אפרים חזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפרים חזן
אין תמונה חופשית
לידה 6 בספטמבר 1943 (בן 77)
ג'רבה, תוניסיה
ענף מדעי ספרות עם ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אפרים חזן (נולד בג'רבה, תוניסיה, בתאריך ו' באלול ה'תש"ג, 6 בספטמבר 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה ללשון העברית. תחום מחקרו העיקרי הוא הפיוט והשירה ביהדות צפון אפריקה. יושב ראש עמותת אלגריבה לבניית בית הכנסת בשם זה בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזן עלה לישראל בשנת 1952 יחד עם הוריו, והם השתכנו במעברת פרדס חנה. מגיל צעיר התבלט בכישוריו הלימודיים, ועבר ללמוד בעיר הסמוכה חדרה. בשנות התיכון למד בישיבת הדרום ברחובות שם גם למד בסמינר למורים.

לאחר סיום לימודיו ושירותו הצבאי למד באוניברסיטה העברית בחוג לספרות עברית ובחוג ללשון. את עבודת הדוקטורט שלו כתב בתחום שירת ימי הביניים אודות פיוטיו של רבי יהודה הלוי בהדרכתו של הפרופסור אהרון מירסקי. עבודה זו שהוקדשה לחקר הפואטיקה של שירת ספרד ראתה אור בספרו 'תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר' יהודה הלוי', (ירושלים תשמ"ו). ברבות השנים הוא הרחיב את מחקרו זה ובחן גם את מורשת הפואטיקה הספרדית בארצות המזרח במאות האחרונות.

פעילותו של פרופ' חזן בתחום חקר השירה העברית בארצות המזרח בכלל, ובצפון אפריקה בפרט, הביאה לפריצת דרך בתחום בו לא עסק המחקר עד אז ומהדורת שירי פרג'י שוואט (ירושלים תשל"ו), הייתה המהדורה המדעית הראשונה שהוקדשה לאחד מפייטני צפון אפריקה. במהלך השנים הוציא לאור מהדורות של פיוטי משוררים נוספים ויוזכרו הספרים 'פיוטי רבי משה בוג'נאח איש טריפולי' (ירושלים תשמ"ט), וכן 'תהלה לדוד: שירת רבי דוד בן חסין (בשיתוף עם פרופ' דוד אליהו אלבאז, לוד תשנ"ט). חשיבות מיוחדת נודעת לספריו שניסו למפות את מכלול שירתם של משוררי צפון אפריקה, כגון האנתולוגיה 'השירה העברית בצפון אפריקה' (ירושלים תשנ"ה), והאנתולוגיה 'השירה העברית באלג'יריה' (לוד תשס"ט).

פרופ' חזן הוא חבר האקדמיה ללשון העברית, כתב מאמרים על לשון-השירה, והוציא לאור ספר מיוחד המוקדש ללשון השירה העברית בספרד (תל אביב תשס"ג). פעיל בברית עברית עולמית ובמסגרת זו השתתף בכנס בודפשט של הברית אשר התקיים בשנת 2013. פרופ' חזן לימד שנים רבות במכללות להכשרת מורים כגון מכללת אפרתה ומכללת דוד ילין וכן שימש כמפקח ארצי בתחום לימודי הספרות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים בחינוך הממלכתי דתי, וכראש החוג לספרות עם ישראל וכדיקן הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' חזן נשוי לחוה, ולהם שישה ילדים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר' יהודה הלוי, הוצאת מאגנס, ירושלים תשמ"ו, 1986.
  • מי כמוך: פיוטים על נס והצלה מקומיים בקהילות צפון אפריקה, בשיתוף עם רחל חיטין-משיח, באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ג.
  • השירה העברית בצפון אפריקה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ה.
  • השירה העברית באלג'יריה, הוצאת אורות יהדות המגרב, 2008.
  • לשון חכמים והתחומים הנושקים לה – מבחר מאמרים לכבוד שמעון שרביט, ביחד עם זהר לבנת, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010.
  • פרקים בתולדות הלשון העברית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2003.
  • ספר תהילה לדוד: קובץ שירתו של רבי דוד בן חסין פייטנה של יהדות מרוקו, ביחד עם פרופ' דוד אלבז, הוצאת אורות יהדות המגרב, 1999.
  • שירת ההלכה: עיונים באזהרות ובפיוטי הלכה במעגל השנה, עם פרופ' בנימין בר תקוה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1991.
  • ביקורת ופרשנות 32, עם שמואל רפאל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ו.
  • תרשים מחקרים ביהדות תוניסיה, עם חיים סעדון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2009.
  • לשון חכמים והתחומים הנושקים לה-מבחר מאמרים לכבוד שמעון שרביט, עם פרופ' לבנת זהר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010.
  • לאות זיכרון: מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל, ספר זיכרון לאהרון מירסקי, ביחד עם יוסף יהלום, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2006.
  • דרושה, פקודה, שקולה: דיוקן ארץ-ישראל בפיוטיה, ביחד עם ישראל רוזנסון, הוצאת כרמל, 2014.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]