סרביט אל-ח'אדם
סרביט אל-ח'אדם (בערבית: سرابيط الخادم; סַרָאבִּיט אַל־חָ'אדִם) הוא אתר ארכאולוגי במערב חצי האי סיני, אשר שימש בימי קדם כמכרה מרכזי להפקת אבן הטורקיז והנחושת של מצרים העתיקה. האתר מפורסם בעיקר בשל היותו המקום שבו התגלו הכתובות המוקדמות ביותר בכתב פרוטו-סינאי – כנראה האלפבית הראשון בהיסטוריה האנושית.
תולדות האתר והחפירות הארכאולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעילות המצרית במכרות סרביט אל-ח'אדם החלה בתקופת הממלכה התיכונה (ככל הנראה בימי ססוסטריס הראשון, המאה ה-19 לפנה"ס) והגיעה לשיאה בימי הממלכה החדשה (סביב המאות 16–12 לפנה"ס). המצרים ניצלו את המכרות באזור בעזרת משלחות כרייה עונתיות שכללו חיל מצב, מהנדסים, ועבדים או פועלים שמיים מאזור כנען. בין השמות שנזכרו בכתובות המצריות באתר מופיע "חבדד", המתואר כ"אחיו של נסיך רזנו (אזור בכנען)".
חפירות ותגליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גילוי המקדש (1761): החוקר הגרמני קרסטן ניבור (Carsten Niebuhr), שהגיע לאזור במשלחת מטעם פרדריק החמישי מלך דנמרק, גילה במקום מקדש מצרי ייחודי שהוקדש לאלה חתחור (שכונתה "גברת הטורקיז"). במקדש נמצאו מצבות, פסלים וכתובות הירוגליפיות רבות.
- חפירות פיטרי (1905): הארכאולוג הבריטי פלינדרס פיטרי ורעייתו הילדה חשפו את המכרות העתיקים. גולת הכותרת של תגליותיהם הייתה גילוין של עשרות חריטות סלע בלתי-מוכרות, שפוענחו בהמשך כהתחלה של האלפבית השמי הראשון – הכתב הפרוטו-סינאי.

מהפכת האלפבית (הכתב הפרוטו-סינאי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לגילוי בסרביט אל-ח'אדם, מערכות הכתב בעולם (כמו ההירוגליפים המצריים והכתב היתדות) הכילו מאות ואף אלפי סימנים מורכבים, והיו נחלתם הבלעדית של סופרים ומלומדים.
פרופ' רפאל גבעון מאוניברסיטת תל אביב שלמד את המקום כתב בספרו 'אבני סיני' כי הכתב הפרוטו-סינאי הוא ההישג התרבותי הגדול ביותר בחצי האי סיני. במכרות האתר התרחשה פריצת דרך תרבותית: פועלים ועבדים דוברי שפה שמית-מערבית לקחו כ-20–30 הירוגליפים מצריים, והפכו אותם לסימנים פונטיים פשוטים לפי עקרון האקרופוניה (האות מייצגת את הצליל הראשון של המילה המצוירת).
- דוגמאות לציור ולצליל:
- ציור של ראש שור (אלף/אלוף) הפך לאות א' (בכתב העברי הקדום, ובהמשך ל-A הלטינית).
- ציור של בית הפך לאות ב'.
- ציור של גלי מים הפך לאות מ'.
- ציור של עין הפך לאות ע'.
מכתב פרוטו-סינאי זה התפתחו הכתב הפיניקי, הכתב העברי הקדום, הכתב הארמי (וממנו הכתב העברי המרובע של ימינו), וכן האלפבית היווני, הלטיני, הקירילי והערבי.
זיקה למקרא ולשעבוד מצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקומו של האתר, תארוך המכרות וזהות העובדים שחקוור את הכתובות, מעוררים עניין רב במחקר ההיסטורי והמקראי בגלל הקשר ההדוק לתיאור שעבוד מצרים ויציאת מצרים בספר שמות:
- עבדים שמיים במצרים: הכתובות מוכיחות בצורה חד-משמעית כי בתקופת הברונזה עבדו במכרות מצרים אוכלוסיות שמיות מכנען שהיו במעמד של פועלים או עבדים.
- הקשר התרבותי לתורה: קיומו של כתב אלפביתי פשוט בקרב עבדים שמיים במדבר סיני תואם את הרקע ההיסטורי המופיע בתורה, המניחה כי העם היוצא ממצרים מכיר כתב אלפביתי ויכול לקרוא ולכתוב ("וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ"). ד"ר צבי אילן אף הציע בעבר לזהות את סרביט אל-ח'אדם עם הר סיני, אך זיהוי זה אינו מקובל על מרבית החוקרים.
- הצעת הפענוח העברי (דאגלס פטרוביץ'): בשנת 2016 העלה הארכאולוג והאפיגרף דאגלס פטרוביץ' (Douglas Petrovich) השערה לפיה השפה שמאחורי הכתובות בפרוטו-סינאי היא עברית קדומה ביותר. לטענתו, הוא זיהה בכתובות מילים עבריות ושמות מקראיים מפורשים מתקופת השעבוד (כגון אסנת, אחיסמך ואף התייחסות למשה). עם זאת, רוב מוחלט של הקהילה האקדמית והאפיגרפית שלל את פענוחו הספציפי, וטוען כי מדובר בטקסטים שמיים כלליים שקשה לגזור מהם שמות פרטיים מובהקים בשל שחיקת הסלעים.
טענות לגניבת עתיקות מהאתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטענת עידו דיסנצ'יק ב-1981, היה עד לגניבת עתיקות מהאתר בעזרת מסוק צה״לי בשנת 1969 על ידי שר הביטחון, משה דיין. בתגובה טען דיין כי העביר את הממצא שנטל מהאתר לבחינה באוניברסיטת תל אביב וכי הממצא הוחזר לאחר מכן לאתר.[1]
- המקדש לאלה חתח'ור
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חידת הר סיני, האם ניתן לזהות את הר סיני עם סרביט אל-ח'דאם?, מאת ד"ר צבי אילן, באתר מט"ח.
- אורלי גולדווסר, יציאת מצרים של הכתב, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ עידו דיסנצ'יק, כך תפסתי את משה דיין גונב עתיקות בסיני – ונאלצתי להסתיר זאת, באתר מעריב אונליין, 26 בספטמבר 2020