סמנטורול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמנטורול
Sămănătorul
עטיפת המגזין השבועי "סמנטורול" מ-6 באוקטובר 1907
עטיפת המגזין השבועי "סמנטורול" מ-6 באוקטובר 1907
עטיפת המגזין השבועי "סמנטורול" מ-6 באוקטובר 1907
תדירות שבועון
סוגה מגזין ספרותי ופוליטי
מייסד אלכסנדרו ולאכוצה
ג'ורג'ה קושבוק
בעלים ההוצאה לאור "מינרווה"
עורך ראשי אלכסנדרו ולאכוצה, ג'ורג'ה קושבוק, ניקולאיה יורגה, שטפאן אוקטביאן יוסיף, מיכאיל סדוביאנו
תאריכי הופעה 2 בדצמבר 190127 ביוני 1910 (8 שנים ו־29 שבועות)
שפה רומנית
מדינה ממלכת רומניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמנטורולרומנית:Sămănătorul או Semănătorul - בתרגום: "הזורע") היה מגזין לספרות ולפוליטיקה שיצא לאור ברומניה בין השנים 1901–1910. הוא יוסד על ידי הסופר אלכסנדרו ולאכוצה והמשורר ג'ורג'ה קושבוק והוא נודע כשופר למסורתיות, הנאו-רומנטיקה והלאומנות הרומניים שבתחילת המאה ה-20. האידאולוגיה של המגזין, הידועה כ"סמנטוריזם" ( Semănătorism או Sămănătorism) התגבשה אחרי שנת 1905 כשההיסטוריון ותאורטיקן הספרות ניקולאיה יורגה התמנה לעורך הראשי. "סמנטורול" נבדל משאר החוגים השמרניים הרומנים בגישתו הפופוליסטית, הביקורת על הקפיטליזם וזיקתו לחברה הכפרית, אולם גילה גם השקפות משותפות עם קודמו השמרני, החוג ז'ונימיה, בייחוד בהסתגיויותיו כלפי ההתמערבות. במקביל, האג'נדה הימנית שלו עמדה בניגוד לחוג ה"פופורניסטים", חוג פופוליטסי רומני אחר, בעל אידאולוגיה מושפעת על ידי הסוציאליזם אך גם היא מתנגדת לתהליכי העיור המזורז. היו עם זאת רבים שהשתייכו לשני החוגים: הסמנטוריסטי והפופורניסטי. הקשר של הסמנטוריזם למפלגה הלאומית ליברלית היה דו-ערכי כפי שהוכיחו מחד הברית בין "סמנטורול" ולפוליטיקאי הלאומי ליברלי ספירו חארט ומאידך הוקעתו המפורשת של הליברליזם הרומני על ידי יורגה.

"סמנטורול" פרסם הרבה יצירות פולקלור, תעודות היסטוריות, דפים לא ידועים מיצירתו של המשורר הלאומי והמסאי השמרן הרומני מיכאי אמינסקו, וכן פירושים לכתבי הקלסיקונים של הספרות הרומנית, תרגומים מהספרות העולמית וכו'.

עד ל-29 בדצמבר 1902 מנהלי המגזין היו קושבוק וולאכוצה. בהמשך המגזין נוהל על ידי ועד מערכת בראשות אילאריה קנדי. בין מאי 1905 לאוקטובר 1906 בראש המגזין עמד ניקולאיה יורגה, יחד עם המשורר שטפאן אוקטביאן יוסיף, מיכאיל סדוביאנו ויון סקורטו. אחרי התפטרותו של יורגה, הצטרפו למדור הספרותי דימיטריה אנגל וקונסטנטין סנדו-אלדיה ולמדור המדעי הגאולוג גאורגה מונטיאנו מורגוץ'. בשנים 1908–1909 נוהל העיתון על ידי אאורל ק. פופוביץ'.

עם הכותבים החשובים במגזין "סמנטורול" נמנו יואן א. בסרבסקו, יואן ברטסקו-ווינשט, אמיל גרליאנו, יון אגרביצ'אנו, ג'ורג'ה טופרצ'אנו, יון מינולסקו, אלנה פאראגו, קץ מולדובנו, אמיל איסאק ואחרים.

השבועון קידם אידיאליזציה של ההיסטוריה המקומית, ביסס את האידיאלים האסתטיים שלו על יצירתו של מיכאי אמינסקו ופרסמה את עצמה כשופר של הרומנים הנרדפים בטרנסילבניה ובאזורים אחרים בשליטת אוסטרו-הונגריה. האירדנטיזם והבקורת על הממסד הפוליטי והתרבותי הפכו את "סמנטורול" לאכסניה מושכת את האינטלקטואלים הרומנים מממלכת רומניה ואזורים הסמוכים. האסכולה הספרותית הסמנטוריסטית שהתגבשה בעיתון התנגדה בדרך כלל למודרניזם בספרותס ולאסתטיקה של האומנות המודרנית, אולם הייתה יותר סובלנית כלפי הסימבוליזם. עם הזמן היא ארחה בדפי המגזין תת-קבוצה של התנועה הסימבוליסטית ברומניה. על אף הזמן הקצר שבו הופיע, השפיע "סמנטורול" השפעה רבה על הספרות הרומנית אחריה ועל התרבות הרומנית בכלל. מורשתו עמד במרכז בוויכוחים שנמשכו בזירה התרבותית לאורך המאה ה-20 בין הדבקות במסורת למודרניזם. בעוד שיורגה בעצמו ניסה להחיות אותו במגזינים Drum Drept (דרך ישרה) ו-Cuget Clar (משחבה בהירה) אומץ הסמנטוריזם על ידי זרמים מסורתיים או כפריים אחרים, ותרם לעקרונות התרבותיים של קבוצות הימין הקיצוני והפשיטסיות המקומיות. בתקופה שבין מלחמות העולם הייתה לסמנטוריזם השפעה משמעותית בחבל בסרביה (המחולק בימינו בין רפובליקת מולדובה לאוקראינה). על האידאולוגיה הסמנטוריסטית נמתחה לא פעם בקורת על עידוד ההתבדלות והקסנופוביה, וכן על הפלירטוט עם האנטישמיות. בתחום הבקורת הספרותית והאמנותית המונח "סמנטוריזם" קיבל קונוטציות שליליות, ככינוי לשימוש בקלישאות פסטורליות ופטריוטיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Valeriu Râpeanu -, "Sămănătorul acum 100 de ani", in Magazin Istoric, December 2001

(ואלריו רפיאנו - "סמנטורול לפני מאה שנה" - ב"מגזין איסטוריק" דצמבר 2001) (ברומנית)

  • Ion C.Chițimia, Alexandru Dima Dicționar cronologic Literatura română, Editura Științifică și Enciclopedică, București, 1979, p. 226

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nicolae N.Tomoniu Sămănătorul - O revistă gândită la Tismana ” (באתר הקרן טיסמאנה) (ברומנית)