עבד אל-לטיף בן יוסף אל-בע'דאדי

עבד אל-לטיף בן יוסף אל-בע'דאדי
عبد اللطيف بن يُوسُف بن مُحمَّد بن علي البغدادي
לידה	1162; בגדאד, בית עבאס
פטירה	8 בנובמבר 1231 (בגיל 69 בערך); בגדאד, בית עבאס
מעסיק	אל-אזהר
השקפה דתית	אסלאם

עבד אל-לטיף בן יוסף בן מוחמד בן עלי בן אבי סעד (בערבית: عبد اللطيف بن يُوسُف بن مُحمَّد بن علي البغدادي), המכונה "מוּוָפָק אל-דין" וכן "אבו מוחמד", ובכינוי "אִבֶּן אל-בָּלָד", נולד בבגדד, בעיראק בשנת 557 להג'רה למשפחה שמוצאה בעיר מוסול, והיה ידוע בשם עבד אל-לטיף אל-בע'דאדי. היה רופא, פילוסוף, היסטוריון, דקדוק ונוסע ערבי, ואחד הסופרים הפוריים ביותר בתקופתו. אביו שעסק בנושאים הקשורים לאסלאם ודודו היה משפטן.^[1]^[2]^[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטים רבים על חייו של עבד אל-לטיף אל-בע'דאדי ידועים מהאוטוביוגרפיה שלו כפי שהוצגה בהיסטוריה הספרותית של הרפואה של אבּן אבּי אוציבעה (ابن أبي أصيبعة). בצעירותו למד דקדוק, משפטים, דת, רפואה, אלכימיה ופילוסופיה. הוא מיקד את לימודיו בסופרים קדומים ובפרט באריסטו, לאחר שקודם לכן אימץ את אבן סינא כמנטור הפילוסופי שלו. הוא נסע רבות והתגורר במוסול (ב-1189) ומשם המשיך לדמשק (1190) ואז למחנהו של צלאח א-דין מחוץ לעכו (1191). בעכו הוא פגש את בהא אלדין איבן שדאד (אנ') ואת עמאד אלדין אל אספהאני (אנ') והפך לבן חסותו של הקאדי אל-פָדיל (אנ'). הוא המשיך לקהיר, שם פגש את אבו אל-קאסם אל-שראעי, שהכיר לו את יצירותיהם של אל-פראבי, אלכסנדר מאפרודיסיאס ותמיסטיוס (אנ') וזה האחרון הרחיק אותו מתורתו של אבן סינא וממדע האלכימיה. ^[4]

ב-1192 פגש את צלאח א-דין בירושלים ונהנה מחסותו, ושב ונסע לדמשק ובילה שם בין השנים 8–1207, ובסופו של דבר עשה את דרכו דרך חלֶבּ לארזינג'אן, שבטורקיה, שם נשאר בחצר השליט ובשנת 1229 הוא חזר לבגדד. שנתיים לאחר מכן נפטר שם.

תקופת מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבד אל-לטיף היה איש בעל ידע רב ואדם סקרן. מבין העבודות הרבות (בעיקר על רפואה) שמיוחסות לו, אחת בלבד, התיאור הגרפי והמפורט שלו על מצרים (בשני חלקים), הייתה ידועה באירופה.^[5]

כתב היד שלו היה אחת היצירות המוקדמות ביותר על אגיפטולוגיה. הוא מכיל תיאור חי של רעב שנגרם כתוצאה מעצירת גשמים שגרם לכם שהנילוס לא סיפק את צורכי החקלאות במצרים^[5] וכן כתב תיאורים מפורטים על אנדרטאות מצריות עתיקות. ^[6]

נתיחה שלאחר המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-בגדדי כתב כי שעה שהיה עד לרעב במצרים בשנת 1200 לספירה, הייתה לו הזדמנות להתבונן ולבחון מספר רב של שלדים, שבאמצעותם הגיע לדעה שלגאלנוס היה מידע שגוי לגבי היווצרות העצמות של הלסת התחתונה עצם הזנב ועצם העצה - הסקרום.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבד-אל-לטיף היה מודע היטב לערכם של אנדרטאות עתיקות. הוא שיבח כמה שליטים מוסלמים על שימור והגנת מונומנטים וחפצי אמנות פרה-אסלאמיים ומתח ביקורת על מי שלא נהגו כך. הוא ציין כי שימור העתיקות הציג מספר יתרונות למוסלמים:^[7]

1. "אנדרטאות הן עדות היסטורית שימושית לכרונולוגיות";

2. "הם מספקים ראיות לכתבי הקודש, שכן הקוראן מזכיר אותם ואת עמם";

3. "הם תזכורות לסבולת וגורל אנושיים";

4. "הם מראים, במידה מסוימת, את הפוליטיקה וההיסטוריה של הדורות הקודמים, את יכולותיהם המדעיות ואת גאונות המחשבה שלהם".

בהקשר ל"ציד האוצרות", הוא ציין שלעיתים קרובות הם קיבלו חסות של אנשי עסקים עשירים ובמקרים מסוימים, משלחת הייתה מתבררת כמרמה, ו"הצייד" נעלם עם הכסף^[7]

העניין שלו באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-בגדדי כתב בספרו על העתיקות של גיזה וממפיס ותיאר את העתיקות בדיוק רב ואף הזמין אדם למדוד עבורו את גובה הפירמידות. אל-בגדדי היה ביקש להבין כיצד הועברו והונחו אבני הפירמידות במקומן, מהם החומרים ששימשו לבנייתן, ומהי השפה (שלא הייתה ידועה אז) שבה נכתבו הכתובות על הפירמידות.

שפה וסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבע'דאדי חולל מהפכה גדולה בסגנון כתיבתו ובמקום השפה המליצית ששימשה את המשכילים, הוא כתב בסגנון בסגנון פשוט ותמציתי.

כמה מספריו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ספר העצות וההתחשבות בעניינים נצפים ובדיקות על הארץ" (كتاب الإفادة والاعتبار في الأمور المشاهدة والحوادث المعاينة بأرض להורדה)
ספר מוזר (كتاب غريب الحديث)
ספר מופשט (كتاب المجرد)
ספר אליף ולאם (كتاب الألف واللام א' וְ ל')
הסבר על דרשות צמחוניות (شرح الخطب النباتية)
הסבר על ארבעים חדית'ים רפואיים (شرح أربعين حديثاً طبية)
ספר חוקי הרטוריקה (كتاب قوانين البلاغة)
קיצור של ספר אל-עמדה מאת אבן רשיק (اختصار كتاب العمدة لابن رشيق)
מאמר על הצלחה (مقالة في الوفق)
ספר הבהירות בחשבון הודי (كتاب الجلي في الحساب الهندي)
קיצור של ספר הצמחים מאת אבו חניפה אלדינורי (اختصار كتاب النبات لأبي حنيفة الدينوري)
קיצור של הישרדות מאת אל-תמימי (اختصار مادة البقاء للتميمي)
ספר הפרקים, שבלשון חכמים יש בו שבעה מאמרים (كتاب الفصول وهو بلغة الحكيم سبع مقالات)
הסבר על ספר הפרקים מאת היפוקרטס (شرح كتاب الفصول لأبقراط)
הסבר לספרו של היפוקרטס "התקדמות הידע", תקציר (شرح كتاب تقدمة المعرفة لأبقراط، اختصار)
פרשנותו של גאלינוס לספריו של היפוקרטס על מחלות חריפות (شرح جالينوس لكتب الأمراض الحادة لأبقراط)
קיצור של ספר החיות של אריסטו (اختصار كتاب الحيوان لأرسطوطاليس)
חידוד נושאים חשובים (تهذيب مسائل مابال)
קיצור ספר השמיעה (اختصار كتاب الصوت)
קיצור של ספר הזרע (اختصار كتاب المني)
קיצור של ספר מכונת הנשימה (اختصار كتاب آلات التنفس)
קיצור של ספר השרירים (اختصار كتاب العضل)
ספר עילית, שהוא סיכום של מחלות אקוטיות (كتاب النخبة وهو خلاصة الأمراض الحادة)

תרגום ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב היד הערבי של אל-בגדדי התגלה ב-1665 על ידי המזרחן האנגלי אדוארד פוקוק (אנ') והוא פרסם אותו (בערבית) בשנות השמונים של המאה ה-16.^[5] בנו, אדוארד פוקוק ג'וניור, תרגם את היצירה ללטינית, אך הצליח לפרסם רק פחות ממחצית מיצירתו. התרגום המלא של פוקוק בלטינית פורסם בסופו של דבר על ידי ג'וזף ווייט מאוקספורד בשנת 1800.לאחר מכן תורגם היצירה לצרפתית, עם הערות יקרות ערך, על ידי סילבסטר דה סאסי ב-1810.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא עבד אל-לטיף בן יוסף אל-בע'דאדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Leaman, Oliver (2015). The Biographical Encyclopedia of Islamic Philosophy. Bloomsbury Academic. p. 44. ISBN 978-1-4725-6944-8. אורכב מ-המקור ב-9 בינואר 2020. {{cite book}}: (עזרה)
^ Arabic Study of Ancient Egypt(אורכב 29.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
^ Meri, Josef W. (2005). Medieval Islamic Civilization: An Encyclopedia. Psychology Press. p. 2. ISBN 978-0-415-96690-0. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2017. {{cite book}}: (עזרה)
^ Leaman, Oliver (2015). The Biographical [2] Encyclopedia of Islamic Philosophy. Bloomsbury Academic. p. 44 Meri, Josef W. (2005). Medieval Islamic [2] Civilization: An Encyclopedia. Psychology Press. p. 2. (הועתק מוויקיפדיה במהדורה האנגלית)
^ ¹ ² ³ Encyclopædia Britannica. Vol. 1 (11th ed.). Cambridge University Press, "Abdallatif", עמ' 30-31
^ El Daly, Okasha (2004). Egyptology: The Missing Millennium: Ancient Egypt in Medieval Arabic Writings. (הועתק מוויקיפדיה במהדורה האנגלית)
^ ¹ ² El Daly, Okasha (2004). Egyptology: The Missing Millennium: Ancient Egypt in Medieval Arabic Writings pp. 10,36. Routledge (הועתק מוויקיפדיה במהדורה האנגלית)

[1] Leaman, Oliver (2015). The Biographical Encyclopedia of Islamic Philosophy. Bloomsbury Academic. p. 44. ISBN 978-1-4725-6944-8. אורכב מ-המקור ב-9 בינואר 2020. {{cite book}}: (עזרה)

[2] Arabic Study of Ancient Egypt(אורכב 29.09.2007 בארכיון Wayback Machine)

[3] Meri, Josef W. (2005). Medieval Islamic Civilization: An Encyclopedia. Psychology Press. p. 2. ISBN 978-0-415-96690-0. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2017. {{cite book}}: (עזרה)

[4] Leaman, Oliver (2015). The Biographical [2] Encyclopedia of Islamic Philosophy. Bloomsbury Academic. p. 44 Meri, Josef W. (2005). Medieval Islamic [2] Civilization: An Encyclopedia. Psychology Press. p. 2. (הועתק מוויקיפדיה במהדורה האנגלית)

[:0-5] ¹ ² ³ Encyclopædia Britannica. Vol. 1 (11th ed.). Cambridge University Press, "Abdallatif", עמ' 30-31

[6] El Daly, Okasha (2004). Egyptology: The Missing Millennium: Ancient Egypt in Medieval Arabic Writings. (הועתק מוויקיפדיה במהדורה האנגלית)

[:1-7] ¹ ² El Daly, Okasha (2004). Egyptology: The Missing Millennium: Ancient Egypt in Medieval Arabic Writings pp. 10,36. Routledge (הועתק מוויקיפדיה במהדורה האנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]