עבדי זמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עַבְדֵי זְמָן / ר' יהודה הלוי

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.
[1]

עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.

השיר מתאר את האדם כעבד של הזמן; האדם מוגבל במגבלות הזמן הנשלט בידי האל. ריה"ל קובע כי רק על ידי עבדות האל, ניתן להשיג חופש משיעבוד זה. רעיון דומה כבר הוזכר במשנה במסכת אבות:

שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוטון

פרמטרים [ מקור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה". הביטוי עבדי עבדים רומז לדרשת חז"ל "כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה, נה) - עבדי הם ולא עבדים לעבדים" (תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף י עמוד א). גם הזמן הוא עבד לה', ולכן במקום להיות משועבד לזמן שגם הוא עבד בעצמו, יש להיות עבד ישירות לה'.

השיר מסיים בקריאה הלקוחה מתוך מגילת איכה, בה מופיע הפסוק:

חֶלְקִי אֲדֹנָי אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ

איכה, ג, כד

שירו זה של ריה"ל התפרסם מאד, והוא מצוטט רבות בספרי המוסר בני תקופת הראשונים, כמו שערי העבודה של רבי יונה גירונדי, וספר הישר.

השיר הולחן בידי מנחם פיליפ, עבור אלבומו הראשון "האדם".

הרעיון בספר הכוזרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום המאמר החמישי של ספר הכוזרי, חיבורו הפילוסופי של ריה"ל, מופיע דו-שיח בין הכוזרי לחבר שתוכנו מקביל לתוכן השיר:

אמר הכוזרי: לפנים היית בוחר בחירות, ואני רואה אותך עתה שאתה רוצה להוסיף עבדות וחובות שתהיה חייב בהם כשתדור בארץ ישראל, ממצוות שאין אתה חייב בהם הנה.

אמר החבר: אבל אני מבקש החירות מעבדות הרבים, אשר אני מבקש רצונם ואיננו משיגו, ואפילו אם אשתדל בו כל ימי חיי, ואילו הייתי משיגו לא היה מועיל לי, רוצה לומר עבדות בני אדם ובקשת רצונם. ואבקש עבדות אחר, יושג רצונו בטורח מעט, והוא מועיל בעולם הזה ובבא, והוא רצון האלוקים, ועבודתו הוא החירות האמיתי, וההשפלה לו הוא הכבוד על האמת

ספר הכוזרי, מאמר חמישי, כד - כה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]