האות ר'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "גֿין", "ר'ין" או "עׄין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי. לפניה באה האות עין ואחריה האות פא.
ר'ין מייצגת את העיצור /ɣ/ או /ʁ/. בעבר הייתה זו הגייתה של גימ"ל רפה, והיא דומה להגייה המודרנית של האות רי"ש בעברית.
בתעתיקאותיות מודרני לשפה העברית, ר'ין מתועתקת לרוב כ"ר'", אך ישנה גם אפשרות להשתמש ב"ג". בתעתיק הגאים האפשרויות המרכזיות הן "ר", "ר'" ו-"ג". במילים שלהן מקבילה ערבית ועברית, כמו שמות של ערים היסטוריות, ר'ין מוחלפת לעיתים בעי"ן, כמו בעזה (غزة, ר'זה), ולעיתים בגימ"ל, כמו בגדאד (بغداد, בר'דאד).
בניבים ערביים בהם ג'ים לא מייצגת את העיצור /ɡ/ (כמו גימ"ל), ר'ין משמשת לתעתוק הצליל הזה במילים משפות זרות. כך למשל "בולגריה" תהיה بلغاريا (תעתיק: בלר'אריא).
בשמות בתעתוק לאנגלית, לרוב החלופה תהיה באות G כמו למשל עזה (Gaza) או gh כמו אפגניסטן (Afghanistan). ניתן למצוא הקבלה של השימוש בחלופה זו גם בשם אבו גוש.
בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל.
ר'ין היא אחת משש האותיות הערביות שאין להן מקבילה באלפבית הפיניקי (האחרות הן ת'א, ח'א, ד'אל, צ'אד וט'א). על אף שבאלפביתיםפרוטו־שמיים כמו האלפבית הדרום־ערבי מופיעה אות לייצוג פונמה זו, הרי שבאלפבית הפיניקי, שהוא המקור לאלפבית הערבי, כבר לא הייתה אות לייצוג הפונמה הזו. לכן עוצבה ר'ין כגרסה של עין, וללא כל מקבילה פיניקית.
בניגוד לארמית ולעברית, שבהן הפונמות הפרוטו־שמיות /ʁ/ (כמו רי"ש מודרנית) ו־/ʕ/ (כמו עי"ן מזרחית) יוצגו על ידי אותה האות (עי"ן), וברבות הימים התמזגו ונהגו שתיהן כ־/ʕ/ – הערבית שמרה על ההבחנה בין שתי הפונמות הפרוטו־שמיות הללו, והן מיוצגות בה על ידי האותיות ר'ין ועין.