אין-אונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אין-אונות (אימפוטנציה) היא תפקוד מיני לקוי המאופיין בחוסר יכולת להגיע או לשמור על זקפת איבר המין הזכרי, ולקיים מגע מיני מספק.
הסימפטום העיקרי הוא חוסר יכולת להשיג זקפה, כאשר ההפרעות אינן אחידות באופיין: יש מלאות שמופיעה זקפה חלקית ויש שמופיעה זקפה מלאה, יש המאפשרות חדירה והגעה לאורגזמה ויש שלא, יש מקרים שבהם זקפה מופיעה רק במצבים מסוימים (למשל במהלך אוננות או שהאדם מתעורר בבוקר כשאברו זקוף) אך לא במצבים אחרים (למשל בזמן קיום יחסי מין עם בן או בת זוג). הגורמים לאין אונות מגוונים, ויכולים להיות גופניים או נפשיים[1].
גורמים פיזיים: בזמן גירוי מיני, המוח משגר אותות לעצבים בפין ואלו פועלים להגביר את זרימת הדם לפין, דבר שגורם להתרחבותו ולהתקשותו. בעיות במערכת העצבים או בזרימת הדם עלולות לפגום בתהליך זה ובכך לגרום לאין אונות.
גורמים נפשיים: מצבים כמו דיכאון או חרדה עלולים לפגוע בחשק המיני.
גורמים הורמונליים: הפרעה בזקפה יכולה להיגרם מרמה נמוכה מדי של ההורמון הגברי, טסטוסטרון, בגוף. את החסר אפשר למלא בעזרת טבליות, זריקות טסטוסטרון נבידו או משחות, שכולן מעלות את רמת ההורמון לנורמה ומסייעות לשיפור הזקפה. לעתים ניתן לשלב טיפול בחוסא בטסטוסטרון יחד עם תרופות לזקפה, אם התרופות לבדן לא מועילות ביצירת זקפה[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסיונות ראשונים מתועדים לטיפול באין-אונות נעשו בידי רופאים מוסלמים בתקופת תור הזהב של האסלאם. רופאים אלה היו הראשונים לרשום תרופות לטיפול באין-אונות ופתחו מספר שיטות לטיפול בבעיה זו. רוב התרופות שנתנו באותה תקופה ניטלו דרך הפה, אולם חלק מן הטיפולים ניתנו במשחות על הפין. בשנות ה-20 ד"ר ברינקלי ביצע נתוחים בחולים שסבלו מאימפוטנציה והשתיל תאי אשכים של תיש. בשנות ה-70 נכנס לשימוש שתלים מתנפחים באבר המין הזכרי. בשנות ה-80 ד"ר ברינדלי הדגים על עצמו שמוש בהזרקת פנטולמין להשגת הזקפה.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות יכולות להיות פיזיולוגיות או פסיכולוגיות.

סיבות אורגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחלות לב וכלי דם - טרשת העורקים יוצרת חסימה הדרגתית של העורקים עם זרימת דם לקויה לאיבר המין הזכרי.
  • סוכרת - גורמת לפגיעה במערכת העצבים.
  • היפוגונדיזם - חסר בטסטוסטרון. אצל גברים מסוימים חלה ירידה קיצונית ברמת הטסטוסטרון בדם. תסמינים המרמזים על חסר בטסטוסטרון אצל גברים[3] הם ירידה בכמות הזקפות העצמוניות, ירידה בפעילות המינית ובחשק המיני (ליבידו נמוך), ירידה באיכות הזקפה ועוד. ניתן לטפל באמצעות תרופה המיועדת לטיפול בחסר בטסטוסטרון.
  • ניתוח במעי הגס, רקטום או ערמונית או רדיותרפיה באזור האגן הירכיים.
  • תופעת לוואי של שימוש בתרופות שונות.
  • סיבות הקשורות לאורח חיים: שתיית אלכוהל שעלול להביא למצב של חוסר איזון הורמונלי ופגיעה בכבד ובמערכת העצבים, עישון וחוסר פעילות גופנית.
  • פריאפיזם (זקפה ממושכת) העלולה ליצור הצטלקות של הרקמה הספוגית של הפין וכך לגרום לאין אונות.

סיבות פסיכולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חרדה
  • לחץ
  • דיכאון
  • בעיות בזוגיות

מנגנון הזקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקפה תקינה מחייבת מערכת עצבית שאין בה נזק. העצבים ההיקפיים והחלק התחתון של עמוד השדרה אחראים להפעלת רפלקס הזקפה בזמן נגיעה באבר המין הזכרי.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל מתבצעות בדיקות דם לשלילת מחלות כמו סוכרת, היפוגונדיזם או אדנומה באדנוהיפופיזה שעלולות להיות הסיבה של הליקוי המיני. בנוסף, אם התלונה של אי יכולת להגיע לזקפה מתרחשת מעת לעת ההנחה היא שהרקע הוא פסיכולוגי. זקפה תקינה בזמן שינה או בשעות הבוקר המוקדמות היא סימן לאין-אונות על רקע פסיכולוגי[דרוש מקור]:

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תרופות השייכות למשפחת מעכבי האנזים פוספודיאסטראז PDE5 (ויאגרה, סיאליס וורדנפיל - לויטרה).
  • לויטרה בטבלייה מסיסה (Levitra ODT) לטיפול בגברים הסובלים מבעיות אין-אונות ומקושי להגיע לזקפה[4][5].
  • נבידו (Nebido) היא תרופה לטיפול בחסר בטסטוסטרון (היפוגונדיזם), ובאין-אונות. אין-אונות יכול להיגרם מרמה נמוכה מדי של טסטוסטרון, ולכן טיפול תרופתי בנבידו המביא את הטסטוסטרון לרמה תקינה, מסייע לשיפור הזקפה (ראו: נבידו, אגף הרוקחות, משרד הבריאות). לעתים ניתן לשלב נבידו עם התרופות לזקפה, אם התרופות לבדן לא מועילות[6]
  • טיפול בעזרת תרפיה בלייזר רך
  • משאבת ואקום
  • שתל מתנפח באבר המין הזכרי
  • שתל קשיח
  • תמיכה פסיכולוגית
  • פעילות גופנית והרגלי בריאות
  • אין-אונות פסיכולוגית מגיבה היטב לכל התערבות שהמטופל סומך עליה. תגובת הפלצבו (תרופה חסרת השפעה) טובה מאוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.