סירת ברטרם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
סירת ברטרם
BertramIN.png
סירת ברטרם חמושה במפרץ סואץ 1971.
תיאור כללי
סוג אונייה סירה חמושה.
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דגל חיל הים הישראלי.
ציוני דרך עיקריים
מספנה יאכטות ברטרם ארצות הברית
הוכנסה לשירות 1967
גורלה הושבתה
מלחמות וקרבות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
נתונים כלליים
הדחק 7.5 טון
אורך 7.62 מטר
רוחב 2.90 מטר
שוקע 0.70 מטר
מהירות מרבית תאורטית 37 קשר. מעשית 25 קשר.
גודל הצוות 4 לוחמים
טווח שיוט כ-200 מיל ימי.
הנעה 2 מנועי דיזל 220 כח סוס כל אחד.
צורת הנעה 2 מדחפים בשני צירים.
חימוש שני מקלעים.
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם ריית'און

סירת ברטרם היא סירת מנוע מדגם ברטרם 31 שנרכשה מחברת יאכטות ברטרם בארצות הברית, מיסודו של ריצ'רד ברטרם, והוכנסה לשירות בשייטת 13 כסירה חמושה במהלך מלחמת ההתשה. כן יותר שימשה בים המלח וביחידה 838 בצפון מפרץ סואץ כסירת סיור במבואות נמלים. בתקופת שירותם כונו בשם 'צרעה' .[א]

רכישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכישה נעשתה על מנת לשמש כסירת אם חמושה למבצעי שייטת 13. השימוש הראשון נעשה ב-14 ביולי 1967 כאשר הובאה לתעלת סואץ על מנת לבצע שיוט הפגנת נוכחות. בקרבת פורט תאופיק נפגעה הסירה מירי מצרי בעודה על הרכב והחלה לבעור. הכח בפיקודו של גדי שפי שהיה תחת אש לא הצליח לכבות. לאירוע היו מסקנות לשינוי מנועי הסירה מבנזין לדיזל וכן הוכנס חומר מעכב בעירה לתערובת גוף הסירה

שירות קרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פלגות הבט"ש

יחידת סירות הברטרם נפרשה בנמל אילת והועברה לבסיס יחידה 838 בראס סודר סירות ביצעו את הסיורים לאורך חוף המצרי וסביב האי גרין.

בצי המצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירות ברטרם נרכשו על ידי הצי המצרי, חומשו במטולי רקטות והוצבו במפרץ סואץ. סירה כזאת נפגעה על ידי כח ספינות דבור בקרב מרסא תלמאת. בכיבוש נמל עדביה נלקחו שלל שתי סירות ברטרם מצריות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ע. עוז, לילה בגבול הצפון, 'מערכות ים' בטאון חיל הים, יולי 1971, עמ'20–22.
  • מייק אלדר, שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי ספרית מעריב, 1993, עמ' 277,288-286, 341-340, 376-374, 402, 404, 415, 418, 426, 439, 504.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשנות ה-2000 הועבר השם צרעה לסירות גומי בתחתית קשיחה המשמשות את שייטת 13 ובהגנת נמלים.