יון לוקה קאראג'אלה

יון לוקה קאראג'אלה
Ion Luca Caragiale

לידה	13 בפברואר 1852 חיימנאלה, נסיכות ולאכיה (כיום יון לוקה קאראג'אלה במחוז פרחובה ברומניה)
פטירה	9 ביוני 1912 (בגיל 60) ברלין, הקיסרות הגרמנית
מקום קבורה	בית הקברות בלו
מדינה	נסיכות ולאכיה, הנסיכויות הרומניות המאוחדות, ממלכת רומניה
סוגה	מחזות - דרבמה, קומדיות; נובלות והומורסקות ("סקיצות")
שפות היצירה	רומנית
הושפע מ	ז'ורז' קורטלין, אז'ן לביש
השפיע על	אז'ן יונסקו
תקופת פעילות	מ-1873
מפלגה	המפלגה השמרנית-דמוקרטית
בת זוג	Alexandrina Burelly (מ-7 בינואר 1889)
ילדים	לוקה קראג'אלה, מאטיי קאראג'אלה
פרסים והוקרה	עיטור הכוכב של רומניה
חתימה

יון לוקה קאראג'אלה (ברומנית: Ion Luca Caragiale;‏ 30 בינואר 1852 חיימנאלה, מחוז פרחובה, נסיכות ולאכיה (כיום ברומניה) – 9 ביוני 1912 ברלין, הקיסרות הגרמנית) היה סופר, מחזאי, פובליציסט ומשורר רומני. קאראג'אלה נחשב למחזאי הגדול ביותר בשפה הרומנית ואחד מחשובי הסופרים הרומנים. הוא נבחר לאקדמיה הרומנית עשרות שנים לאחר מותו, בימי השלטון הקומוניסטי שהעריך את כתיבתו הסאטירית כלפי החברה הבורגנית.

ביוגרפיה

קאראג'אלה נולד בכפר חיימנאלה (Haimanale, פירוש המילה: פרחחים), (כיום היישוב יון לוקה קאראג'אלה) במחוז פרחובה שבנסיכות ולאכיה, היום חלק מרומניה. משפחתו של קאראג'אלה הייתה ממוצא יווני מצד שני הוריו. בני משפחת קאראדזאליס, ברומנית קאראג'אלי, הגיעו לוולאכיה אחרי שנת 1812, בימי שלטונו של השליט יואן גארוגה קאראג'ה, אחד מאחרוני השליטים הפנריוטים היוונים של ולאכיה. סבו של קראראג'לה היה טבח ואופה בחצר הנסיכותית בבוקרשט. ככל הנראה מקור משפחתו היה באי קפלוניה. האב, לוקה שטפאן קאראג'אלי (1812–1870), נולד בקונסטנטינופול (איסטנבול), בירת האימפריה העות'מאנית והתיישב במחוז פרחובה, כמנהל המשק של מנזר מרג'ינן (Mărgineni), שנוהל על ידי נזירים יוונים והיה תחת חסות המנזר סנטה קתרינה שעל הר סיני. מאוחר יותר הוא התפרסם כעורך דין ושופט. לוקה קאראג'אלה, בדומה לשני אחיו - קוסטקה ויורגו, נמשך בצעירותו לתיאטרון ושיחק יחד איתם ובשנת 1839 התחתן עם השחקנית והזמרת קליופי קולורופולו, ממנה נפרד מאוחר יותר, ללא גירושים רשמיים. הוא הקים אחר כך משפחה יציבה עם אישה יווניה אחרת, אקטרינה קאראבואה, בת לסוחר היווני מן העיר בראשוב, לוקה קיריאק קאראבואס ולאלנה לבית אלקסוביץ'. דרך משפחת אלקסוביץ' הועלתה האפשרות לקשר עם המשפחה ההונגרית טאבאי. ליון לוקה הייתה גם אחות בשם לנצ'י.

קאראג'אלה למד וסיים בית ספר תיכון בפלוישט. בתקופת התיכון כבר החל לכתוב שירים בחשאי. יון לוקה (שכונה ינקו) גילה עניין רב במעשי דודו, יורגו קאראג'אלה, שהיה שחקן וראש להקת שחקנים. אביו הרשה לו בשנת 1868 ללמוד ב"קונסרבטוריום לאומנות דרמטית" שם לקח קורסים של דקלום ומימיקה. כאוטודידקט צבר קאראג'רלה השכלה כללית רחבה. בשנת 1870 נאלץ להפסיק את לימודיו ולעבור עם משפחתו לבוקרשט. הוא הכיר שם את מיכאי אמינסקו וכשאמינסקו נשכר להיות לחשן בלהקה של דודו, היה קאראג'אלה לחשן בתיאטרון הלאומי של בוקרשט. הוא התחיל לפרסם שירים וגם פרוזה בכתבי העת של התקופה. כבר בפרסומים אלה בא לידי ביטוי הסגנון הסאטירי, הפרודיות דוחקות את השירים הליריים וכך גם משלי החיות.

בשנת 1889, שנת מותו של המשורר מיכאי אמינסקו, פרסם קאראג'אלה את המאמר "În Nirvana" (בנירוואנה). בשנת 1890 הוא עבד כמורה להיסטוריה בכיתות א'-ד' בבית הספר הפרטי "ספנטול גאורגה", ובשנת 1892 הביע את כוונתו לגלות את עצמו לטרנסילבניה - לסיביו או בראשוב. ב-24 בפברואר 1903 ניסה לעבור לקלוז', שם התארח אצל הכומר הבכיר אלי דאיאנו, אך בנובמבר קבע את מקום מגוריו הזמני בברלין, שם התיישב לצמיתות ב-14 במרץ 1905.

לתקופה קצרה, בסביבות 1901–1902, ניהל קאראג'אלה את מבארסרי גמברינוס הידועה, ששכנה בקומת הקרקע של "קאסה מנדי" ברחוב קמפיניאנו מספר 4, ליד כיכר התיאטרון. קאראג'אלה ניהל את המקום הזה יחד עם אולפיו הודוש, אחיו של העיתונאי הטרנסילבני יון גורון. באותה תקופה, המקום אירח גם חוג ספרותי לא רשמי, בו השתתפו העיתונאי אנטון בקלבשה, הסופר ג'ורג'ה (גיצה) ראנטי, ו"הסדרה השנייה" של כובתי המגזין ההומריסטי שלו, "מופטולו רומן" ראשית פעולתו העיתונאית התחילה באוקטובר 1873, בעיתון "הטלגרף", שם פרסם אנקדוטות במדור שנקרא "קוריוזים". הוא פרסם בעיתונים רבים והשתמש במספר שמות עט, כמו: "קר" (Car), "פוליקר" (Policar), "פלסטף" (Falstaff), "זואיל" (Zoil), "נסטרטין" (Nastratin), "הנס" (Hans) ועוד. בין לבין מונה להיות מפקח של משרד החינוך במחוז סוצ'אבה ובמחוז ניאמץ.

יון לוקה קאראג'אלה לצד ג'ורג'ה קושבוק

משנת 1888 קאראג'אלה היה למנהלו של התיאטרון הלאומי.

הדיוקן של קאראג'אלה על שטר של מיליון ליי

קאראג'אלה נפטר בברלין בשנת 1912. בניו ודודו היו סופרים ומחזאים.

ממחזותיו

• 1879 O noapte furtunoasă "ליל סערה" (קומדיה).
• 1880 Conu Leonida faţă cu reacţiunea "אדון לאונידה מול הריאקציה" (קומדיה).
• 1884 O scrisoare pierdută "המכתב האבוד" (קומדיה).
• D-ale carnavalului1885 "ענייני הקרנבל" (קומדיה).
• O soacră "חותנת" (פרסה פנטסטית במערכה אחת).
• Hatmanul Baltag "ההטמאן בלטאג" (אופרה בופה).
• Năpasta 1890 "הצרה" (דרמה).

קבצים

• Schiţe (רשימות - תרגומים ומקוריים)”, 1897
• Momente ” תמונות רגעיות 1901
• „1907, din primăvară până-n toamnă. Cîteva note ‏ 1907”,

(1907 מן האביב ועד לסתיו. כמה הערות)

• Novele, povestiri”, 1908 (נובלות, סיפורים)
• „Teatru. Opere complecte”, 1908 (תיאטרון. כלל היצירות)
• „Momente, schiţe, amintiri”, 1908 (תמונות רגעיות, רשימות, זיכרונות)
• Schiţe noue”, 1910 (רשימות חדשות)

נובלות וסיפורים

• 1889 O făclie de Paşte "לפיד של פסחא".
• 1898 În vreme de război "בימי מלחמה".
• Din carnetul unui vechi sufleur "מפנקסו של לחשן ותיק".
• Un artist "ארטיסט אחד".
• Grand Hôtel Victoria Română "בית המלון 'הניצחון הרומני'"
• Om cu noroc "בר מזל".
• 1892 ...Păcat "חטא..."
• Norocul culegătorului "מזל של מלקט".
• O invenţie mare "המצאה גדולה".
• Poveste "סיפור".
• Baioneta inteligentă "הכידון הנבון".
• Cănuţă, om sucit "קנוצה, איש מטורלל".
• La hanul lui Mânjoală "באכסניה של מנז'ואלה".
• 1901 Două loturi "שני כרטיסי פיס".
• La conac "באחוזה".
• Partea poetului "חלקו של המשורר".
• Calul dracului "סוס השדים".

פרודיות

• Smărăndiţa "סמרנדיצה" (רומן מודרני).
• Dă-dămult... Mai dă-dămult "זה מזמן... זה מזמן, מזמן".

בעברית

• יון לוקא קאראג'יאלה: שרשרת החולשות - עורך התרגום - אברהם שלונסקי - בכתב העת "מאזנים" (דצמבר 2010)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יון לוקה קאראג'אלה בוויקישיתוף

• יון לוקה קאראג'אלה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• יון לוקה קאראג'אלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי יון לוקה קאראג'אלה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• יון לוקה קרג'יאלה (1852-1912), דף שער בספרייה הלאומית

• יון לוקה קאראג'אלה, ברשת החברתית Goodreads
• יון לוקה קאראג'אלה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יון לוקה קאראג'אלה, באתר Discogs (באנגלית)