סרוגייט (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סרוגייט
Surrogate poster .jpg
בימוי טלי שלום עזר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט טלי שלום עזר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אמיר וולף
לנה אטינגר
רוזינה קמבוס
לי את גליק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 57 דקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סרוגייט הוא סרט ישראלי עלילתי בן 57 דקות, בהפקת אלעד גביש ו"מרקר הפקות" ובבימויה של טלי שלום עזר. הסרט זכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות 2009 והוצג בפסטיבל ירושלים 2008. "סרוגייט" נבחר להשתתף בפסטיבל אדינבורו 2009 בתחרות הרשמית, בחירה שסביבה נוצרה סערה תקשורתית, בעקבות קריאתו של הבמאי קן לואץ' לחרם על הפסטיבל. יצא להקרנות מסחריות במאי 2009 בסינמטק תל אביב ובסינמטקים השונים ברחבי הארץ.

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מגולל את סיפורו של איליי (אמיר וולף), גבר בן 32 המתקשה ביצירת קשרים עם נשים ופונה לטיפול סרוגייט (הגר, בגילומה של לנה אטינגר). הסרט מלווה את המפגשים האינטימיים והחושפניים של אילי והגר, ובמקביל, מאפשר לצופים להתבונן בהשלכות הטיפול על חייו האישיים של איליי. הצופה מתוודע ליחסים משפחתיים מורכבים עם אחותו (אדווה- ליאת גליק) ובנה (ירדן- יונתן סבירסקי) ובעיקר עם אמו (רוזינה קמבוס) ולתמורות החלות בהם.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סרוגייט" הוא סרט עצמאי בהפקת "מרקר הפקות" בבעלותו של המפיק אלעד גביש, שהפיק גם את סרטה הקודם של טלי שלום עזר - "ליבינג רום". הסרט הופק בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב - פרויקט קולנוע, החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ובמסגרת שיתוף פעולה ישראלי-פולני בסיוע המכון הפולני לתרבות. הסרט צולם על ידי הצלם הפולני ראדק לאדצ'וק (Radek Ladczuk).

בנוסף קיבל הסרט את תמיכתם של גרוויטי בית פוסט, המועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס, מכון אדם מיצקביץ, ורשה, וקרן אנה הבאס.

הסערה התקשורתית סביב הקרנת הסרט בפסטיבל אדינבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב נסיעתה של שלום עזר לפסטיבל אדינבורו התחוללה דרמה תקשורתית, שהחלה בקריאתו של הבמאי הבריטי הנודע קן לואץ' להחרים את הפסטיבל בשל מענק (בסך 300 לירה שטרלינג), שקיבלה הנהלתו משגרירות ישראל, לצורך מימון הגעתה של שלום עזר. לואץ' פנה להנהלת הפסטיבל וביקש להסיר את דגל ישראל מהתוכניה, ולהשיב לשגרירות ישראל בלונדון את הכסף שתרמה לפסטיבל. בפנייתו, ייצג לואץ' גורמים פרו-פלסטינים בסקוטלנד, וטען שמעשיה של מדינת ישראל בעזה (במהלך מבצע עופרת יצוקה) הופכים את כספה לבלתי רצוי. הנהלת הפסטיבל, שעד אותו הרגע עמדה בסירובה להיכנע ללחצים פוליטיים, נכנעה ודחתה את המימון הישראלי, בטענה שעליה להתחשב בתחושותיה של קהילת הקולנוע.

הנושא גרר מאות תגובות באמצעי התקשורת השונים, בעיקר בבריטניה. מאמרים פורסמו בעיתונות הבריטית ובהם תגובות של קן לואץ'[1] ושל טלי שלום עזר בנושא. קבוצת התנגדות לגזענות בפסטיבל אדינבורו נפתחה מיד בפייסבוק ובבלוגים רבים התנהל דיון סוער בנושא בין התומכים בגינוי לבין המתנגדים לו. חילופי מכתבים פתוחים בין לואץ' ושלום עזר פורסמו בכלי התקשורת, וכן פורסם מכתבו של הבמאי הבריטי גארי סיניור, שהביע מחאה על החרם וביקש להסיר את שמו מרשימת זוכי הפסטיבל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]