ראס סודר

ראס סודר
راس سدر
מדינה מצריםמצרים מצרים
מחוז דרום סיני
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 1,725 (11 בנובמבר 2006)
קואורדינטות 29°35′30″N 32°42′20″E / 29.59167°N 32.70556°E / 29.59167; 32.70556
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מארב הקומנדו המצרי בואדי סודר, מלחמת יום הכיפורים

ראס סודרערבית راس سدر) היא עיירה בדרום־מערב סיני, הנמצאת על חוף מפרץ סואץ במחוז דרום סיני (גנוב סינאא جنوب سيناء). העיירה נמצאת בסמוך לשפכו של ואדי סודר למפרץ סואץ ומכאן שמה. ב-2006 מנתה אוכלוסיית העיירה, כולל היישובים הסמוכים אליה, 17,221 נפש[1]. מצפון מזרח לעיר נמצא שדה הנפט של עסל שהוא אחד הגדולים בחוף המזרחי של מפרץ סואץ[2]. הנפט במקום נתגלה לראשונה ב-1947[3].

במלחמת סיני נכבש המקום לאחר שגדוד 890 נע רכוב על הדרך ממצבת פרקר (ממזרח למעבר המיתלה) לכיוון דרום מערב אל ראס סודר.

במלחמת ששת הימים הונחת כוח מחטיבת הצנחנים במקום, השתלט על העיירה (יש עדויות על מקרה של רצח שבויי מלחמה מצריים במקום[4]), והחל לנוע דרומה לכיוון אבו רודס, שם חבר עם כח צנחנים שהונחת בא-טור ונע צפונה. לפני שנסוגו מהאזור, העלו המצרים באש את מתקני הנפט.

מספטמבר 1968 ועד נובמבר 1975 הייתה ראס סודר בסיסה של יחידה 838 - יחידה של חיל הים הישראלי שהפעילה כלי שיט מסוג "צרעה" ומאוחר יותר מסוג "דבור" ותחנת מכ"ם.[5]

במלחמת יום הכיפורים תקפו את אזור ראס סודר יחידות קומנדו מצריות מוסקות. חלק מהמסוקים הופלו על ידי חיל האוויר הישראלי ויחידות ישראליות פגעו בשאר הכוחות. בהמשך הקרבות הוכפפה ראס סודר למרחב שלמה שעבר לפיקודו של ישעיהו גביש והתקיימו באזור קרבות בין כוחות מצריים שניסו לנוע מכיוון עיון מוסה ובין כוחות ישראלים. חיל הים הישראלי מנע ניסיונות נחיתה מצריים על ידי תקיפת בסיסים מצריים במערב מפרץ סואץ[6]. באמצע נובמבר 1975, בעקבות הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975, נסוגה ישראל מהאזור והוא עבר חזרה לשליטת מצרים.[7]

מאז תחילת שנות ה-2000 מנסה מצרים לפתח את התיירות באזור. הוקמו מספר בתי מלון לאורך החוף ובמיוחד מפותח ספורט גלישת הקיט[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראס סודר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתוני אוכלוסייה בערי מצרים (הקישור אינו פעיל, 24 בספטמבר 2019)
  2. ^ מנשה הראל, מסעי סיני, עמ' 238, הוצאת עם עובד, 1968
  3. ^ זאב וילנאי, סיני עבר והווה, עמ' 240, הוצאת אחיעבר, 1969
  4. ^ נורית גרץ, זכרו של הרועה הזקן נהפך לרוח רפאים רעה, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
  5. ^ דרור איסמן ועופר רז, נווי מדבר על גדות מפרץ סואץ, 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 28.
  6. ^ מלחמת יום הכיפורים, אתר דובר צה"ל
  7. ^ ג'ק פוייסי, דגל מצרי בראס סודאר, מעריב, 17 בנובמבר 1975
  8. ^ Gone with the wind, מאמר באתר אל-אהראם