עבדי זמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עַבְדֵי זְמָן / ר' יהודה הלוי

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.[1]

עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.

מאפייני השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר שני משפטים, הראשון מנוסח כפתגם והשני מנוסח כמסקנה וכמשאלה הנובעות מפתגם זה.

השיר מתאר את האדם כעבד של הזמן; האדם מוגבל במגבלות הזמן הנשלט בידי האל. ריה"ל קובע כי רק על ידי עבדות האל, ניתן להשיג חופש משיעבוד זה. רעיון דומה כבר הוזכר במשנה במסכת אבות: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (משנה, מסכת אבות, פרק ו', משנה ב'). הביטוי עבדי עבדים רומז לדרשת חז"ל "כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא, כ"ה, נ"ה) - עבדי הם ולא עבדים לעבדים" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י', עמוד א'). גם הזמן הוא עבד לה', ולכן במקום להיות משועבד לזמן שגם הוא עבד בעצמו, יש להיות עבד ישירות לה'.

השיר מסיים בקריאה הלקוחה מתוך מגילת איכה, בה מופיע הפסוק: "חֶלְקִי אֲדֹנָי אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ" (איכה, ג', כ"ד)

שירו זה של ריה"ל התפרסם מאוד, והוא מצוטט רבות בספרי המוסר בני תקופת הראשונים, כמו "שערי העבודה" של רבי יונה גירונדי, ו"ספר הישר".

הרעיון בספר הכוזרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום המאמר החמישי של ספר הכוזרי, חיבורו הפילוסופי של ריה"ל, מופיע דו-שיח בין הכוזרי לחבר שתוכנו מקביל לתוכן השיר:

אמר הכוזרי: לפנים היית בוחר בחירות, ואני רואה אותך עתה שאתה רוצה להוסיף עבדות וחובות שתהיה חייב בהם כשתדור בארץ ישראל, ממצוות שאין אתה חייב בהם הנה.

אמר החבר: אבל אני מבקש החירות מעבדות הרבים, אשר אני מבקש רצונם ואיננו משיגו, ואפילו אם אשתדל בו כל ימי חיי, ואילו הייתי משיגו לא היה מועיל לי, רוצה לומר עבדות בני אדם ובקשת רצונם. ואבקש עבדות אחר, יושג רצונו בטורח מעט, והוא מועיל בעולם הזה ובבא, והוא רצון האלוקים, ועבודתו הוא החירות האמיתי, וההשפלה לו הוא הכבוד על האמת

ספר הכוזרי, מאמר חמישי, כד–כה

ביצוע השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר זכה לביצועים אחדים בלחנים שונים. השיר נכלל באלבומה של אתי אנקרי "שירי רבי יהודה הלוי". השיר הולחן בידי מנחם פיליפ, עבור אלבומו הראשון "האדם". מבצעים נוספים הם מורין נהדר, מנחם קרן וציון אזרד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011, הפרק "עבדי זמן", עמ' 178.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]