פתחה (תשכיל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פתחה (-َ)
אלפבית ערבי
ا ب ت ث ج ح
خ د ذ ر ز س
ش ص ض ط ظ ع
غ ف ق ك ل م
ن ه و ي
סימנים נוספים
ء ال
אותיות חיצוניות
ژ ڨ
תשכיל
ـَ ـِ ـُ ـًا ـٍ ـٌ
ـْ ـّ ـٰ آ ٱ
סימן הפתחה

פַתְחַה (בערבית: الفَتْحَة או الفَتْح) היא אחת מתנועות התשכיל בשפה הערבית. הגייתהּ דומה להגיית הפתח בעברית.

הגייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתחה מציינת תנועה פתוחה לא מעוגלת, /a/, קצרה, בדומה לפתח העברי. היא מסומנת כקו אלכסוני קצר מעל האות. הפירוש המילולי של המילה "פתחה" הוא "לפתוח". האות המאריכה של הפתחה היא אליף (ﺍ), ובהופעתה גורמת לביטוי /aː/. כאשר מתעתקים מערבית נהוג להחליף פתחה בפתח, וכאשר היא מלווית באליף - בפתח שלאחריו א.

לאחר פתחה יכולות להופיע גם האותיות המאריכות של התנועות האחרות, יא (ﻱ) וואו (ﻭ), כדי ליצור את הדיפתונגים /ai/ ו-/au/, בהתאמה. בניבים הרבים מתרחשת במקרים רבים מונופתונגיזציה של תנועות אלה לכדי /eː/ ו-/oː/, בהתאמה. את צליל ה/eː/ עשויים לסמן גם בפַתְחַה מקלובה, דהיינו בתמונת המראה של הפַתְחַה.

בפרסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרסית, הפתחה נקראת ברדה והיא מבוטאת /æ /, והגייה זו שונה מהגיית התנועה בערבית ספרותית, אך דומה להגייתה בכמה ניבים ערבים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.