סכמה תרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

סכמה תרפיהאנגלית: ST, Schema Therapy) היא שיטת טיפול פסיכולוגית אינטגרטיבית המשלבת תאוריה וטכניקות מטיפולים אחרים, כולל טיפול התנהגותי קוגניטיבי, תאוריית ההתקשרות, פסיכולוגיית העצמי, וטיפול בגשטאלט. פיתוחה הראשוני של הגישה נעשה על ידי ד"ר ג'פרי יאנג, כטיפול במבוגרים הסובלים מהפרעות אישיות[1].

עקרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכמה תרפיה עושה שימוש בארבעה מושגים תאורטיים בסיסיים[2]: סכמות מוקדמות לא מסתגלות, צרכים רגשיים בסייסים, סגנונות התמודדות, ומצבי עצמי / מצבי סכמה או "מודים".

סכמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסיכולוגיה קוגניטיבית, סכמה היא תבנית מאורגנת של מחשבה והתנהגות. ניתן לתאר אותה גם כמבנה מנטאלי של רעיונות קדומים, מסגרת המייצגת היבט כלשהו של העולם, או מערכת של ארגון ותפיסה של מידע חדש. בסכמה תרפיה, המושג "סכמה" מתייחס באופן ספציפי לסכמות מוקדמות לא מסתגלות. אלו סכמות הנוגעות לאדם עצמו או לעולמו החברתי, הגורמות לו עצמו או לסובבים אותו מצוקה. בדרך כלל, סכמות כאלו נוצרות בילדות המוקדמת כתוצאה ממענה לקוי או חסר לחלוטין לצרכים רגשיים בסיסיים[3]. לדוגמה, אדם עם סכמת נטישה יעריך כגבוה מאוד את הסיכון שקשרים יסתיימו בחטף, יטה להיות רגיש ביותר לערך הנתפס שלו אצל אחרים, וכתוצאה מכך, יחוש עצוב ומבוהל ביחסים הבינאישיים שלו כשסכמה זו תתעורר.

צרכים רגשיים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכמה תרפיה מנסה לזהות סט אוניברסלי של צרכים רגשיים כאלו, המופיעים החל מילדות וממשיכים להתקיים לאורך כל מחזור החיים. יאנג מתייחס לחמש קבוצות של צרכים:

  1. צורך בביטחון, אמון, הגנה, והכוונה
  2. צורך באוטונומיה
  3. צורך בגבולות מציאותיים
  4. צורך חופש להביע צרכים
  5. צורך בספונטניות, משחק ושובבות

כאמור, סכמות מוקדמות בלתי-מסתגלות מתעוררות כאשר צרכים רגשיים בסיסיים אינם מקבלים מענה מותאם. לדוגמה, ילד עם צרכים לא מסופקים סביב ביטחון - אולי בגלל אובדן הורים למוות, גירושין או התמכרות – עלול לפתח סכמת נטישה.

זהותם המדויקת של הצרכים וחלוקתם לקטגוריות, וכן מספר הסכמות והאופן בו הן קשורות לצרכים שונים הן סוגיות מחקריות בסכמה תרפיה ובתחומים סמוכים.

כיום, נהוג לזהות 18 סכמות מוקדמות לא מסתגלות הנובעות מחוסר במענה לאחד או יותר מחמשת הצרכים:

  1. ניתוק ודחייה (בניגוד לצורך הרגשי בקשר ואמון) - נטישה וחוסר יציבות; ניצול, פגיעה, חוסר אמון; חסך רגשי; פגימות ובושה; בידוד חברתי וניכור
  2. אוטונומיה ותפקוד לקויים (בניגוד לצורך הרגשי באוטונומיה) - תלות וחוסר מסוגלות; פגיעות לאסונות וחולי; עצמי לא מפותח enmeshment; כישלון
  3. גבולות לקויים (בניגוד לצורך הרגשי בגבולות מציאותיים) - זכאות-יתר; היעדר שליטה או משמעת עצמית
  4. מכוונות יתר אל האחר (בניגוד לצורך הרגשי בהבעת צרכים ותחושות) - חיפוש אישור; הכנעה / הכפפה; הקרבה עצמית
  5. דריכות יתר ועכבות (בניגוד לצורך הרגשי בספונטניות ושובבות)- שליליות לגבי אירועים נשלטים;פסימיות; עכבה רגשית; סטנדרטים בלתי מתפשרים (פרפקציוניזם); הענשה

סגנונות התמודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונות התמודדות הם התגובות ההתנהגותיות של האדם למצוקה, ובפרט, לזו שמופיעה כשסכמות מתעוררות. ישנם שלושה סגנונות התמודדות אפשריים:

  • הימנעות - בה מנסה האדם להימנע ממצבים המפעילים את הסכמה.
  • כניעה - בה נכנע האדם לסכמה, אינו מנסה להיאבק בה, ונוהג בציפייה שהתוצאה המפחידה היא בלתי נמנעת.
  • התקפת נגד - בה פועל האדם באופן נמרץ כדי לסתור את הסכמה או לנהוג בדרך הופכית לסכמה.

מצבי עצמי / מצבי סכמה / מודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שלושת המושגים המוזכרים לעיל הם יציבים במהותם, המושג הרביעי – מושג ה"מוד" (mode) נועד לתאר מצבים או מופעים משתנים של האדם – state במקום trait. מושג זה לא היה חלק מהתאוריה בסכמה תרפיה בתחילת דרכה, וצורף על ידי יאנג וכותבים אחרים בהמשך כדי לאפשר התייחסות לתנודתיות הרבה שמאפיינת את חיי היום-יום של רוב בני-האדם בכלל, ואת אלו של הסובלים מהפרעות אישיות בפרט. כל מוד מתייחס לרגש, מוטיבציה, קוגניציה, ופעולה שקיימים אצל האדם ברגע נתון.  כל מוד מעצם הגדרתו הוא בר-חלוף ובכל רגע נתון האדם נמצא במוד מסוים. מוד יכול להיוותר על כנו למשך זמן רב, אך לעיתים רבות מודים יכולים להשתנות תוך שניות או דקות. התחלופה בין מודים, מידת הדומיננטיות של כל אחד, ואופן המעבר ביניהם נעה על רצף – כאשר בקצה המתון המעבר הוא חלק ו"זורם" ובקצה הקיצוני הדבר יכול לגרום להפרעת זהות דיסוציאטיבית בה כל מוד מהווה אישיות אחרת.

להבדיל מגישות טיפוליות אחרות המתייחסות לעצמיים מרובים, סכמה תרפיה מתייחסת לסט מוגדר ותחום של מודים. בפרט, ה"מודים" מחולקים ל: מודים "ילדיים", מודים של "התמודדות בלתי מסתגלת", מודים של "דמויות סמכות לא יעילות" ומוד של "מבוגר בריא".

המטרה של סכמה תרפיה היא לסייע למטופלים לתת מענה לצרכים הרגשיים הבסיסיים שלהם, באופן אדפטיבי, על ידי שינוי סכמות בלתי מסתגלות, סגנונות התמודדות ו"מודים".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקריאה נוספת על סכמה תרפיה בכלל ועל "מודים" בפרט - מומלץ לקרוא את הפרק על סכמה תרפיה בספר "קווי מתאר לטיפול פסיכולוגי בהפרעות אישיות" שנכתב על ידי פרופסור אשכול רפאלי והגרה פלדמן - https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3498

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.