנים האחרונות, היו מספר שינויים מהסטריאוטיפים הללו, אך הם היו בהיקפים שונים בהתאם לתרבות. האמונה העזה ב-"מאצ'ואיזם" (אנ') גרמה לכך שהשינויים בגישה הללו היו כה קטנים. המאצ'ואיזם מתייחס לתפקיד הדומיננטי הגברי בחברה המספק יותר סמכות חברתית לגברים שלא קיימו יחסי מין עם נשים. הומוסקסואליות נשית מתקבלת פחות במפורש ברבות מהתרבויות הללו, בעוד שבמדינות מסוימות ובמעמד חברתי מסוים היא מקובלת, הן אינן נהנות מקבלה דומה לזו של מדינות מערביות אחרות.[103] היספנים רבים עוזבים את דתם מפני שלא מקבלת אותם.[דרוש מקור] קהילת האמונה ההיספנית של הקהילה הגאה עוזרת להיספנים להט"בים להבין שהם יכולים להיות גם להט"בים וגם להיות דתיים ללא שיפוט.[104]

אסייתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים אמריקאיות אסייתיות שמזדהות כלסביות או כביסקסואליות עשויות להתמודד עם פטישיזם שמבוצע על ידי גברים או נשים לבנות והן סטריאוטיפיות. סטריאוטיפ זה מוביל לתסכולים על כך שלסביות אסייתיות מרגישות שהן לא נלקחות ברצינות על ידי החברה, ולכן סטריאוטיפים על נשים אסיאתיות נחשבים כ-"פריקיות" וכפטישיזם אסייתי (אנ').‏[105] הסטריאוטיפ על גברים אסייתים הומוסקסואליים וביסקסואלים אומרי כי הם "א-פמיניים (אנ'), כנועים וצייתניים".[106] כאשר קבוצת המיעוט היא גם אתנוצנטרית וגם הטרוסקסיסטית, אמריקאים אסייתים להט"בים מתמודדים עם ההתצלטבות בין הסטיאורטיפים השונים, שנותן להם הגנה מסוימת מפני סטריאוטיפים ודעות קדומות, ובמקביל מקשה עליהם לקבל הכרה מסוימת.[107] בדרך כלל, מתעלמים מאמריקאים אסייתיים בדיון על גזע, המתמקד בעיקר בדיכוטומיה לבנה-שחורה והופך את האמריקאים האסייתים לבלתי נראים.[108] באופן דומה, אמריקאים אסייתים להט"בים נמצא כפלח שולי בקהילה הגאה.[109]

גברים אמריקאים אסייתים הומוסקסואליים בתקשורת מצטיירים גם כהיפר-סקסואלים (כגברים הומוסקסואליים) וגם כא-מיניים (כגברים אסייתיים).[110] סטריאוטיפים של נשים אסיאתיות להט"ביות, כגון האישה הדרקוננית או הבובה הסינית, דומיננטיות בייצוגן בתקשות המיינסטרים של נשים אסיאתיות, ונשים בוצ'ות אסייתיות הן בלתי נראות יחסית, לעומת פמיות או תיאורים נשיים אחרים.[111] הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה פועלת לתיאור הוגן של הקהילה האסייתית בתקשורת על ידי חינוך הציבור לשפה המיוחסת לאמריקאים אסייתיים, כולל הימנעות מביטויים שהם ארוצנטריים (אנ'), כמו "המזרח", "המזרח הרחוק" ו-"אסייתי", בקרב אמצעים אחרים. בנוסף, הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה פועלת גם לחיבור רשתות מדיה עם מנהיגים וארגונים להט"בים אסייתים, כדי ליצור כיסוי תקשורתי פחות מוטה.[112]

ביפן, לסביות מבוגרות מוצגות, לעיתים קרובות, כמעשנות בתקשורת היפנית. יחסיה של התרבות היפנית עם הקהילה הגאה, לעיתים קרובות, קשורה לשכיחותם של יאוי (הומוסקסואליות) ויורי (אנ') (לסביות). בעוד שהתרבות היפנית מזהירה משימושם של שתי הסוגות, פרסומים שונים, כמו מגזין המנגה היפני, Comic Yuri Hime (אנ'), דיווחו שוב ושוב על שימוש גבוה בשתי הסוגות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Face of Homophobia/Heterosexism". Carlton University Equity Services. אורכב מ-המקור ב-2007-09-27. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2007. 
  2. ^ Nachbar, Jack; Kevin Lause (1992). Popular Culture: An Introductory Text. Bowling Green University Popular Press. עמ' 238. ISBN 978-0-87972-572-3. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-05. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  3. ^ "Gay Images: TV's Mixed Signals". The New York Times. 19 במאי 1991. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2010-12-01. בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2010. 
  4. ^ "About our LGBT Ministries". www.ucc.org. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-09-09. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  5. ^ and the Evangelical Church in America
  6. ^ "Human Rights Campaign's Harry Knox Is Candidate for Senior Pastor of Houston's Resurrection Metropolitan Community Church." Human Rights Campaign's Harry Knox Is Candidate for Senior Pastor of Houston's Resurrection Metropolitan... Web. 23 Oct. 2014.
  7. ^ "LGBTQ Representation in the Media". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-04-22. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  8. ^ Lang, Brent (9 במרץ 2018). "'Love, Simon' Stars Say Gay Teen Romance Will Save Lives". Variety (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-04-13. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2019. 
  9. ^ "GLAAD on LGBTQ representation in film: 'It is not getting better'". 25 במאי 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-11-12. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  10. ^ Hartinger, Brent. "Ask the Flying Monkey (August 18, 2008)". After Elton / New Now Next. Logo. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-03. בדיקה אחרונה ב-28 במאי 2016. 
  11. ^ Weir, John (29 במרץ 1992). "Gay-Bashing, Villainy and the Oscars". New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2013-10-02. בדיקה אחרונה ב-28 במאי 2016. 
  12. ^ Schildcrout, Jordan (2014). Murder Most Queer: The Homicidal Homosexual in the American Theater. University of Michigan Press. ISBN 978-0-472-05232-5. 
  13. ^ Myers, Randy. "Hollywood Has a Long History of Stereotyping Gays, Lesbians." (אורכב 03.08.2020 בארכיון Wayback Machine) Elvaq.com. Knight Ridder Newspaper, 9 Jan. 2006. Web. 17 Oct. 2014.
  14. ^ Margaret McFadden, "We cannot afford to keep being so high-minded": Fighting the Religious Right on The L Word" The New Queer Aesthetic on Television: Essays on Recent Programming, edited by James R. Keller and Leslie Stratyner. Jefferson, North Carolina: McFarland & Company, Inc., Publishers (2006): 125
  15. ^ Lisa, Why an L Word Reboot is the Last Thing We Need Right Now, The Fandomentals (בAmerican English)
  16. ^ Samuel A. Chambers, "Heteronormativity and The L Word: From Politics of Representation to a Politics of Norms" Reading the L Word, edited by Kim Akass and Janet McCabe. London: I. B. Tauris (2006): 91
  17. ^ Ginia Bellafante (16 בינואר 2009). "So Many Temptations to Succumb to, So Many Wandering Eyes to Track". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2009-04-24. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2009. 
  18. ^ Geiger, Wendy. "College Students' multiple Stereotypes of Lesbians: A Cognitive
  19. ^ Stossel, John, and Gena Binkley. "Gay Stereotypes: Are They True?" ABC News. ABC News Network, 15 Sept. 2006. Web. 16 Oct. 2014.
  20. ^ Krantz, S. E. (1995). "Reconsidering the Etymology of Bulldike". American Speech 70 (2): 217–221. JSTOR 455819. doi:10.2307/455819. 
  21. ^ Roffee, James A.; Waling, Andrea (2016). "Rethinking microaggressions and anti-social behaviour against LGBTIQ+ youth". Safer Communities 15 (4): 190. doi:10.1108/SC-02-2016-0004. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-05. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  22. ^ Rothblum, Esther, Brehony, Kathleen, eds. (1993). Boston Marriages: Romantic But Asexual Relationships Among Contemporary Lesbians, University of Massachusetts Press. ISBN 0-87023-875-2, p. 4–7.
  23. ^ Norton, Rictor (1997). The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity, Cassell. ISBN 0-304-33892-3, p. 184.
  24. ^ Scott Jacobson, Todd Levin, Jason Roede, Sex: Our Bodies, Our Junk, pages 204-206, Random House, Inc., 2010, ISBN 0-307-59216-2, ISBN 978-0-307-59216-3.
  25. ^ Joan Z. Spade, Catherine G. Valentine, The kaleidoscope of gender: prisms, patterns, and possibilities, Pine Forge Press, 2007, pages 293-296, ISBN 1-4129-5146-1, ISBN 978-1-4129-5146-3.
  26. ^ "Chrysler TV ad criticized for using gay stereotypes". The Advocate. 7 באפריל 2006. אורכב מ-המקור ב-2006-04-23. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2007. 
  27. ^ "Gender Identity and Expression Issues at Colleges and Universities". National Association of College and University Attorneys. 2 ביוני 2005. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2014-03-23. בדיקה אחרונה ב-2 באפריל 2007. 
  28. ^ The Celluloid Closet; (1995) Rob Epstein and Jeffrey Friedman.
  29. ^ Clum, John M. (1999). "Something for the Boys: Musical Theater and Gay Culture". Modern Drama 43 (4). אורכב מ-המקור ב-2006-11-11. 
  30. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2009-11-12. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2011. 
  31. ^ "WOOF! - What is a Bear?". Thecompletebear.com. אורכב מ-המקור ב-2011-03-07. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2011. 
  32. ^ Corey Sinclair (18 באוגוסט 2016). Star Observer Magazine September 2016. Star Observer. עמ' 14. GGKEY:1QTGYQEYHS4. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-05. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  33. ^ Mackenzie, Ian (18 במרץ 2004). "Dunk the faggot: A gay radio voice, back from hell". Xtra!. 
  34. ^ Stuever, Hank (19 באפריל 2003). "Dishy Delight: Steven Cojocaru, a Glamour Boy in TV's Post-Gay Embrace". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-December 22, 2008. 
  35. ^ Madon, Stephanie (1997). "What do people believe about gay males? A study of stereotype content and strength". Sex Roles 37 (9–10): 663–685. doi:10.1007/BF02936334. 
  36. ^ "Fashion". glbtq. אורכב מ-המקור ב-2007-04-25. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2007. 
  37. ^ Tatchell, Peter (16 באוגוסט 1996). "Yobs for the boys". Tribune. 
  38. ^ Encyclopedia of Lesbian and Gay Histories and Cultures - Page 491, Bonnie Zimmerman - 2000
  39. ^ Cox, William T. L.; Devine, Patricia G.; Bischmann, Alyssa A.; Hyde, Janet S. (2015). "Inferences About Sexual Orientation: The Roles of Stereotypes, Faces, and The Gaydar Myth". The Journal of Sex Research 52 (8): 1–15. PMC 4731319. PMID 26219212. doi:10.1080/00224499.2015.1015714. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-03. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  40. ^ Garnets, Linda D.; Douglas C. Kimmel (1993). Psychological Perspectives on Lesbian and Gay Male Experiences. Columbia University Press. ISBN 978-0-231-07885-6.  Unknown parameter |url-access= ignored (עזרה)
  41. ^ Marech, Rona (27 בפברואר 2004). "Gay couples can be as stable as straights, evidence suggests". San Francisco Chronicle. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2007-01-15. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2007. 
  42. ^ "Sexual Behavior Does Not Explain Varying HIV Rates Among Gay And Straight Men". Medical News Today. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-08-03. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  43. ^ "Biological and demographic causes of high HIV and sexually transmitted disease prevalence in men who have sex with men". Sex Transm Infect 83 (6): 458–62. אוקטובר 2007. PMC 2598698. PMID 17855487. doi:10.1136/sti.2007.025627. 
  44. ^ Jay, Karla; Young, Allen (1979). The gay report: Lesbians and gay men speak out about sexual experiences and lifestyles. New York: Summit. ISBN 978-0-671-40013-2. 
  45. ^ Roffee, James A. (2016). "Rethinking microaggressions and anti-social behaviour against LGBTIQ+ youth". Safer Communities 15 (4): 190–201. doi:10.1108/SC-02-2016-0004. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-05. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  46. ^ Sismondo, Christine (20 ביוני 2016). "Taste the rainbow: How the queer-focused booze market is growing fast". The Globe and Mail. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-03. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2019. 
  47. ^ Elliott, Stuart (26 באוקטובר 2011). "Absolut Celebrates Its 30 Years of Marketing to Gay Consumers". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-10-29. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2019. 
  48. ^ DANCE OF DEATH, First of three parts, CRYSTAL METH FUELS HIV (אורכב 19.09.2011 בארכיון Wayback Machine) Christopher Heredia, May 4, 2003, SF Gate
  49. ^ "Reinventing Privilege: The (New) Gay Man in Contemporary Popular Media". csun.edu. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-08-08. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  50. ^ Robin Wood. Hollywood from Vietnam to Reagan. Columbia University Press, 1986. ISBN 978-0-231-05777-6. Page 174.
  51. ^ Altman, Dennis. AIDS and the New Puritanism London: Pluto Press, 1986, p. 21
  52. ^ "How MSM manage HIV risk behavior within the online "party and play" subculture". 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-05-21. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2011. 
  53. ^ "PSA tackles 'PNP': TV ad warns against crystal meth usage in the gay male community". Metro Weekly. אורכב מ-המקור ב-2007-09-21. 
  54. ^ John-Manuel Andriote (8 בנובמבר 2005). "Meth Comes Out of the Closet". Washington Post. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-10-29. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  55. ^ Green, Kelly E.; Feinstein, Brian A. (1 ביוני 2012). "Substance Use in Lesbian, Gay, and Bisexual Populations: An Update on Empirical Research and Implications for Treatment". Psychology of Addictive Behaviors 26 (2): 265–278. ISSN 0893-164X. PMC 3288601. PMID 22061339. doi:10.1037/a0025424. 
  56. ^ Duncan Walker (6 באוגוסט 2013). "Breaking Bad: Why doesn't the UK have a crystal meth problem?". BBC News Magazine. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-01. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2013. 
  57. ^ Whiteman, Hilary (14 באפריל 2010). "Gay outrage over cardinal's child abuse comment". CNN. אורכב מ-המקור ב-2010-10-18. בדיקה אחרונה ב-27 בספטמבר 2010. 
  58. ^ "Homosexual panic: a review of its concept". Can J Psychiatry 33 (7): 613–7. אוקטובר 1988. PMID 3197016. doi:10.1177/070674378803300707. 
  59. ^ Marshall (1988), "Sexual offenders against male children: Sexual preferences", Behaviour Research and Therapy 26 (5): 383–391, PMID 3190647, doi:10.1016/0005-7967(88)90071-x 
  60. ^ "Readers' forum: Most pedophiles are straight". Deseret News. 19 באוקטובר 2006. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-11-03. בדיקה אחרונה ב-20 בדצמבר 2012. 
  61. ^ Pietrzyk, Mark E. "Homosexuality and Child Sexual Abuse: Science, Religion, and the Slippery Slope". Independent Gay Forum. אורכב מ-המקור ב-March 14, 2012. בדיקה אחרונה ב-20 בדצמבר 2012. 
  62. ^ Rahman, Mahrin. "Definition of the Problem". Case Western Reserve University. אורכב מ-המקור ב-August 9, 2012. בדיקה אחרונה ב-20 בדצמבר 2012. 
  63. ^ Carole Jenny; Thomas A. Roesler; Kimberly L. Poyer (יולי 1994). "Are Children at Risk for Sexual Abuse by Homosexuals?". Pediatrics 94 (1): 41–44. PMID 8008535. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-05. בדיקה אחרונה ב-20 בדצמבר 2012. 
  64. ^ Dube, Shata R., et al. "Long-Term Consequences of Childhood Sexual Abuse by Gender of Victim (אורכב 26.08.2017 בארכיון Wayback Machine)" Am J Prev Med 2005
  65. ^ "10 Anti-Gay Myths Debunked". Southern Poverty Law Center (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-09-10. בדיקה אחרונה ב-9 בספטמבר 2020. 
  66. ^ "Sexual orientation, homosexuality and bisexuality". American Psychological Association. אורכב מ-המקור ב-August 8, 2013. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2014. 
  67. ^ "Sexual Orientation". American Psychiatric Association. אורכב מ-המקור ב-July 26, 2011. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2013. 
  68. ^ "GLAAD Media Reference Guide". GLAAD. אורכב מ-המקור ב-January 1, 2011. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2013. 
  69. ^ Soble, Alan (2006). "Bisexuality". Sex from Plato to Paglia: a philosophical encyclopedia 1. Greenwood Publishing Group. עמ' 115. ISBN 978-0-313-32686-8. 
  70. ^ Firestein, Beth A. (2007). Becoming Visible: Counseling Bisexuals Across the Lifespan. Columbia University Press. עמ' 9–12. ISBN 978-0231137249. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-05. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2012. 
  71. ^ Rice, Kim (2009). "Pansexuality". in Marshall Cavendish Corporation. Sex and Society 2. Marshall Cavendish. עמ' 593. ISBN 978-0-7614-7905-5. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-05. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2012. In some contexts, the term pansexuality is used interchangeably with bisexuality, which refers to attraction to individuals of both sexes. Those who identify as bisexual feel that gender, biological sex, and sexual orientation should not be a focal point in potential relationships. 
  72. ^ Rosario, M.; Schrimshaw, E.; Hunter, J.; Braun, L. (2006). "Sexual identity development among lesbian, gay, and bisexual youths: Consistency and change over time". Journal of Sex Research 43 (1): 46–58. PMC 3215279. PMID 16817067. doi:10.1080/00224490609552298. 
  73. ^ Crompton, Louis (2003). Homosexuality and Civilization. Cambridge, Massachusetts: Belknap Press. ISBN 978-0-674-01197-7. 
  74. ^ Bagemihl, Bruce (1999). Biological Exuberance: Animal Homosexuality and Natural Diversity. London: Profile Books, Ltd.. ISBN 978-1-86197-182-1. 
  75. ^ Roughgarden, Joan (מאי 2004). Evolution's Rainbow: Diversity, Gender, and Sexuality in Nature and People. Berkeley, CA: University of California Press. ISBN 978-0-520-24073-5. 
  76. ^ Driscoll, Emily V. (יולי 2008). "Bisexual Species: Unorthodox Sex in the Animal Kingdom". Scientific American. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-10-17. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  77. ^ Harper, Douglas (נובמבר 2001). "Bisexuality". Online Etymology Dictionary. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2015-09-07. בדיקה אחרונה ב-16 בפברואר 2007. 
  78. ^ "GLAAD Media Reference Guide - In Focus: Covering the Bisexual Community". GLAAD (באנגלית). 22 ביולי 2014. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-03. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2020. 
  79. ^ Zivony, Alon; Lobel, Thalma (21 בפברואר 2014). "The Invisible Stereotypes of Bisexual Men". Archives of Sexual Behavior 43 (6): 1165–1176. ISSN 0004-0002. PMID 24558124. doi:10.1007/s10508-014-0263-9. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-06. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  80. ^ Carr, Roy; Murray, Charles Shaar (1981). Bowie: An Illustrated Record. New York: Avon. ISBN 0-380-77966-8.
  81. ^ Collis, Clark (אוגוסט 2002). "Dear Superstar: David Bowie". blender.com (Alpha Media Group Inc). אורכב מ-המקור ב-May 10, 2008. בדיקה אחרונה ב-16 בספטמבר 2010. 
  82. ^ Bryant, Wayne (2005). "Is That Me Up There?". Journal of Bisexuality 5 (2–3): 305–312. doi:10.1300/J159v05n02_35. 
  83. ^ Currah, Paisley; Juang, Richard M.; Minter, Shannon Price, eds. (2007). Transgender Rights. Minneapolis, Minn.: University of Minnesota Press. ISBN 978-0-8166-4312-7. 
  84. ^ "Transgendered Youth at Risk for Exploitation, HIV, Hate Crimes". Inter-Q-Zone. 1995. אורכב מ-המקור ב-2007-04-22. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2007. 
  85. ^ "Myth #10: Drag queens and kings are transgender". Vox. Vox Media. 13 במאי 2016. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-08-09. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  86. ^ "GLAAD Media Reference Guide - Transgender". GLAAD. GLAAD. 9 בספטמבר 2011. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-05-13. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  87. ^ "transexual - definition of transexual by the Free Online Dictionary, Thesaurus and Encyclopedia". Thefreedictionary.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2011-11-05. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2011. 
  88. ^ Money, J. (1994). "The Concept of gender identity disorder in childhood and adolescence after 39 years". Journal of Sex & Marital Therapy 20 (3): 163–177. PMID 7996589. doi:10.1080/00926239408403428. 
  89. ^ Green, Jamison (יוני 2004). Becoming a Visible Man. Nashville, Tenn.: Vanderbilt Univ. Press. ISBN 978-0-8265-1457-8. 
  90. ^ Strapagiel, Lauren. "Here's Why Boys All Over Social Media Are Proudly Calling Themselves "Softboys"". Buzzfeed News. Buzzfeed. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-11-20. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2019. 
  91. ^ Sommer, Liz (23 באפריל 2019). "Softboy/Softboi". Stayhipp. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-09-26. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2019. 
  92. ^ Gazzola, Stephanie; Morrison, Melanie (8 באוגוסט 2014). "Cultural and Personally Endorsed Stereotypes of Transgender Men and Transgender Women: Notable Correspondence or Disjunction?". International Journal of Transgenderism 15 (2): 76–99. doi:10.1080/15532739.2014.937041. 
  93. ^ Hirschfeld, Magnus: Die Transvestiten. Eine Untersuchung über den erotischen Verkleidungstrieb mit umfangreichem casuistischen und historischen Material. Berlin 1910: Alfred Pulvermacher
    Hirschfeld, M. (1910/1991). Transvestites: The erotic drive to cross dress.(M. A. Lombardi-Nash, Trans.) Buffalo, NY: Prometheus Books.
  94. ^ Feinbloom, Deborah Heller (1976). Transvestites & Transsexuals: Mixed Views. Delacorte Press/S. Lawrence. ISBN 978-0-440-08513-3. 
  95. ^ "Transgender FAQ". אורכב מ-המקור ב-2008-05-20. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2007. 
  96. ^ Brown, Michael J. "Homophobia and Acceptance of Stereotypes About Gays and Lesbians." 7.3 (2009): 159,160-167. Print.
  97. ^ Herek, Gregory. "Hating Gays: An Overview of Scientific Studies." PBS. PBS. Web. 18 Oct. 2014.
  98. ^ Crenshaw, Kimberle (יולי 1991). "Mapping the Margins: Intersectionality, Identity Politics, and Violence against Women of Color". Stanford Law Review 43 (6): 1241–1299. ISSN 0038-9765. JSTOR 1229039. doi:10.2307/1229039. 
  99. ^ Knight, Charlotte; Wilson, Kath (2016), "LGBT People as Offenders within the Criminal Justice System", Lesbian, Gay, Bisexual and Trans People (LGBT) and the Criminal Justice System (Palgrave Macmillan UK): 85–111, ISBN 978-1-137-49697-3, doi:10.1057/978-1-137-49698-0_5 
  100. ^ "Transgender People Behind Bars". transequality.org. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-11-10. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  101. ^ Robinson, Russell. "LGBT Equality and Sexual Racism". Fordham Law Review 86: 2739–2754. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-03. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  102. ^ Andrews, Edwanna (1 בינואר 2017). "Damned to Hell: The Black Church Experience for College Educated Lesbians, Gays, and Bisexuals". Electronic Theses and Dissertations, 2004-2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-09-20. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  103. ^ Forsloff, Carol. "Gay Hispanics Struggle to End Sex Stereotypes." Gay Hispanic Struggle to End Sex Stereotypes. Digital Journal, 19 Jan. 2010. Web. 21 Oct. 2014.
  104. ^ "Human Rights Campaign". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-11-11. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  105. ^ Sung, Mi Ra; Szymanski, Dawn M.; Henrichs-Beck, Christy (2015). "Challenges, coping, and benefits of being an Asian American lesbian or bisexual woman.". Psychology of Sexual Orientation and Gender Diversity 2 (1): 52–64. ISSN 2329-0390. doi:10.1037/sgd0000085. 
  106. ^ Callander, Denton; Newman, Christy E.; Holt, Martin (2015). "Is Sexual Racism Really Racism? Distinguishing Attitudes Toward Sexual Racism and Generic Racism Among Gay and Bisexual Men". Archives of Sexual Behavior 44 (7): 1991–2000. ISSN 0004-0002. PMID 26149367. doi:10.1007/s10508-015-0487-3. 
  107. ^ Purdie-Vaughns, Valerie; Eibach, Richard P. (2008). "Intersectional Invisibility: The Distinctive Advantages and Disadvantages of Multiple Subordinate-Group Identities". Sex Roles 59 (5–6): 377–391. ISSN 0360-0025. doi:10.1007/s11199-008-9424-4. 
  108. ^ Sue, Derald Wing; Bucceri, Jennifer; Lin, Annie I.; Nadal, Kevin L.; Torino, Gina C. (2007). "Racial microaggressions and the Asian American experience". Cultural Diversity and Ethnic Minority Psychology 13 (1): 72–81. ISSN 1939-0106. PMID 17227179. doi:10.1037/1099-9809.13.1.72. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-12-05. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  109. ^ Greene, Beverly (1994). "Ethnic-minority lesbians and gay men: Mental health and treatment issues.". Journal of Consulting and Clinical Psychology 62 (2): 243–251. ISSN 1939-2117. PMID 8201060. doi:10.1037/0022-006X.62.2.243. 
  110. ^ Russell Leong (17 ביוני 2014). Asian American Sexualities: Dimensions of the Gay and Lesbian Experience. Routledge. ISBN 978-1-134-71778-1. 
  111. ^ Sara E. Cooper (13 בספטמבר 2013). Lesbian Images in International Popular Culture. Taylor & Francis. ISBN 978-1-317-99212-7. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-03-30. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2020. 
  112. ^ "Asian Pacific Islander Resource Kit | GLAAD". 5 בספטמבר 2011. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-04. בדיקה אחרונה ב-10 בנובמבר 2016.