סיאליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיאליס
טאדאלפיל (TADALAFILׂ), החומר הפעיל בתרופה
קופסת "סיאליס 5 מ"ג"
נתונים כימיים
מסה מולרית 389.138 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ACT G04BE08 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 171596-29-5
PubChem 110635
ChemSpider 99301
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיאליס היא תרופה לשיפור התפקוד המיני הגברי, אשר בדומה לויאגרה פועלת במנגנון של הרחבת כלי דם. החומר הפעיל בתרופה זו נקרא טאדאלאפיל, והוא משמש לטיפול באין-אונות, לשיפור הזיקפה ולהגברת ההנאה מיחסי המין בקרב גברים[1].

היא הושקה ב-2002 על ידי תאגיד התרופות אלי לילי[1]. ב-2009 הושקה גרסה חדשה של התרופה, שניתן לקחת פעם ביום והיא משפיעה למשך זמן ארוך יותר[2].

התרופה אינה נמצאת בסל התרופות[3].

אינטראקציות ואזהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיאליס אסור לשימוש כאשר ישנה רגישות לטאדאלפיל או לכל אחד מהמרכיבים הבלתי פעילים אשר מכילה התרופה. התרופה אסורה לשימוש אם הפציינט עבר אוטם שריר הלב במהלך 90 הימים האחרונים, סובל מתעוקת לב לא יציבה, יתר לחץ דם או הפרעות קצב שאינן בשליטה, לחץ דם נמוך (נמוך מ-90/50) או לאחר אירוע מוחי שהתרחש בששת החודשים האחרונים, או אם הפציינט סובל או סבל בעבר מאבדן ראייה, או שהוא משתמש בו זמנית בתכשירים נוספים לטיפול בהפרעה בזקפה. בנוסף, התרופה אינה מיועדת לשימוש מתחת לגיל 18 או לנשים, והיא מכילה לקטוז ועלולה לגרום לאלרגיה אצל אנשים הרגישים לו.

בנוסף יש להיזהר במידה ונוטלים תרופות אחרות כולל תרופות ללא מרשם ותוספי מזון, כמו תכשירים מסוג ניטרטים, תרופות ממשפחת חוסמי אלפא (כגון דוקסזוצין) המשמשות לעיתים לטיפול ביתר לחץ דם ו/או הגדלת בלוטת הערמונית (הפרוסטטה) או תרופות אחרות לטיפול ביתר לחץ דם כי שימוש בו זמני עלול להגביר את שיעור הורדת לחץ הדם של התרופות הללו.

ניתן לקחת סיאליס עם או ללא מזון, אבל יש להיזהר משתיית אלכוהול שעלולה לפגוע ביכולת להשגת זקפה. כדאי להימנע משתיית אלכוהול מופרזת, מאחר שזו גם עלולה להעלות את הסיכון לסחרחורת בקימה משכיבה לעמידה.

דרך הפעולה של הסיאליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה ניתנת דרך הפה באמצעות גלולות. התאדאלפיל פועל על מנגנון המבוקר על ידי חנקן חד-חמצני (NO) בפין. NO נקשר לקולטנים באנזים גואנילאט ציקלאז (guanylate cyclase) ומשפעל אותו. האנזים מייצר cGMP שגורם להרפיית השרירים החלקים ב-intimal cusions של העורקים ההליציניים בפין. ההרפיה גורמת לעלייה בכמות הדם הזורם בעורקים ולכן לזקפה. נוכחות התרופה גורמת לשמירה על רמות cGMP גבוהות ולכן לזקפה. ללא גירוי מיני, כלומר ללא הפעלת המערכת על ידי NO ו-cGMP תאדאלפיל לא אמור לגרום לזקפה. זמן מחצית החיים של הסיאיליס הוא 17.5 שעות (הזמן שלוקח לתרופה להתפנות מהגוף עד שרמתה בדם יורדת לחצי)[4], כלומר משך השפעתה עד 35 שעות.

תרופות אחרות, הפועלות באופן דומה הן סילדנאפיל (שם מסחרי: ויאגרה, באנגלית:viagra) וורדנפיל (שם מסחרי: לויטרה, באנגלית:vardenafil), אלא שזמן מחצית החיים שלהן קצר מזה של הסיאליס, (בערך 4–5 שעות).

מינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם 4 סוגי טבליות לתרופה, 2.5 מ"ג, 5 מ"ג, 10 מ"ג, 20 מ"ג.

המינון המקובל, בהיעדר הוראה אחרת מרופא, לטיפול בהפרעה בזקפה אצל גברים, להשגת זקפה ושמירתה תלוי בסוג הטיפול הנדרש, "סיאליס על פי הצורך", או "סיאליס יומי".

סיאליס "על פי צורך"[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלייה אחת, לפחות 30 דקות לפני קיום מגע מיני. אין לעבור על המנה המומלצת. אין ליטול יותר מטבלייה אחת ליום. ניתן לקחת בכל שעה משעות היום.

השפעת סיאליס יכולה להימשך עד 36 שעות. מאחר שהשפעת סיאליס נשמרת יותר מיממה, יש להימנע משימוש יום יומי בתכשיר.

סיאליס "יומי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנה המומלצת היא טבליית סיאליס אחת ליום. יש ליטול סיאליס בכל יום באותה שעה לערך (בלי קשר לתזמון פעילות מינית). המינון המקובל, בהיעדר הוראה אחרת מרופא, לטיפול בתסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית (פרוסטטה):טבליית סיאליס 5 מ"ג אחת ליום[2].

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו לכל תרופה, השימוש בסיאליס עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים.

  • תופעות לוואי המופיעות לעיתים קרובות: כאב ראש.
  • תופעות לוואי המופיעות לעיתים רחוקות: כאב גב וכאבי שרירים, סומק בפנים, גודש באף, הפרעות בעיכול וסחרחורות.
  • תופעות לוואי שאינן נפוצות: פריחות, כאב בטן, צרבת, טשטוש ראייה, כאב בעיניים, הגברת הזיעה, תחושה של הולם לב, דופק מהיר, לחץ דם גבוה, לחץ דם נמוך, כאב בחזה.
  • תופעות לוואי המופיעות לעיתים נדירות מאוד: תופעות הלוואי הבאות דווחו בעת השימוש בתרופות מהקבוצה לה שייכת סיאליס, כולל סיאליס: ירידה פתאומית בראייה או אובדן ראייה בעין אחת או שתי העיניים; ירידה פתאומית בשמיעה או אובדן השמיעה; עילפון; התקף כפיון ואובדן זיכרון חולף; התנפחות אישונים; אדמומיות בעיניים; חרלת; דימומים מהאף; זקפה ממושכת; דווחו מקרים של אוטם לב ושבץ - ברוב המקרים (לא בכולם) הייתה קיימת בעיה לבבית טרם נטילת התרופה. לא ניתן לקבוע האם אירועים אלו היו קשורים ישירות לנטילת התרופה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מגזין "הרפואה"
  • עלון התרופה לצרכן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיאליס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.