יחידה 838

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחידה 838
RasSudar1972.jpg
מפקדת בסיס היחידה 838 בראס סודר, 1972
פרטים
כינוי ראס-סודר
מדינה ישראל
שיוך חיל הים הישראלי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי
סוג בסיס קדמי ומעגן
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה ספטמבר 1968
מקים היחידה אל"ם יצחק גזית מפקד בסיס נמל חיפה
פירוק היחידה 14 בנובמבר 1975
מלחמות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
כוח אדם כ-40 איש סדיר, מילואים ובנות.
ציוד עיקרי מתקן עריסת שער להספנה, ראש גורר טנקים, מכשירי מכ"ם וקשר
פיקוד
יחידת אם זירת ים סוף
יחידות בת סיירת 3 ספינות ברטרם
דרגת המפקד רס"ן
מפקדים 12 מפקדים
מיקום יחידה 838 בראס סודר על חוף מפרץ סואץ, 1975-1968

יחידה 838 הייתה יחידת חיל הים הישראלי שהתבססה בראס סודר בצפון מפרץ סואץ. היחידה שהפעילה ספינות חמושות ותחנת מכ"ם, הוקמה בחודש ספטמבר 1968. ופורקה בנובמבר 1975 לאחר חתימת הסכם הביניים בין ישראל למצרים במסגרת פינוי חצי האי סיני על ידי צה"ל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראס סודר

כיבוש חצי האי סיני במלחמת ששת הימים פתח את המוצא לים האדום והביא את ישראל לאפשרויות פיתוח מסחר וקשר בים האדום. כפועל יוצא מההטעיה האסטרטגית שננקטה לפני המלחמה תגבר הצי המצרי את כוחותיו בים האדום. בתקופה שלאחר המלחמה נוצרה למצרים עדיפות רבה בכמות ואיכות כלי השיט.
גורם רב-משמעות היה קידוחי הנפט שנעשו בסיני ובחופי מפרץ סואץ על ידי חברות זרות וישראל השתלטה עליהם והמשיכה בהפקת הנפט שהועבר במיכליות לטרמינל קו צינור אילת-אשקלון באילת. לצורך הגנה על מקורות הנפט ושליטה בחופי סיני נערכו סיורים של אוניות תובלה נחתות וטרפדות חיל הים.
כתוצאה ממזג האוויר הקשה סבלו הטרפדות מתקלות רבות והוצאו מהשירות. בצפון המפרץ נתקלו כלי השיט המסיירים באש תותחי חוף מבוקרי מכ"ם.[1] לאחר טיבוע המשחתת אילת עלה החשש שכלי השיט המסיירים במפרץ יטובעו בטילים. הצורך בבסיס קדמי בצפון המפרץ שבו ימצאו כלי שיט קטנים ומהירים.

הקמת הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקום נבחר מעגן ראס סודר הנמצא כ-20 מייל ימי מדרום לקצה המפרץ. קו החוף עובר ממזרח למערב עד כף בולט שהגן מגלים נבנו על ידי הרוח הצפונית השלטת. עיירת הנפט הנטושה בראס סודר נראתה מתאימה ביותר לשמש בסיס קדמי כזה.
הקמת היחידה הוטלה על מפקד בסיס חיפה אל"ם יצחק גזית. לבסיס חיפה כבר הייתה יחידה של תצפיתנים לאורך תעלת סואץ, שהוצבו במעוזי צה"ל לאורך התעלה, וניידת מכ"ם בראס סודר. בכוונה שלאחר התבססותה תועבר לאחריות זירת ים סוף שמפקדה באותה עת היה סא"ל זאב אלמוג (אברוצקי).

משימות היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת אזור פעילות יחידה 838 בצפון מפרץ סואץ 1968–1975

אזור צפון מפרץ סואץ מקו רוחב 29:35 צפון ועד קו 29:52 צפון נקבע כאזור לסיורי כלי השיט של יחידה 838. ובאזור זה נדרשה היחידה לקיים:

  1. הפגנת נוכחות - ביצוע סיורים של 2–3 ספינות ביום ובלילה מראס-סודר ועד האי גרין.
  2. מניעת חדירות מודיעין או הברחות ואכן נתפסו מדי פעם סירות שהגיעו מהחוף המצרי ובהן סוכני מודיעין מצרים. וסירות עם מבריחי סמים.
  3. סיוע תובלה וסיור לשייטת 13 ויחידה 707 בביצוע פעולות וסיורים בחוף המצרי.
  4. חיפוש גופות טייסים שמטוסיהם הופלו לים באש מצרית
  5. מעצר ספינות החוצות את קו האמצע במפרץ סואץ או גירושן.
  6. תצפיות במוצבים לאורך תעלת סואץ. הפיקוד על התצפיתנים לאורך תעלת סואץ הועבר מבסיס חיפה ליחידה 838.
  7. אבטחת המיכליות העובדות בצפון מפרץ סואץ.

האיום בצפון המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקושי העיקרי בביצוע המשימות היה מצב הים עם רוח צפונית שלטת שהרימה גלים גבוהים והקשתה על השיט בכלי השיט הקטנים.
האיום העיקרי בצפון המפרץ היוו תותחי החוף 130 מ"מ מכווני מכ"ם שהציבו המצרים בראס מחג'רה ונקודות אחרות בחוף המפרץ.
האיום הימי המצרי בגזרת הפעולה היוו זוג ספינות משמר דה קסטרו זוג טרפדות P-183 וזוג טרפדות K-123 שהיו ערוכות בנמל עדביה וסואץ.

כלי השיט והחימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי השיט ששירתו את הבסיס בתחילה היו ה'צרעות' . שלש סירות קטנות ומהירות תוצרת ברטרם ארצות הברית.
נתונים טכניים: אורך: 7.62 מטר, רוחב: 2.90 מטר, דחי: 7.5 טון, מהירות: 20 קשר.[א] הנעה: 2 מנועים 220 כ"ס כ"א, חימוש: מקלע 0.5 בראונינג על חצובה מאחור ושני מקלעי מאג בשני צגי המבנה, צוות הפעלה: 4 לוחמים בפיקוד קצין בוגר חובלים. .[2]

התארגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הייתה להקים בסיס מסודר ומגודר ובו כל השירותים הדרושים ליחידה צבאית. למפקדה ושיכון אנשי היחידה נבחרו מספר בניינים בשכונת הוילות שנבנתה לעובדי חברת הנפט האיטלקית בראס-סודר.
מספר חודשים שכן הבסיס במספר וילות: ללא שירותים ומקלחות, ללא גדר סביב הבסיס. מאחר שלא היו מים מתוקים אלא רק עוקב נגרר שפעם בשבוע הייתה מגיעה מכלית מים ומספקת מים ליחידה. הרחיצה האישית נעשתה במי הים ושטיפה אחרונה במים מתוקים מתחת לעוקב.
בניית הבסיס החדש - לאחר כ־3 חודשים בתנאי שדה הושלמה בניית הבסיס במקומו החדש, שכלל: מטבח, חדר אוכל, מקלחות, שירותים ותאורה, תחנת מכ"ם חדשה, ומי"ק. סביב לבסיס הוקמו עמודי תאורה וגדר היקפית. מצינורות שנמצאו במקום רותך צינור הוליך את מי הגפרית ממעיין הגייזר שנמצא מזרחית למבנים ומים אלה שימשו לרחצה.

מוצב הפיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצב הפיקוד מוקם באחת הוילות הנטושות. המיק כלל צג מכ"ם שולחן סימון מטרות ואמצעי קשר. חדר המיק איפשר שליטה בכוחות ששייטו בצפון מפרץ סואץ.

הטיפול בצרעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוף ראס סודר היה מזח קטן אך לא היה מוגן מסערות. בחודשים הראשונים היו הצרעות קשורות למצופים ואנשי צוות היו שוהים עליהן בתורנות 24 שעות. במספנת חיל הים נבנה מתקן מיוחד מעין עריסת שער על גלגלים. ובעזרת מערכת גלגלות וכבלים היה המתקן מגולגל לים הצרעה נכנסת לעריסה ונקשרת. ראש משאית להובלת טנקים היה מושך את מתקן השער ובו הסירה אל מחוץ למים. (קיבלנו 2 ראשים ונהג).
מיגון הצרעות - כאשר החלה "מלחמת ההתשה" היה צורך להכין מחפורות על מנת להגן על הצרעות כשהן בחוף. אך כל הכלים היו מגויסים לבניית המעוזים בקו התעלה. לפתע הופיעה משאית ועליה מחפרון והנהג שהיה גם המפעיל, שוכנע להוריד את המחפרון בבסיס. תוך חודש ימים ביצע הרבה עבודות עפר למיגון הבסיס, מחפורות לסירות ליד המזח ובתוך הבסיס ועוד.

פינוי הצרעות - סיירת הצרעות המשיכה בשירות קרבי עד סוף אפריל 1973 שאז פונתה ופעילות הימית נעשתה על ידי ספינות דבור שלא התבססו בראס סודר.

כוחות נוספים בגזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיירת השריון - בראס סודר מוקמה פלוגת סיירת של חטיבות השריון 401 או 14 שתפקידה היה "לפתוח" כל בוקר את צירי התנועה מראס סודר דרומה וצפונה. לאחר שהוברר כי המצרים יורים על הצרעות שלח אלוף הפיקוד שלמה להט מחלקת טנקים בת 3 טנקי מגח להגנת הבסיס.
סוללת טילי "הוק" - חיל האוויר הציב סוללת MIM-23 הוק ליד הבסיס שתפקידה היה להגן על האזור בפני תקיפת מטוסים מצרים.
יחידת בקרה אווירית - כמו כן הוצבה ליד הבסיס יחידת בקרה אווירית ניידת.

מבצעים במהלך מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפות במבצעים - עם תחילת מלחמת ההתשה הפך הבסיס למרכז הפעילות של שייטת 13 ויחידה 707. עיירת הנפט המצרית ובעיקר הקולנוע הפכו לבסיס קבוע של שייטת 13, אשר לוחמיה היו מלווים במערך לוגיסטי גדול שכלל: חזירים סירות גומי וצוותי אחזקה ומטבח. חדר המי"ק של היחידה היה הופך חפ"ק שממנו הרמטכ"ל, מפקד חיל הים ומפקד השייטת ניהלו את המבצע.[ב] פלגת הצרעות שותפה בביצועים לפי הצורך ע"י: סיורי הכנה ומודיעין לפני המבצעים, גרירת סירות גומי וחזירים לקרבת היעד. הובלת קצין תצפית קדמי ורופא לקרבת היעד, פינוי פצועים, הובלת צוותי יחידה 707 לבדיקת חופים.

מבצע בולמוס 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצרעות, בפיקוד אמנון בן ציון, ביצעו סיור מקדים בחופי עדביה והעבירו דיווח: שביעד לא נמצא מכ"ם אלא רק זרקור גדול. בתאריך 21 ביוני 1969, נערכה פשיטה של שייטת 13, בפיקוד שאול זיו, שעברה בהצלחה והזרקור פוצץ.

הפשיטה על האי גרין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ההכנות לפשיטה נשלחה פלגת הצרעות בפיקוד אמנון בן ציון ב-25 בינואר 1969 לערוך סיור מסביב לאי גרין. אחת המטלות הייתה להגדיר ולמדוד את הזרם במקום. בצד המזרחי נמצא זרם דרומי, בצד המערבי אותר זרם צפוני. על הצרעות נפתחה אש מתותח 130 מ"מ המצרים מכוון מכ"ם מהסוללה בעתקה. הצרעות שסיימו למעשה את משימתן נסוגו מהשטח במהירות תוך שינויי קורס רבים עד שיצאו מטווח התותח ללא פגע. הממצאים על הזרמים השונים והמידע שאין על האי מכ"ם, הועברו למפקד שייטת 13 ולראש ענף המודיעין הימי.

בעת המבצע - כוח של שתי צרעות בפיקוד אמנון בן ציון יצא לכיוון האי גרין כדי לסייע בגרירת סירות גומי שיפגעו ולשמש בסיס לקצין תצפית קדמי של סוללת התותחים שהוצבה בסיני. בצרעת הפיקוד צורף גם אל"ם אפרים חירם. עם תחילת הקרב התקרבו הצרעות לאי גרין. כאשר החלה הפגזה מצרית על האי נענו באש מתותחי כוחותינו, כאשר אפרים חירם פועל בנוהל קצין חי"ר מטווח. נקלט דיווח שסירת גומי נפגעה והלוחמים שוחים במים. הצרעות יצאו על מנת לחלצם אך לפניהם הגיע מסוק החילוץ ובחירוף נפש הצליח לשלות את הלוחמים מהים. עמי אילון הפצוע יחד עם הרופא הועלו לצרעות שנעו לראס-סודר תוך גרירת סירות הגומי.

מבצע אסקורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת מבצע רביב הוטלה על שייטת 13 משימה: להטביע את שתי הטרפדות דגם P-183 העוגנות בדרך קבע בעתקה.

התוכנית - שני חזירים ועליהם 4 לוחמים צוללים בכל כלי, יגררו על ידי 2 צרעות מראס סודר לקרבת מעגן הטרפדות. שם הצרעות חוזרות לראס סודר והחזירים ממשיכים בכוחות עצמם. חודרים למעגן הצוללים מדביקים את המוקשים. חוזרים לחזירים שנעים בשיט עצמאי לראס סודר.

הביצוע - בליל 5 בספטמבר 1969 יצאו שתי צרעות, בפיקוד אמנון בן ציון, לכיוון עתקה כשהן גוררות כל אחת חזיר. אך לפני ניתוק החזירים התקבלה הוראה לחזור מאחר שהטרפדות המצריות עזבו את המעגן.

בליל 7 בספטמבר 1969 יצא שוב הכח לכיוון עתקה. הטרפדות המצריות היו במקומם בנמל. החזירים התנתקו מהצרעות שחזרו לראס סודר. המשימה בוצעה בהצלחה אך בדרך חזרה התפוצץ מוקש עלוקה בתוך אחד החזירים ו-3 לוחמים רפי מילוא, עודד ניר ושלמה אשל הי"ד נהרגו. הלוחם אריה יצחק שנפצע, שחה ושמר על גופות שלושת חבריו לידו, עד שפונו מהים במסוק.

מבצע רביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע רביב היה פשיטה משורינת לאורך כביש החוף המצרי במפרץ סואץ. כלל הובלת כח שריון מורכב מטנקי שלל שיועמסו בראס סודר בשלש נחתות 36 מטר. הנחתת הכח בחוף המצרי של מפרץ סואץ, ואיסופו בנחתות בחוף דרומי יותר.

בדיקות חוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יחידה 707 בפיקוד סא"ל שאול סלע הוטל לבצע בדיקות חופים בצד המצרי כדי להכיר את חופי הנחיתה והפינוי. מבצעי בדיקות החופים כונו "מבצעי בלש".
התוכנית הייתה לגרירת סירות גומי על ידי הצרעות לחציית המפרץ. סירות הגומי יתקדמו לקרבת החוף ולוחמים ירדו בשחיה אל החוף יבצעו את הבדיקה. יחזרו ויאספו באותה דרך. בסיור הראשון לא ניתן היה לבצע מדידת עומקים נכונה עקב הגלים החזקים. בדרך חזרה התקלקלו מכשירי המכ"ם של שתי הצרעות. מפקד הצרעות הצליח להגיע חזרה כשפנסי הטנקים מסמנים לו את מעגן ראס סודר.
למחרת לאחר תיקון המכמ"ם יצא הכוח שוב למפרץ והפעם בוצעה המדידה בהצלחה והניבה נתונים טובים לנחיתה.

מבצע הנחיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת מבצע הנחיתה, ביימו שלוש הצרעות תנועות על הנתיב המתוכנן לנחתות מדי לילה עד שמפעילי המכ"ם המצרים התרגלו לכך. ב-8 בספטמבר 1969 יצאו שלוש הנחתות עמוסות בטנקים מראס סודר כאשר הצרעות צמודות לדופן הנחתות וגוררות את סירות הגומי של יחידה 707 כך שבמכ"ם המצרי הופיעו רק 3 מטרות. תמונה דומה למה שנתקבלה אצלם בימים הקודמים ולא החרידה את שלוות המצרים. כך הצליחו הנחתות להתקרב לחוף המצרי בהפתעה גמורה.

מבצע תרנגול 53[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע גניבת המכ"ם המצרי נעשה על ידי כח צנחנים מובל במסוקים ב-25 בדצמבר 1969 [ג]. תפקיד הצרעות הסתכם בהמתנה בנקודה במרכז מפרץ סואץ בכוננות הנצלה במקרה של תקלה באחד המסוקים. המבצע עבר ללא תקלות וקרון המכ"ם הגיע לצד הישראלי מבלי להירטב.

פגיעה בספינת משמר מצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במאי 1973 יצא סגן צבי שחק באור יום ממעגן ראס סודר עם שתי צרעות והרחיק את ספינת המשמר 'דה קסטרו' באש מבלי להיפגע.
ב-13 באוגוסט 1973 הייתה שוב חדירה של ספינת המשמר המצרית מדגם 'דה-קסטרו' באור יום. שחק ערך את הכוח ונכנס לקרב. הספינה המצרית פתחה ראשונה באש. שחק התקרב לטווח היעיל של תותחי אורליקון ובטווח של 600 מטר נתן פקודת אש בו זמנית משני הדבורים. ירי הדבורים היה מדויק.[3] ספינת המשמר המצרית ספגה פגיעות רבות והחלה להסתובב במעגלים. לכוח הישראלי היו שני פצועים קל. הצוות המצרי ספג אבידות ה'דה קסטרו' שניזוקה קשה הצליחה לדדות חזרה לנמל עדביה. הועלתה שם למבדוק אך לא הוחזרה לכשירות.[ד]

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

לפני המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה של לפני מלחמת יום הכיפורים הגזרה הייתה שקטה יחסית. בדיעבד היה זה שקט מדומה שחיפה על הכנות המצרים למלחמה.
בסוף חודש ספטמבר הוחלף פיקוד היחידה מזאב גולדצקי ויואל פלג. במוצב המזח הוחלפו התצפיתנים שהיו באחריות הבסיס. התרעה על פריצת המלחמה – מפקד היחידה החדש יואל פלג נשאר לסוף השבוע הראשון ביחידה. מרבית הסגל הקבוע נמצא בחופשה לקראת יום כיפור. ביום ששי 5/10 בערב התקבל מברק מפיקוד דרום ברפידים "מלחמה תפרוץ מחר בערב."[4]

תחילת המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבת 6 באוקטובר בצהריים נראו בצג המכ"ם מטרות רבות עולות מעדביה עוברות מזרחה וחוזרות. מסתבר שהיו אלה מסוקים שחלקם הופלו. יחידת טילי הנ"מ ומטוסי חיל האוויר.
במלחמת יום הכיפורים הונחתו מהאוויר אזור ראס סודר יחידות קומנדו מצריות. חלק מהמסוקים הופלו על ידי חיל האוויר הישראלי ויחידות ישראליות פגעו בשאר הכוחות. בשעה 1400 הופעלה בבסיס אזעקה נגד מטוסים. בפתיחת המלחמה נמצאו במעגן ליד התרשיש שני דבורים בפיקוד צבי שחק. בהוראת ראש מחלקת הים ממוצב הפיקוד הימי נשלחו לשוטט במפרץ. הדבורים הונחו להיות קרובים לחוף סיני. הדבורים הבהילו את כוחות החטיבה מהחוף שהזעיקו סיוע מטוסי תקיפה בטענה שנחתות מתקרבות. חיל האוויר בדק עם מפקדת חיל הים ומטוסים לא הוזנקו. הדבורים נשלחו לסיור למרכז מפרץ סואץ ובסיס ראס סודר נשאר חשוף לתקיפה מהים.

היחידה במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 23:00 הגיעה הודעה ממפקדת חיל הים שהועברה בקוד לדבורים לרדת לזעפרנה ולהטביע סירות דיג במקום. חדר המי"ק בראס סודר שימש כממסר והעביר את ההודעה לדבורים וכך החל קרב מרסא תלמאת.

בהמשך הקרבות הוכפפה ראס סודר למרחב שלמה שעבר לפיקודו של ישעיהו גביש והתקיימו באזור קרבות בין כוחות מצריים שניסו לנוע מכיוון עיון מוסה ובין כוחות ישראלים. חיל הים הישראלי מנע ניסיונות נחיתה מצריים על ידי תקיפת בסיסים מצריים במערב מפרץ סואץ.[5]
הארמייה השלישית המצרית התקדמה בסיני ונעצרה 10 ק"מ מצפון לבסיס. בגזרה לא היה כח ישראלי שימנע ממנה להתקדם ולשטוף את המוצב. מפקד הבסיס קיבל הודעה שהחי"ר והמודיעין עוזבים. המוכמות פונו לאבו רודס ואחר כך לשארם. פלג נשאר בהרכב מצומצם עם צוות המי"ק. ביום שני קיבלו הודעה שכח צה"לי הכולל תשעה טנקי טירן, יוצא משארם א-שייח' להגנת מחנה הבסיס. רק שני טנקים הגיעו לראס סודר השאר נתקעו בדרך מסיבות טכניות.

פינוי הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 באוקטובר 19:15 הגיעה הודעה מרפידים להתפנות מהבסיס היה מידע שהמצרים מתכננים פשיטת קומנדו על הבסיס. [ו] פלג דיווח על כך למפקדת חיל הים. וקיבל הוראה"המפקד רוצה שאם יש זמן להטביע את ה-95 לגמרי ואם אין ביכולתם, אז למלא אותה מים ולפוצץ אותה.".[6] אג"ם מבצעים של צה"ל לא ידע על ההוראה לפנות את ראס סודר. בשעה 22:00 יצאו בשיירה שכללה: אוטובוס, משאית וג'יפ שהם משאירים חלק גדול מהציוד בבסיס. השיירה נעה בלילה בלי אורות עם נשק מוכן לירי. הגיעו לפנות בוקר לאבו רודס. במשך היום ה10/10 הפציץ מטוס טופולב מצרי את המחנה וגרמו לנפגעים בין הצנחנים.[7] פלג קיבל הוראה להמשיך לשארם א-שייח'. פיקוד דרום החרים את המשאית עם הנהג שנשאר ועסק בהעברת גופות חיילים ישראלים שנפלו.

נסיון לחילוץ אנשי מוצב המזח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים תנועת כוח יחידה 707 לחילוץ אנשי מוצב המזח, 11 באוקטובר .1973[8]

מוצב המזח בפתח התעלה בצפון מפרץ סואץ נשאר בידי צה"ל כאשר הוא מוקף על ידי כוחות מצריים. במקום היו 42 איש מחציתם פצועים וחלקם הרוגים. ניסיונות חילוץ יבשתי לא צלחו. המטכ"ל פנה לחיל הים לבצע חילוץ על ידי שייטת 13. אך אלה היו עסוקים במבצעי מגבית והמשימה הועברה לדב בר עם יחידה 707. אנשי יחידה 707 הגיעו לבסיס כאשר אנשי יחידה 838 נעדרו ממנו. יחידת חיל הים במקום פונתה יומיים קודם בהוראת פיקוד דרום שחשש שתיפול בידי המצרים. הקשר עם מפקד חיל הים נעשה מהחפ"ק של אל"ם עוזי יאירי, מפקד חטיבת הצנחנים. יאירי שמע את הדברים והבין את ההתלבטות ואמר לדב בר "תצא לים, תראה מה יקרה ותחליט".[9] עמי איילון, שהגיע לראס סודר עם זוג דבורים, הבטיח לעקוב ולסייע בהכוונה במידת האפשר. יחידה 707 יצאו לחילוץ בשלב מוקדם של התנועה התגלו סירות גומי על ידי המצרים והופגזו בצורה מדויקת על ידי תותחי חוף מכווני מכ"ם. דב בר החליט לחזור ומשימת החילוץ לא צלחה.

בסיס קדמי לכיבוש נמל עדביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעבור עשרה ימים חזרו פלג ואנשיו לראס סודר ומצאו הרס מוחלט שביצעו הצנחנים החזרנו לשימוש את המכ"ם והקשר. אח"י בת ים הגיעה ועגנה בקרבת הבסיס כשלצידה נקשרו הדבורים וקיבלו אספקה.[10] כאשר התברר שכוח שריון כבש את עדביה עברה מפקדת הזירה להתמקם בראס סודר. פלגת הדבורים הגיעו בפיקוד עמי איילון שנעשה מפקד הגזרה הצפונית ופלג המשיך כמפקד המוצב.[11]

הנחתות שייטו לעדביה והעבירו שבויים מצריים למשמורת היחידה עד שנלקחו על ידי משטרה צבאית. בין השבויים היו חמשה קצינים בכירים מצרים שהתלוננו על כך שהכיבוש נעשה אחרי הפסקת האש. ביניהם היה מפקד הבסיס הימי שהיה גאה בכך שהכיבוש נעשה על ידי השריון. לדבריו "אם הייתם מגיעים בדרך הים היינו מחסלים אתכם עם כל התותחים והמקלעים שהכנו לכך. "[12]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארבים לכלי שיט מצריים -בתקופה המידית אחרי הפסקת האש עסק חיל הים בשמירת המצור על הארמייה השלישית. המשימה הוטלה על עמי איילון ששימש כמפקד גזרת צפון מפרץ סואץ. מסוקים מצריים שנצפו על ידי חיל הים הופלו על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר. דבורים מנעו מעבר כלי שיט מהצד המצרי אל החוף המזרחי. בתקופה מה-5 עד 13 בנובמבר יצא כח משייטת 13 עם סירות גומי נגררות על ידי דבורים, מדי לילה מראס סודר למארבים בצפון המפרץ. בהמשך נעשו שני מארבים על ידי סנוניות.[13]

סגירת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1975, בעקבות הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975, נסוגה ישראל מהאזור והוא עבר חזרה לשליטת מצרים. מפקד הבסיס מייק אלדר שצבע וסידר את הבסיס נאלץ לחרבו ולנטוש אותו.

מפקדים ובעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה ושם תקופת פיקוד עיקרי דברים תמונה
רס"ן אמנון בן ציון ספטמבר 1968 - 1970
AmBats.png
סרן שמואל שריג 1971-1970
אבנר קורא 1971
AvnerKore.jpg
אבשלום יחיאל
רס"ן אמנון בן ציון דצמבר 1971 עד מרץ 1972 מינוי זמני
AmBats.png
סרן אורי גולני מרץ 1972 – פברואר 1973
GolanilRasSudar81972.jpg
סרן זאב גולדצקי פברואר עד 30 ספטמבר 1973
ZeevGoldatsky1972.png
סרן יואל פלג 1 אוקטובר -דצמבר 1973 מלחמת יום הכיפורים
YoelPeleg1967.jpg
סרן עמי איילון נובמבר 1973 - 1974 מפקד בכיר בגזרה בעת כיתור הארמייה השלישית של מצרים
סרן אברהם בכר דצמבר 1973 – מרץ 1974
סרן אברהם בכר מפקד יחידה 838
סרן רפי יוסיף-און
סרן שאול ביבי אפריל – יולי 1974–1975
סרן מייק אלדר יולי – 14 בנובמבר 1975 סגירה ופינוי הבסיס[14]
Mikeldar82.png
מפקדי סיירת הברטרמים
ג'וני אשוח
גבי פוליצר
זאב פורת
צבי שחק יוני 1973

טבלת אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועד מבצעים אירוע השלמה
4 בספטמבר 1967 שתי נחתות סיור ימי של שתי נחתות התקבל באש סוללות החוף טרפדת מצרית הוטבעה בטילי נ"ט ממוצב המזח.
15 בינואר 1969 אח"י בת גלים ת-1 בפיקוד רס"ן חיים אברבנאל תפסה סירה עם 7 חבלנים מצרים שהניחו מוקשים באזור רס סודר למחרת נתפסה סירה נוספת עם שני מצרים שבאו לחלץ.
19 בינואר 1969 שתי צרעות סיור נוכחות של הופגז מאזור עדביה ומתותחים מרס מחג'רה הצרעות חזרו ללא שנפגעו.
25 בינואר 1969 2 סירות צרעה עסקו במדידת זרמים סביב האי גרין זכו להפגזה רצופה מתותחי 130 מ"מ.
שתי צרעות בפיקוד אמנון בן ציון סיור מקדים באזור עדביה התגלה שאין מכ"ם רק זרקור.
21 ביוני 1969 שייטת 13 מבצע בולמוס 5 הזרקור פוצץ
20-19 ביולי 1969 צרעות וסירות גומי הפשיטה על האי גרין חילוץ פצועים וגרירת סירות גומי.
5 בספטמבר 1969 שתי צרעות עם שני חזירים מבצע אסקורט הטרפדות המצריות לא היו בנמל הכח חזר ללא ביצוע.
7 בספטמבר 1969 שתי צרעות עם שני חזירים מבצע אסקורט הטרפדות המצריות חובלו, פיצוץ בחזיר גרם לשלושה הרוגים
8 בספטמבר 1969 נחתות מבצע רביב, העמסת כח שריון ויציאה לים
23 בינואר 1970 סירות צרעה סיור באור היום \התקבל בירי תותחים לא היו נפגעים.
17 ביוני 1970 שתי צרעות התקלות בספינת משמר מצרית 'דה-קסטרו' שפתח עליהם באש הוזנק מטוס והסמ"ר חזר לעדביה
17 ביולי 1971 צרעות אוניית משא 1.5 מיל מרס מסלה נעצרה באש אזהרה זוהתה כאנייה תימנית ושוחררה.
19 ביולי 1971 צרעה פרצה אש באחת הצרעות שנשרפה עד היסוד
13 באוקטובר 1971 16 סירות מצריות נסחפו לשטח צפונית לפוקוס למחרת בבוקר הוחזרו למצרים.
1 בספטמבר 1972 שתי צרעות סמ"ר דה-קסטרו פתח באש על סירה שהייתה צפויה למפגש מודיעין הסירה התחמקה והגיעה בשלום לחוף.
18 בינואר 1973 שתי צרעות סמ"ר דה קסטרו חדר מעבר לאמצע המפרץ צרעות פתחו באש לאזהרה הדה קסטרו חזר לעדביה.
2 בפברואר 1973 זוג דבורים מפלגה 915 ליווי המכלית סירניה בהפלגה ראשונה בין ראס סודר לאבו זנימה הפלגה ראשונה ללא אירועים מיוחדים והמשיכה בלא ליווי.
6 באוקטובר 14:05 זוג דבורים הוראה לצאת לשוטט הנחיה להמצא בקרבת החוף.
15:02 מצפ"י לזוג דבורים הוראה לדבורים לרדת לאבו רודס אנשי החטיבה בחוף דיווחו אותם כנחתות מצריות והזמינו תקיפה אווירית.
17:37 ראס סודר גילוי מטרות מהירות מגיעות ממערב דרומית לרס מסלה מסוקים נושאי קומנדו וויר
22:31 מצפ"י לזוג דבורים הוראה דרך ראס סודר לתקוף את זעפרנה בהמשך התפתח לקרב מרסא תלמאת.
7 באוקטובר 04:53 טרפדת K-123 מצרית ראס סודר מופגזת מהים 4 רקטות ללא נזקים.
17:24 זירת ים סוף למצפי"י פינוי תחנת המכ"ם על מגדל ההפקה באבו רודס בהוראת אלוף פיקוד דרום
19:02 מצפ"י כוונה להוריד שייטת 13 ויחידה 707 לרס סודר לשמש בסיס קדמי לפשיטות
20:30 חיל האוויר תקיפת כלי שיט בזעפרנה - מרסא תלמאת רס סודר נדרש להזהיר את הדבורים.
22:02 ספינת משמר 'דה קסטרו' ראס סודר מגלה יציאה מעדביה דרומה הוראת מצפ"י להעלות שני דבורים לראס סודר.
23:37 רס סודר מדווח למצפ"י על קרבות בסביבה פינה את הבנות וחלק מהאנשים.
8 באוקטובר 07:10 ראס סודר אין קשר עם מוצב המזח דיווח למצפ"י
20:14 מצפ"י מבקש מראס סודר מידע על הדבורים זוג דבורים 20 מיל צפונית לרס סודר.
9 באוקטובר 15:35 מצפ"י מידע על פינוי כללי בראס סודר.[ז] הנחיות למפקד ראס סודר להרחיק ולהטביע את הנחתת פ-95 או לפוצץ אותה.
19:08 חטיבה בראס סודר הודעה למצפ"י שחיל הים פינה את המקום החטיבה מחזיקה
21:30 המודיעין הימי כח קומנדו מצרי מעדביה פושט על ראס סודר לאחר 12 דקות, תיקון לידיעה הקומנדו עוד לא יצא לדרכו.
10 באוקטובר 04:30 מצפ"י הוראה להחזיר מוכמ"ם לראס סודר
23:59 סגל ראס סודר זירת ים סוף מבקשת אישור להעביר מאבו רודס לשארם מצפ"י מאשר
11 באוקטובר 15:22 הוראת המצפ"י לשלוח דבורים מאבו זנימה לרס סודר צפויה נחיתה מצרית ברס מסלה.
17:30 יחידה 707 התארגנות לחילוץ מוצב המזח
23 באוקטובר ראס סודר דיווח למצפ"י שני מכ"מי קלוין יוז 19 תקינים ופועלים כך גם מכשירי הקשר
22:24 דבורים הוראה מהמצפ"י שהדבורים מראס סודר יעלו לרס מסלה ויסיירו
24 באוקטובר נחתות ודבורים פינוי שבויים ושלל מעדביה לראס סודר כולל טרפדת K-123 ושתי צרעות
24 באוקטובר 00:45 דבורים ירי הטעיות מכ"ם לבחינת תותחי החוף המצרים לא הייתה תגובה מהתותחים.
09:05 מצפ"י לראס סודר להעביר לדבורים להיכנס לרס עדביה הדבורים נכנסו
25 באוקטובר 1973 זוג דבורים בסיור נפתחה אש מהאי גרין לעבר הסיור שני לוחמים נפצעו קל.
28-26 באוקטובר ראס סודר דיווחים למצפ"י תנועת דבורים ונחתות בצפון מפרץ סואץ ועדביה.
29 באוקטובר חיל האוויר מסוקים מצריים ניסו להגיע לארמייה השלישית בצפון המפרץ הופלו על ידי חיל האוויר.
30 באוקטובר המכלית סירניה חידוש העברת דלק מרס סודר לאבו זנימה ואבו רודס.
19-18 בינואר 1975 דבורים מפלגה 915 ליווי סטי"ל קומאר וטרפדת P-183 שיצאו מערדקה עד לפני נמל עדביה.
4 במאי 1975 דבור 863 הדבור ניזוק מהתנגשות עם פ-65 לדבור חדרו מים והוא נגרר לחוף.
25 באוגוסט 1975 דבור 851 הוזנק לזיהוי כלי שיט באזור רס שרחיב זהוי משחתת בריטית אה"מ סולסברי
16 בספטמבר 1975 תחנת המכ"ם באבו רודס במסגרת הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975 סיימה התחנה את פעולתה החלה להתפנות מהמקום.
7-3 באוקטובר 1975 יחידת הנצלה ימית פינוי נחתת פ-95 ששימשה כרציף בראס סודר הועברה לא-טור כדי שלא תהפוך למצרים לשלל.
29 באוקטובר 1975 זוג דבורים הוזנק לפגוש כלי שיט מצריים שיצאו מעדביה נפנוף לשלום תוך דחיקה לצד המצרי.
9-8 בנובמבר זוג דבורים ואח"י חיפה (סער 2) כלי שיט מצרים חדרו מעדביה דבורים ליוו אותם והסטי"ל דחק אותם מערבה.
14 בנובמבר 1975 אח"י חיפה (סער 2) אח"י בת ים (ת-83) בפיקוד מייק אלדר, ודבורים: 865, 866 ו-905 פינו את ראס סודר הדבורים עברו לאבו זנימה והסטיל לבסיס מפרץ שלמה.

פרסומי חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלחמת יום הכיפורים זירת ים סוף חיל הים זירת ים סוף, אג"מ, 1973, ע' ב-12.

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עודד עגור ואמנון בן ציון, כחול ולבן בסיני 'מערכות ים', בטאון חיל הים חוברת 94 ספטמבר 1969, עמ'24–25.
  • אורלי אזולאי, המלחמה על ראס-סודר 'בין גלים' חוברת ינואר 1974, עמ' 10–11.
  • לוחמים מבסיס חיל הים ברס סודר סובב וסובב הקומקום סיפורי מלחמת יום הכיפורים, 'בין גלים' בטאון חיילי חיל הים ספטמבר 1974, עמ' 4–5.
  • עמוס מגד, ראס-סודר- רשמיו של מבקר, 'בין גלים' חוברת נובמבר 1974
  • בתיה שם-אל, ביקור בבסיס ח"י בראס סודר - חול מים שמים ו..., 'בין גלים' בטאון חיילי חיל הים, אוגוסט 1975, עמ' 4–5.
  • מייק אלדר, שייטת 11, ספרית מעריב, 1996, עמ' 55–72, 88, 95-92, 97, 133-131, 135, 143.
  • דב רוזנטל ברטרם אלבום כלי שיט חיל הים, הוצאה לאור חיל הים 1992, עמ' 105–106.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המהירות התאורטית של ספינות הברטרם דווחה כ-37 קשר אך עקבהעמסת משקל לא עברו יותר מ-20 קשר בים שקט.
  2. ^ במבצע הראשון באזור הוצב החפ"ק בראס מיסלה. אך המצרים איכנו את שידורי הקשר והפגיזו בתותחים. ומאז הוקמו החפ"קים בבסיס ראס סודר שנמצא מחוץ לטווח התותחים.
  3. ^ באותו יום גם יצאו ספינות שרבורג לדרכן.
  4. ^ במלחמת יום הכיפורים נמצאה מוספנת על החוף והושמדה בירי מטנק של צה"ל.
  5. ^ מסומנים בעיגול צבי זוזל והחובש שולטהייס שנפלו בשבי המצרי.
  6. ^ ההוראה ניתנה על ידי האלוף ישעיהו גביש באמצעות סגן מפקד חטיבה 35 סא"ל אמנון ליפקין שחק שהיה מפקד הכח היבשתי במקום. מקור אג"מ זירת ים סוף ע' ב-12.
  7. ^ אין תשובה ברורה מי נתן את ההוראה. כנראה פיקוד דרום

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רפי רז, הפגנת נוכחות מופגזת מאוד באתר משמר המורשת הימית.
  2. ^ סירת ברטרם באתר עמותת חיל הים
  3. ^ דני נחושתן באתר משמר המורשת הימית.
  4. ^ יואל פלג באתר משמר המורשת הימית.
  5. ^ מלחמת יום הכיפורים, אתר דובר צה"ל
  6. ^ יומן מצפ"י 9 באוקטובר שעה 15:51 עמ' 24.
  7. ^ יוסף ארגמן, עשר פצצות שחורות, מעריב, 11 באוקטובר 1973.
  8. ^ מייק אלדר שייטת 13 עמ' 491
  9. ^ דב בר באתר משמר המורשת הימית.
  10. ^ מייק אלדר, שייטת 11 עמ' 92.
  11. ^ יואל פלג באתר משמר המורשת הימית
  12. ^ אמנון בן ציון [ שחרור עדביה במלחמת יום הכיפורים] באתר משמר המורשת הימית.
  13. ^ שאול זיו, פעילות שייטת 13 במלחמת יום הכיפורים, עמ'
  14. ^ מייק אלדר, 'שייטת 11' עמ' 133-131.