הנחה (לוגיקה)
הנחה בתורת ההגיון היא שם כולל לכל הטענות בהיסק שאינן מסקנתו. בהיסק תקף המסקנה מקיימת יחס של נביעה מן ההנחות: כלומר המסקנה נגזרת מן ההנחות. בהיסק מבוסס המסקנה היא אמיתית משום שההנחות אמיתיות. אך, בניגוד לסברה נפוצה בין הדיוטות, אין כל הכרח שההנחות יהיו אמיתיות על מנת שההיסק יהיה תקף. בפרט, כל היסק שבין הנחותיו יש סתירה, הוא היסק תקף. עובדה זו מנוצלת היטב בהוכחות בדרך השלילה המבוססות במכוון ובמודע על קיומה של סתירה בהנחות, כלומר על אי אמיתותן. למשל, ההוכחה שאין מספר ראשוני גדול ביותר מבוססת על ההנחה (המתגלית בסוף ההוכחה כשיקרית) שיש מספר ראשוני גדול ביותר, ההוכחה שאין לשתיים שורש ראציונאלי מבוססת על ההנחה (המתגלית בסוף ההוכחה כשיקרית) שיש לשתיים שורש ראציונאלי וכדומה.
הנחה וקדם-הנחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפילוסופיה נהוגה לעתים ההבחנה בין הנחות וקדם-הנחות. הבחנה זו מקורה בלוגיקה של השאלות. קדם-הנחה לפסוק הוא טענה שאלמלא היא אמיתית, הפסוק עצמו מלכתחילה חסר מובן. לדוגמה, קדם-ההנחות של פסוק השאלה "האם הפסקת להביא פרחים לאשתך?" הן א. אתה גבר. ב. אתה נשוי. ג. נהגת להביא פרחים לאשתך.
