ظ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ט'א
תחילית:   ظـ
אמצעית:    ـظـ
סופית מחוברת:   ـظ
סופית לא מחוברת:    ظ
אלפבית ערבי
ا ب ت ث ج ح
خ د ذ ر ز س
ش ص ض ط ظ ع
غ ف ق ك ل م
ن ه و ي
סימנים נוספים
ء ال
אותיות חיצוניות
ژ ڨ
תשכיל
ـَ ـِ ـُ ـًا ـٍ ـٌ
ـْ ـّ ـٰ آ ٱ

האות טַ'אערבית: ظاء) היא האות השבע-עשרה באלפבית הערבי. לפניה באה האות טא ואחריה האות עין.

17-Za.png

בערבית סטנדרטית ט'א מייצגת את העיצור /zˤ/, כלומר גרסה מלועלעת של העיצור /z/ (כעין זי"ן משולבת עם עי"ן מזרחית). ט'א היא אחת מחמשת העיצורים הנחציים (האחרים הם צאד, צ'אד, טא, וקאף), והיא הגרסה הנחצית של זאי. הגייה נוספת של ט'א שנחשבת תקינה בערבית סטנדרטית היא /ðˤ/, כלומר גרסה מלועלעת של העיצור /ð/ (כמו הצירוף th במילה האנגלית brother, משולב עם עי"ן מזרחית), ואז ט'א היא הגרסה הנחצית של ד'אל.

ישנן שלוש דרכים לתעתק לעברית את ט'א: כדל"ת או כזי"ן על-פי השמיעה, או כ-"ט'", שזהו תעתיק קרוב יותר לדרך הכתיבה הערבית. בעברית התמזג עיצור זה עם צד"י. לדוגמה: המילה הערבית לצבי – ظَبْي, ט'בי.

ט'א היא האות הערבית הנדירה ביותר. מבין 2,967 השורשים המשולשים שמנה הנס ור, רק 42 (1.4%) מכילים ט'א.

ט'א היא אחת משש האותיות הערביות שאין להן מקבילה באלפבית הפיניקי (האחרות הן ת'א, ח'א, ד'אל, צ'אד וע'ין). על אף שבאלפביתים פרוטו-שמיים כמו האלפבית הדרום-ערבי מופיעה אות לייצוג פונמה זו, הרי שבאלפבית הפיניקי, המקור הישיר לאלפבית הערבי, הצליל הזה לא היה קיים. לכן עוצבה ט'א כווריאנט של טא.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט דוד'ארז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ظ בוויקישיתוף