סכון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סֻכון (-ْ)
אלפבית ערבי
ا ب ت ث ج ح
خ د ذ ر ز س
ش ص ض ط ظ ع
غ ف ق ك ل م
ن ه و ي
סימנים נוספים
ء ال
אותיות חיצוניות
ژ ڨ
תשכיל
ـَ ـِ ـُ ـًا ـٍ ـٌ
ـْ ـّ ـٰ آ ٱ
סימן הסכון

סֻכּוּןערבית: سكون) הוא אחד מסימני התשכיל. הוא מסומן כעיגול קטן מעל האות ומסמן חוסר תנועה, בדומה לשווא נח העברי. לעיתים, גם בטקסטים הנכתבים עם תשכיל הכותב ישמיט את הסוכונים בסופי המילים. לעיתים סוכון בסוף מילה יוחלף בכסרה או אפילו בפתחה כדי להקל על זרימת הקריאה (תנועות עזר). ישנם מקרים שבהם אף שהסוכון נשאר על כנו בסוף מילה, הוא יבוטא בקריאה קולחת ככסרה.

תחביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, הסימן יופיע מעל עיצורים שלאחריהם אין תנועה, אלא אות עיצור נוספת (בדומה לשווא נח בעברית). לדוגמה, תחביר המילה 'שם' בערבית יהיה اِسْم (איסם) עם סימן סֻכּוּן מעל העיצור سـ (האות 'סין' העושה צליל הדומה לס' העברי), שיהיה חסר תנועה מכיוון שאחריו בא עיצור נוסף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.