סן ברנרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סן ברנרד
SanBernardo Newton.jpg
סן ברנרד
קבוצה: פינצ'ר ושנאוצר, דמויי דוגה וכלבי הרים שווייצריים
ארץ מקור: שווייץ
משקל: זכרים: 63-70 ק"ג

נקבות: 50-55 ק"ג

גובה: זכרים: 70 ס"מ

נקבות: 65 ס"מ

תוחלת חיים: 8 שנים
תיאור: הפרווה של גזע זה כפולה ועבה. קיימים 2 סוגים של פרווה: ארוכה וקצרה. צבע הפרווה יכול להיות :כתמים בצבעים כתום, מהגוני מנומר או אדום מנומר. קדמת הפנים, אזור הקולר, החזה, כפות הרגליים, הרגליים הקדמיות וקצה הזנב - לבנים.
אופי: אדיב, חברותי ומלכותי
שימוש: חילוץ והצלה
אילוף: הסתגלות בינונית
גור סן ברנרד

סן ברנרד הוא גזע של כלב עבודה גדול מהאלפים הפניניים בצפון איטליה ודרום שווייץ, שהוכלא למטרות חילוץ והצלה. הכלב התפרסם בזכות סיפורים על הצלות באלפים ובזכות גודלו העצום.

הקרוי על שמו של הקדוש ברנאר ממנתון.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרווה של גזע זה כפולה ועבה. קיימים 2 סוגים של פרווה: ארוכה וקצרה. צבע הפרווה יכול להיות :כתמים בצבעים כתום, מהגוני מנומר או אדום מנומר. קדמת הפנים, אזור הקולר, החזה, כפות הרגליים, הרגליים הקדמיות וקצה הזנב - לבנים.

גובה זכר 70 ס"מ, נקבה 65 ס"מ.

משקל זכר 63-70 ק"ג, נקבה 50-55 ק"ג.

היסטוריה של הגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבותיו של הסן ברנרד חולקים היסטוריה עם כלב ההרים השווייצרי, כלב חווה גדול ששימש את החוואים והחלבים השווייצרים במגוון עבודות: רעיית בקר, שמירה, חילוץ והצלה ואפילו צייד. כלבים אלו נחשבים צאצאים של המולסורים, שהובאו לשווייץ על יד הרומאים. הסן ברנרד מוכר כיום באופן רשמי בינלאומי כצאצא של המולסורים.

האיזכור המוקדם ביותר של כלב הסן ברנרד הוא על ידי הנזירים באכסנייה במעבר סן ברנאר בשנת 1707, כאשר ניתן למצוא ציורים ורישומים של הכלב מתקופות מוקדמות יותר.

הכלב המפורסם ביותר היה בארי שלזכותו נזקפות בין 40 ל 100 הצלות של בני אדם במעבר סן ברנאר הגדול בין השנים 1800-1810. בארי נחשב לגיבור לאומי בשווייץ וגופתו המפוחלצת מוצגת במוזיאון.

הסן ברנרד הקלאסי שונה מאוד מהסן ברנרד של ימינו בגלל הכלאות. הכלבים היו כלבי עבודה קטנים יותר (בערך בגודל של רועה גרמני) אולם חורפים קשים בין השנים 1816 ו 1818 הובילו להרבה מפולות שלגים, והרגו הרבה כלבים שנועדו לרבייה בזמן חילוצים. בניסיון לשמר את הגזע, כלבי הסן ברנרד הנותרים הוכלאו עם כלבי נויפאונדלנד, שהובאו במיוחד מניופאונדלנד שבקנדה בשנות החמישים של המאה ה 19, ובכך איבדו את שימושם העיקרי ככלבי חילוץ באקלים השלגי של האלפים בגלל שהפרווה הארוכה שירשו הייתה עלולה לקפוא ולהכביד עליהם.

מועדון הסן ברנרד השווייצרי נוסד בזל ב 15 למרץ 1884. הסן ברנרד היה הגזע הראשון שנכנס לספר גזעי הכלבים השווייצרי בשנת 1884. בקונגרס הבינלאומי לכלבנות ב-1887 זכה הגזע להכרה רשמית כגזע שווייצרי, ותקן הגזע הוכרז כמחייב. הגזע אושר רשמית בשנת 1888. מאז הסן ברנרד הוא הכלב הרשמי של שווייץ.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "סן ברנרד" מגיע מהאכסניה בה גודלו הכלבים במעבר סן ברנאר הגדול, אכסניה שנתנה מחסה למטיילים באיזור המתעתע באלפים המערביים בין שווייץ לאיטליה. המעבר, האכסניה והכלבים נקראים על שם ברנאר ממנתון, נזיר מהמאה ה 11 שהקים את האכסניה.

השם "סן ברנרד" לא היה מקובל עד המאה ה 19, עד אז כונו הכלבים במגוון שמות, כגון, "הכלבים הקדושים", "סוסים אצילים", "מסטיף אלפיני" או "כלבי בארי".

גזעים דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבי הסן ברנרד דומים מאוד למסטיף האנגלי, ואיתו הוא חולק אב קדמון משותף הידוע כמסטיף האלפיני. הסן ברנרד המודרני שונה מאוד מהכלבים המקוריים שהוחזקו באכסניית סן ברנרד, השינוי הבולט ביותר הוא בגודל ובמבנה הגוף. מאז סוף המאה ה 19, הסן ברנרד שובח ושופר באמצעות גזעי מולוסר גדולים ורבים, ביניהם הניופאולנד, כלב ההרים הפירנאי, כלב ההרים השווייצרי הגדול, ברנר זננהונד, דני ענק, מסטיף אנגלי, וככל הנראה גם עם מסטיף טיבטי ורועה קווקזי. גזעים אחרים כמו הרוטוויילר, הבוקסר והבולדוג האנגלי גם ככל תרמו לסן ברנרד. ככל הנראה כל הגזעים הגדולי םהאלה התערבבו בניסיון להנצל מהכחדה לאחר מלחמת העולם השניה, ולכן ניתן למצוא גנים מכולם בסן ברנרד כמו שהוא מוכר כיום.

ארבעת גזעי הזננהונד: כלב ההרים השווייצרי, הברנר זננהונד, האפנצלר זננהונד וכלב ההרים אנטלבוצ'ר דומים במראה לסן הברנרד וחולקים היסטוריה שאזור מחייה, אולם להם יש שלושה צבעים לעומת שניים בלבד של הסן ברנרד.

כלביית הצבא הרוסי הכליאה בין הסן ברנרד לבין הרועה הקווקזי ויצרה את כלב השמירה המוסקוואי שעדיין משמשים את הצבא הרוסי כיום.

הכרה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסן ברנרד הוכר רשמית על ידי הפדרציה הבינלאומית לכלבנות כמולוסר בקבוצה 2, סעיף 2. הגזע הוכר על ידי מועדון הכלבים האנגלי, מועדון הכלבים הקנדי והאמריקאי בקבוצת כלבי העבודה. מעדון הכלבים המאוחד, שמקום מושבו הארה"ב, תייג את הגזע ככלב שמירה. מועדון הכלבים הניו-זילנדי ומועצת הכלבנות האוסטרלית הלאומית תייגו את הגזע ככלב שימושי.

פעילויות מודרניות - מעבר סן ברנאר הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבי הסן ברנרד כבר לא משמשים לחילוץ אלפיני, החילוץ המתועד האחרון הוא משנת 1955. עד שנת 2004, האכסניה עדיין החזיקה 18 כלבים מטעמי מסורת וסנטימנט היסטורי. אולם בשנה זו הקימה עמותת בארי כלביות לכלבי הסן ברנרד בעיר מרטיני שנמצאת במורד מעבר סן ברנאר הגדול ורכשה את הכלבים הנותרים מהאכסניה.

הכלבים שבבעלות העמותה מאומנים על מנת להשתתף במגוון ענפי ספורט כלביים כגון, כרכרות ומשיכת מסעות. הכלבים של עמותת בארי קטנים יחסית לכלבי הסן ברנרד הממוצעים.

זוג כלבים שהצטרפו אל נזיר באמצע המאה ה -17 החלו לגלות חוש הצלה, הישרדות והתמצאות יוצאי דופן בזמן סופות השלגים. הנזירים שהבינו שהכלבים יוכלו לחלץ אבודים בשלג לבדם, מיהרו לרכוש מהחוואים המקומיים עוד כלבים כאלו. תוך זמן קצר הפכו הכלבים למחלצים הרשמיים של האלפים ושמם יצא למרחקים. הכלבים מעולם לא אומנו על ידי הנזירים. והכלבים הצעירים למדו את מלאכת החילוץ מהכלבים המבוגרים יותר.

הפופולריות של הגזע קבלה דחיפה ב-1950, לאחר שככב בסרט הבריטי ג'נביאב.

פופולריות הגזע זכתה לעלייה בעקבות בסרט "בטהובן", ובעקבות הופעתם עם חבית האלכוהול הקטנה על צווארם בכל מקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]