סילביה פדריצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סילביה פדריצ'י
Silvia Federici
La escritora y activista feminista Silvia Federici (cropped).jpg
לידה 1942 (בת 77 בערך)
פארמה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת מדינת ניו יורק בבאפלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פילוסופית, סופרת, מרצה באוניברסיטה, פמיניסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סילביה פדריצ'יאיטלקית: Silvia Federici; נולדה ב-1942, בפארמה, איטליה) היא חוקרת, תאורטיקנית פוליטית, ופעילה ממסורת האוטונומיזם המרקסיסטי הפמיניסטי.[1] היא פרופסור אמריטה ועמיתת הוראה באוניברסיטת הופסטרה, שם היא פרופסור למדעי החברה.[2] היא עבדה כמורה בניגריה במשך שנים רבות, והיא גם מייסדת שותפה של ועדת החופש האקדמי באפריקה, וחברה בקולקטיב Midnight Notes Collective.[3] עבודתה חושפת את אחד ממאפייני הבסיס של צבירת הון אשר התאוריה המרקסיסטית מדלגת עליהם - דיכוי של נשים והעבודה הפרודוקטיבית והרבייתית של נשים. פדריצ'י ידועה בשל התמקדותה במאבק נגד הגלובליזציה הקפיטליסטית, ואף פיתחה תאוריה פמיניסטית של נחלת הכלל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדריצ'י גדלה באיטליה, והגיעה לארצות הברית ב-1967 כדי ללמוד לתואר דוקטור בפילוסופיה באוניברסיטת מדינת ניו יורק בבאפלו.[4] היא לימדה באוניברסיטת פורט הארקורט בניגריה, ומונתה כפרופסור חברה ולאחר מכן כפרופסור לפילוסופיה פוליטית בינלאומית באוניברסיטת הופסטרה, שם לימדה לימודי נשים, היסטוריה, חינוך ותרבות של נשים, לימודים בינלאומיים, ופילוסופיה פוליטית.

היא מייסדת-שותפה של הקולקטיב הפמיניסטי הבינלאומי (International Feminist Collective), הארגון שעמד מאחורי הקמפיין הבינלאומי בעד שכר עבור עבודות הבית, Wages For Housework. ב-1973, היא עזרה להקים קבוצות במסגרת הקמפיין ברחבי ארצות הברית. בשנת 1975 היא פרסמה את הספר Wages Against Housework, אחת העבודות המוכרות ביותר במסגרת התנועה.[5]

בשנות ה-1990, לאחר תקופה בה לימדה בניגריה, היא הייתה פעילה בתנועה נגד גלובליזציה, ובארצות הברית, נגד עונש מוות במסגרת הפרויקטשל האגודה לפילוסופיה רדיקלית (RPA). היא מייסדת שותפה של ועדת החופש האקדמי באפריקה (CAFA), ארגון שמטרתו תמיכה במאבקי סטודנטים ומחנכים באפריקה, אל מול שינויים מבניים בכלכלות האפריקאיות ומערכות החינוך, והייתה מעורבת בקולקטיב Midnight Notes Collective.

תרומה לתאוריה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה הידועה ביותר של פדריצ'י היא Caliban and the Witch: Women, the Body and Primitive Accumulation, המרחיבה על עבודתה של לאופולדינה פורטונאטי, אשר חקרה את הסיבות לציד מכשפות[6][7][8][9] בתחילת התקופה המודרנית, אך עם פרשנות פמיניסטית. בעבודה זו, פדריצ'י טוענת נגד התאוריה של קרל מרקס שצבירה פרימיטיבית של הון היא בהכרח מקדם של קפיטליזם. במקום זאת, היא טוענת כי צבירה פרימיטיבית היא יסוד מאפיין של הקפיטליזם עצמו—שהקפיטליזם, על מנת לקיים את עצמו, דורש עירוי מתמיד של הון מופקע.

פדריצ'י מחברת בין הפקעה זו לבין עבודה ללא שכר של נשים, כזו שמקושרת לרבייה וכן עבודה אחרת, אותה היא מציבה כמקדם היסטורי לעלייה של כלכלה קפיטליסטית מבוססת עבודה בשכר. בהקשר זה, היא מציגה את המאבק ההיסטורי על נחלת הכלל והמאבק על קומונליזם. במקום לראות את הקפיטליזם בתור הכוח המשחרר והמביס של הפיאודליזם, פדריצ'י מפרשת את עלייתו של הקפיטליזם כמהלך ריאקציונרי אשר חותר נגד הגאות של הקומונליזם.

פדריצ'י ממקמת את מיסוד האונס והזנות, כמו גם את משפטי הכפירה וציד המכשפות, עם השריפות על המוקד והעינויים הנלווים, כחלק מרכזי בדיכוי שיטתי של נשים, וניכוס עבודתן. את הדיכוי הזה היא מקשרת להפקעה קולוניאליסטית, ומספקת מסגרת להבנת העבודה של קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, ועוד מוסדות פרוקסי כעוסקים במחזור מחודש של צבירה פרימיטיבית, שבה כל מה שמוחזק במשותף (נחלת הכלל)—מים, זרעים, הקוד הגנטי שלנו—הופך למופרט בגרסה חדשה של גידור.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1995) (ed.) Enduring Western Civilization: The Construction of the Concept of Western Civilization and Its "Others". Westport, CT, and London: Praeger.
  • (2000) (ed.) A Thousand Flowers: Structural Adjustment and the Struggle for Education in Africa. Africa World Press.
  • (2000) (eds.) African Visions: Literary Images, Political Change, and Social Struggle in Contemporary Africa. Westport, CT, and London: Praeger.

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצאות (קובצי אודיו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סילביה פדריצ'י בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Silvia Frederici biography at Interactivist Archived 2007-09-28 at the Wayback Machine
  2. ^ Silvia Frederici biography at Democracy Now Archived 2006-04-20 at the Wayback Machine
  3. ^ On capitalism, colonialism, women and food politics(הקישור אינו פעיל, March 2018), Politics and Culture, 2009 (2) - Special Issue on Food & Sovereignty.
  4. ^
    "סילביה Federici, על קפיטליזם, קולוניאליזם, נשים ואוכל פוליטיקה", ראיון על ידי מקס Haiven, פוליטיקה ותרבות, 2009, גיליון 2.
  5. ^ Vishmidt, Marina (מרץ 2013). "Permanent Reproductive Crisis: An Interview with Silvia Federici". Meta Mute. Mute. 
  6. ^ "January 2018 (Volume 69, Number 8) | The Editors | Monthly Review". Monthly Review (באנגלית). 1 בינואר 2018. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2018. 
  7. ^ Cervantes, Hugo (22 בינואר 2018). ""Out of this World": How Mykki Blanco and i-D highlight Johannesburg's queer life - Highlander". Highlander (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2018. 
  8. ^ Duffau, Helene. "Caliban et la sorcière : femmes, corps et accumulation primitive". Club de Mediapart (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2018. 
  9. ^ "Le corps, terrain originel de l'exploitation des femmes". Le Monde.fr (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2018.