סילביאן יוסיפסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סילביאן יוסיפסקו

סילביאן יוסיפסקורומנית: Silvian Iosifescu, ‏ 21 בינואר 1917 בוקרשט - מאי 2006 בוקרשט) היה מבקר ספרות, פילולוג ומתרגם יהודי-רומני, פרופסור לספרות רומנית בפקולטה לפילולוגיה באוניברסיטת בוקרשט, ראש הקתדרה לתורת הספרות. יוסיפסקו כתב לפעמים תחת שמות העט "סורין אירימיה" ו"מוניקה שרבנסקו". הוא כתב על סופרים קלאסיים רומנים ועל סוגיות אסתטיות, ואחר תקופה קצרה של גישה אסתטית דוגמטית מרקסיסטית, הפך לפרשן ספרותי מוערך של הפרוזה המודרנית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילביאן (סילבן Sylvain) יוסיפסקו נולד ב-1917 בבוקרשט במשפחה יהודית. אביו, פינקו יוסיפסקו היה יהודי ספרדי ואמו הייתה טוניה (תמה) לבית לווינסון. הוא סיים לימודי תיכון בבית הספר "מאתיי בסאראב" בשנת 1934 ואחר כך בשנים 1939-1934 למד בפקולטה לספרות ופילוסופיה של אוניברסיטת בוקרשט.

Colaboreaza la Era noua (1936). Membru al P.C.R. din ilegalitate. Redactor la Scinteia si la Editura de Stat (1945-l949); cariera universitara (inceputa in 1948);

בגיל 19 כתב מאמר ובו טיעונים נלהבים בעד התורה הפסיכואנליטית. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית עוד בימי היותה במחתרת. פרסם בצעירותו בעיתון "Era nouă" (ארה נוֹוּה - העידן החדש) ובעיתון האנטיפאשיסטי "קובנטול ליבר" Cuvântul liber = המילה החופשית).

בימי המעבר למשטר הקומוניסטי ברומניה היה זמן מה עורך בבטאון המפלגה הקומוניסטית - "סקנטייה" (הניצוץ) ובהוצאה לאור הממלכתית Editura de Stat‏ (1949-1945). החל משנת 1948 התחיל קריירה אוניברסיטאית. בשנות ה-50 תרם יוסיפסקו במיוחד למהדורות הבקורתיות של יצירותיו של יון לוקה קאראג'אלה, כתב מאמרי עיון על המפעל הספרותי של הסופר הזה, אחד מהקלאסיקונים של הספרות הרומנית. (Dimensiuni caragialiene ממדים קאראג'אליים, Momentul Caragiale - שעת קאראג'אלה 1963) ותרגם לצרפתית כמה מכתביו.

יוסיפסקו פרסם גם ביוארים לכתביהם של גריגורה אלכסנדרסקו וליביו רבריאנו. הוא תרגם לרומנית מספריו של וולטר, ג'ורג' ברנרד שו ואחרים. כמו כן פרסם אנתולוגיות של פרוזה הומוריסטית רומנית וצרפתית.

בהיותו אינטלקטואל אמיתי, בקי בתרבות העולמית, בעשורים האחרונים לפעילותו, בנסיבות הליברליזציה המוגבלת ומתנדנדת של המדיניות התרבותית של המשטר הקומוניסטי, יוסיפסקו הצליח להשתחרר מכבלי ההשקפה הריאליסט-סוציאליסטית ופרסם מחקרים בעלי ערך בתחום התאוריה הספרותית, כגון În jurul romanului (סביב לרומן) (1961), Literatura de frontieră (ספרות הפרינג') (1969), Construcție și literatură (קונסטרוקציה וספרות) (1970), "Configurație și rezonanțe:un itinerariu teoretic:" (קונפיגורציה ותהודות: מסלול תאורטי) (1973) „Mobilitatea privirii despre perspectiva narativă în proza secolului al XX-lea” (המוביליות של המבט אל הפרספקטיבה הנרטיבית בפרוזה של המאה ה-20).

יוסיפסקו התעניין במיוחד בספרות הנמצאת בגבול עם הפילוסופיה והפסיכולוגיה (למשל מסות, אפוריזמים, הספרות המורליסטית, הדתית), עם המדע (הספרות המדע-בדיונית) ועם ההיסטוריה (הרומן ההיסטורי, ספרי הזיכרונות, הרומן הביוגרפי, רשמי המסע וכו').

יוסיפסקו תרגם לרומנית מצרפתית ומאנגלית (יחד עם ורה קלין) ספרים מאת רוברט גרייבס, ארסקין קולדוול, רומן רולן ושל אחרים.

נאלץ לפרוש מוקדם מההוראה בגלל בעיות בריאות. יוסיפסקו נפטר בשנת 2006 בגיל 89, בעקבות מחלה ממושכת.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1981 - פרס איגוד הסופרים ברומניה

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסיפסקו כתב 29 ספרים - רוב רובם בתחום בקורת הספרות ותאוריה ספרותית, 4 אנתולוגיות ו-5 תרגומים

  • Oameni și cărți 1946 (אנשים וספרים)
  • Krâlov
  • 1949 Alexandru Vlahuță (אלכסנדרו ולחוצה)
  • Vasile Cârlova și Grigore Alecsandrescu, 1949 (וסילה קרלובה וגריגורה אלכסנדרסקו)
  • Caragiale, 1951 (קאראג'אלה)
  • Oameni deosebiți 1954 (אנשים מיוחדים)
  • 1954 - Probleme și opere contemporane, (סוגיות ויצירות עכשוויות)
  • Eroi și conflicte în dramaturgia noastră actuală,, 1955; (גבורים וקונפליקטים במחזאות העכשווית שלנו)
  • George Bernard Shaw 1956
  • 1956 - Furtună în cancelarie (סופה בקנצלריה) - קומדיה בשלוש מערכות
  • Romantismul eroului revoluționar, 1956; (הרומנטיזם של הגיבור המהפכן)
  • Drumuri literare 1957 (דרכים ספרותיות)
  • 1961 - În jurul romanului
  • De-a lungul unui secol
  • 1961, 1969 Literatura de frontieră
  • Arta și arte
  • 1970Constructie și literatură
  • 1973 Configurație și rezonanțe:un itinerar teoretic
  • 1973 - Mobilitatea privirii despre perspectiva narativă în proza secolului al XX-lea
  • Voltaire
  • Descoperirea cunoscutului:Negruzzi, Stendhaliana, Merimée, Cehov, Proust, Hogaș
  • 1978 - Reîntâlniri cu France și Shaw

אנתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Proză satirică franceză
  • Proza umoristică română 2 volume
  • Literatura mărturisirilor de la Cellini la Malraux

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1962Eu, Claudiu împărat Robert Graves

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jewish intellectuals in Central and Eastern Europe:Ferenc Laczó, Joachim von Puttkamer (editors) Felicia Waldman Catastrophe and Utopia, Walter de Gruyter 2017

ע' 298

  • Alexandru Goldiș Critica în tranșee: De la realismul socialist la autonomia esteticului Cartea Românească 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]